נגישות אינטרנט – עמידה בקריטריון 4.1.1 תחביר תקין

כבר ב 2012 הבנתי שאין דבר כזה עמידה מלאה בהנחיות ובקריטריונים של WCAG 2.0 לרמה AA. את מסקנתי הצגתי בפורומים מקצועיים ובכנסים ציבוריים

בדרך להוכיח שאין יכולת אמיתית לעמוד בכל דרישות הקריטריונים בהנחיות WCAG 2.0 לרמה AA המחייבים בתקן ישראלי ת"י 5568.

בשנים האחרונות בדקתי לפחות עשרות אלפי עמודי ווב בפרויקטים שונים. במהלך ביצוע הבדיקות נעזרתי הן בכלים אוטומטיים, הן בטכנולוגיות סיוע לנגישות לרבות תוכנות קוראות מסך והן בבודקי נגישות עם וללא מוגבלות. כמעט כל דף ווב או אתר שלם שבדקתי הפר את קריטריון 4.1.1 – תחביר תקין בהנחיות WCAG 2.0  שהוא קריטריון מחייב בתקן ישראלי ת"י 5568 לרמה AA.

קטגוריות של אתרים שבדקתי

  • אתרי מסחר
  • אתרי בריאות
  • אתרי ממשל
  • מוסדות להשכלה גבוהה
  • אתרי ארגונים ללא כוונות רווח
  • אתרי רשתות חברתיות

ועוד.

לפיכך, מבחנה טכנית – כמעט כל אתר שבדקתי וכל אתר אחר כמעט אינו עומד בתקן.

הקשר בין עמידה בקריטריון 4.1.1 לחוויית המשתמש שלי

אתרי אינטרנט ודפי ווב רבים מספקים מבחינתי חוויית נגישות טובה מאוד על אף שהם נמצאו כמי שמפרים את  קריטריון 4.1.1. וההפך, אתרי אינטרנט רבים שאינם מפרים את הקריטריון האמור, נתפסים לא פעם כאתרים או דפי ווב שחוויית המשתמש בהם באמצעות  טכנולוגיות מסייעות היא לא נעימה בלשון ההמעטה ולעיתים אף לא מאפשרים גישה נוחה לתכנים ו/או שירותי אינטרנט.

באתר אינטרנט שבדקתי לאחרונה, שבו הוטמע אחד מכלי הנגישות לאתרי אינטרנט לכאורה המוצעים למכירה בישראל כיום, לא נמצאה הפרה של קריטריון 4.1.1 אבל כל המנגנונים שהגדירו לדילוג לתוכן ראשי (AA) ולאזורים נוספים (AAA) באתר פשוט לא פעלו

מסמכים דיגיטליים ואפליקציות סלולר

קריטריון 4.1.1 לא ישים כשמדובר במסמכים דיגיטליים כגון מסמכי PDF ומסמכי Microsoft Word ושאר יישומי Microsoft Office לרבות אפליקציות סלולר.

כלים להנגשת אתרי אינטרנט

כלים להנגשת אתרי אינטרנט המתבססים על סקריפטים חיצוניים ה"מתלבשים" על האתר – בטח שלא פותרים את הבעיה.

חוזי הנגשה לאתרי אינטרנט אינם תקפים

כחלק מהליך הייעוץ והליווי של ביצוע התאמות נגישות לשירותי אינטרנט,] לא אחת אני נתקלת בחוזים של ספקי אינטרנט המתחייבים לבצע התאמות נגישות לאתרי אינטרנט בהתאם לתקן ישראלי 5568 המבוסס כאמור על ההנחיות והקריטריונים ב WCAG 2.0. אי עמידה בקריטריון אחד או יותר מפרה את ההסכם וחושפת את החייב בביצוע התאמות נגישות לתביעה משפטית.

בדף ההסבר לקריטריון 4.1.1 Understanding Success Criterion 4.1.1 [Parsing] כתוב במפורש שהפרה של קריטריון זה עשויה לפגוע בחלק מטכנולוגיות הסיוע ובאנשים עם מוגבלות באופן  שיגרום לפספס מידע או לבצע פעולה – כשבפועל, לא תמיד נכון הדבר.

כעת, נשאלת השאלה, האם לא הגיע הזמן להחריג את הקריטריון הזה כקריטריון מחייב הן במסמך הנחיות WCAG 2.0 והן בת"י 5568? והאם כדאי לשקול לחייב עמידה בקריטריון זה רק במקרים מאוד מסוימים?

אני בכל אופן סבורה שכן.

 

%d בלוגרים אהבו את זה: