שוברת שתיקה – חלק 1: מי מנסה לרמוס נגישות למידע דיגיטלי?

המגמות בהתפתחויות הטכנולוגיות הביאו לכך שיותר ויותר מידע ציבורי ואישי מגיע לאנשים באמצעים דיגיטליים באמצעות רשת האינטרנט, יישומי אינטרנט, אפליקציות סלולר, מסמכים דיגיטליים וטכנולוגיות נוספות.  בפוסט הזה אתמקד בתחום הנגשת מסמכים דיגיטליים שהם חלק משירות ציבורי הנמסר לכלל הציבור או באופן פרטני – בין היתר באמצעות דואר אלקטרוני.

הזכות לקרוא

לאנשים עם מוגבלויות בכלל ובישראל בפרט – שהם אזרחי מדינת ישראל יש את הזכות לקרוא !. זכות זו מעוגנת בחקיקה באופן נרחב בארץ ובעולם. אבל למרבה הצער יש תמיד כוחות שפועלים לטרפד ולרמוס  זכויות אלו ולא בשל המגבלות הטכנולוגיות.

מה שעוד יותר מצער היא העובדה שארגונים ללא כוונות רווח העוסקים לכאורה בקידום מטרות חברתיות או קידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות – עוסקים אף הם בניסיונות לטרפד את זכותם של אנשים עם מוגבלויות לנגישות דיגיטלית. הם עושים זאת תחת המסווה של דאגה כנה ואמיתית לאנשים עם מוגבלויות אבל בפועל במטרה לשמור על האינטרסים של הארגונים והאנשים שהם מייצגים.

המשמעות של חסמי נגישות למידע דיגיטלי

חסמי נגישות למידע דיגיטלי יכולים במקרים רבים להפוך אדם עם מוגבלות לתלותי ולנטל חברתי, למנוע ממנו מידע חיוני בזמן, לפגוע בפרטיותו אם יזדקק לסיוע בהנגשת מידע אישי, למנוע ממנו שילוב בתעסוקה, למנוע נגישות לחומרי קריאה ולימוד ועוד.

הדואר שחיכינו לו הגיע חודשיים

חלק גדול מאתנו נחשף לעיכובים שנוצרו בשנים האחרונות בדואר ישראל ושכתוצאה מכך מידע חיוני לא הגיע בזמן לנמענים רבים. הרשת הייתה מוצפת בתלונות ובתחושות תסכול על כך שמידע חשוב לא הגיע לנמענים ושכתוצאה מכך נפגעו חלק מאזרחי מדינת ישראל  בתחומים שונים. את התחושות הללו של תסכול ופגיעה אישית חווים יום יום אנשים רבים עם מוגבלויות שמידע דיגיטלי נמנע מהם במקום ובזמן הראויים. אבל יש מסתבר מי שסבור שזה בסדר למנוע מהם מידע דיגיטלי – כי הרי האינטרסים הפוליטיים האחרים חשובים יותר.

הנגשת מסמכים דיגיטליים

פלטפורמות נפוצות ליצירה, עריכה וצפייה במסמכים דיגיטליים לרבות Microsoft Office, open office   וכלי Adobe תומכים בהנגשת מסמכים דיגיטליים. החברות הללו פיתחו את הכלים שלהם  באופן המאפשר לבצע התאמות נגישות ברמה גבוהה מאוד בהתבסס על הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA לפחות.

גם אם אין תמיכה מושלמת בשפה העברית או תמיכה של טכנולוגיות סיוע מסוימות ובמיוחד תוכנות קוראות מסך ותוכנות לסיוע בהקראה – הרי שאם מתבוננים בתמונה הגדולה, עדיין מדובר בהתקדמות טכנולוגית אדירה שנובעת בראש ובראשונה כתוצאה ישירה של חקיקה בארה"ב קודם כל ואחר כך במדינות נוספות. יתר על כן, ניתן כיום לבצע התאמות נגישות מצוינות גם בפלטפורמות SAP הגרמנית ליצירה ועריכת מסמכים דיגיטליים גם בשפה העברית (בהתחשב במורכבותן של מערכות מידע מבוססות SAP בתחום הנגישות).

עלות מול תועלת

עצם הדיון על עלות מול תועלת בכל הנוגע לזכויות אדם מצערת מאוד. אבל מה לעשות שהגורם הכלכלי משחק כאן תפקיד חשוב. הנגשת כמויות מידע אדירות פירושה עלויות שעשויות להיות בהחלט גבוהות כשהשאלה הנשאלת היא מי מרוויח מהסיפור הזה.

תקנה 35 במתכונתה הנוכחית שנכנסה לתוקף ב 25 לאוקטובר 2013 אומרת שכל שירות ציבורי או מידע אודות השירות הציבורי או חלק מהשירות הציבורי צריך להיות מונגש לאנשים עם מוגבלות.

בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות השכילו להגדיר מהו שירות ציבורי ומי חייב בשירות ציבורי. אבל מאז נכנסה לתוקף תקנה 35 פעלו כוחות רבים לטרפד תוך שהם מטעים את הקהל הרחב והארגונים החייבים בביצוע התאמות נגישות.

הנגשת מסמכים ארכיונים

למיטב הבנתי את תקנה 35 במתכונתה הנוכחית, לא הייתה חובה להנגיש מסמכים ארכיונים שכן במקרים רבים הם אינם כלל שירות ציבורי, מידע אודות השירות הציבורי או חלק ממנו.

התיקון המוצע בתקנה 35 שעבר  בוועדת העבודה הרווחה והבריאות ב 5 לספטמבר 2017 ושעדיין לא נכנסה לתוקף או פורסמה בילקוט  הפרסומים – הרשומות כך שבעצם נכון לעת כתיבת מאמר זה – התיקון המוצע אינו תקף משפטית.

התיקון המוצע רק מחדד את הנקודה שלי ומבהירה בדיוק מה צריך להיות מונגש. אבל כאמור לאורך השנים פעלו גורמים שונים לייצר שיח שלילי סביב הנושא במקום להתמקד באיך כן לייצר מרחב דיגיטלי נגיש ומכיל יותר.

הנגשת הודעות דואר אלקטרוני הכוללות מסמכים דיגיטליים

אין שום מגבלה טכנולוגית בהנגשת דואר אלקטרוני. כיום כמעט כל פלטפורמה ליצירת דואר אלקטרוני תומכת בנגישות באופן בסיסי עד לתמיכה ברמה גבוהה מאוד. מיקרוסופט, גוגל, אפל וחברות גדולות נוספות פיתחו ולאורך שנים שיפרו את היכולת להטמעת נגישות בשליחת דואר אלקטרוני והם מהווים כיום לפחות 80 אחוז מהשוק המסחרי והפרטי העושה שימוש בתוכנות ליצירת דואר אלקטרוני.

גם התמיכה הבסיסית מאוד מסייעת מאוד לחלק מהאנשים עם לקויות ראייה ועיוורון ואם תשאלו רבים מהם, אין להם דרישות גבוהות מידי – רק שהדוא"ל יהיה בטקסט חי  שניתן לקריאה באמצעות תוכנות קוראות מסך – זו הדרישה הבסיסית והלגיטימית כל כך.

עוד חשוב לציין כי מחקר חשוב בתחום הלמידה הדיגיטלית מצא שסטודנטים עם לקויות ראייה ועיוורון מעדיפים לקבל את חומרי הלימוד שלהם באמצעות דואר אלקטרוני שכן זו התצורה הנגישה יותר עבורם בהשוואה לאתרי אינטרנט מורכבים .

המקור Fichten C.S., Asuncion J.V., Barile M., Ferraro V. & Wolforth J. (2009). Accessibility of e-Learning and computer and information technologies for students with visual impairments in postsecondary education. Journal of Visual Impairment & Blindness, 103(9), 543-557.

תואר ראשון, שני ותעודה מקצועית

סיימתי תואר שני וכשאני חושבת על שנים רבות כסטודנטית אני נעצבת מאוד. נכון, סיימתי שני תארים ותעודה מקצועית אבל בשנים בהם למדתי, לצד הניסיונות לקדם נגישות דיגיטלית, נאבקתי על הזכות לקרוא.

וועדת מומחים 210107 נגישות תכנים באינטרנט

אני חברה בוועדת מומחים  הזו מ 2012.  שהפרוטוקולים שלה צריכים להיות חשופים לציבור הרחב  במשך השנים החמצתי שתי ישיבות בלבד כשבאחת מהם התקבלה ההחלטה להחריג את התיאור הקולי מהתקן. ההחלטה אמנם התקבלה אבל הרביזיה לתקן עוד לא התממשה. ובכל מקרה, הנושא הוחרג בתיקון המוצע לתקנה 35..

זה לא פשוט להיות היחידה בוועדת מומחים עם מוגבלות שדואגת יותר מכל להנגשת המרחב הדיגיטלי לאנשים עם מוגבלויות. תמיד פועלים בשטח גורמים המנסים להחריג ולטרפד במקומות שעשויים לפגוע בזכות הלגיטימית והבסיסית לנגישות דיגיטלית.

הישיבה האחרונה בוועדת מומחים 210107 זעזעה אותי עד מאוד כשיו"ר וועדת המומחים הגברת שאולה הייטנר הביאה לדיון את בקשתו של נשיא עמותת נגישות ישראל מר יובל וגנר – להחריג את נושא הודעות דואר אלקטרוני ומסמכים דיגיטליים מהתקן הישראלי. התעורר וויכוח ואני מקווה מאוד שהנושא לא יחזור עוד לשולחן הדיונים הזה. אני אלחם בחומרה בכל מי שינסה לפגוע בזכות הבסיסית הזו.

בחלק הבא – אני שוקלת לכתוב על הקשר הפוליטי בין חקיקה, תקנות, התקן וארגונים במגזר השלישי.

 

 

 

 

 

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: