שוברת שתיקה חלק 4: הנגשה פרטנית והזכות לקרוא

המושג הנגשה פרטנית מעוגן הן בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות והן בחלק מתקנות נגישות השירות. הטיעון בעד להליכי הנגשה פרטנית נוגע לשיקולי עלות מול צורך או תועלת ובמקרים שבהם החלופות האחרת מטילות נטל בלתי סביר על החייבים בביצוע התאמות נגישות. הנגשה פרטנית נהוגה בכל תחומי החיים לרבות תחום החינוך וההשכלה הגבוהה.  תהא הסיבה אשר תהא להליכי הנגשה פרטנית, לא אחת הם פוגעים פגיעה מהותית באנשים עם מוגבלויות בכל תחומי החיים.

הגופים העוסקים בהנגשה פרטנית הם בדרך כלל ארגונים ללא כוונות רווח (ותרשו לי להוסיף – לכאורה). חלק מהגופים האלה מקבלים מימון ממשרדי ממשלה שונים ומתורמים עשירים. הסטודנטים זכאים להנגשה פרטנית אם הם עומדים בתנאים מסוימים. ואני עדה לתעשייה משגשגת בתחום זה – בעיקר לרווחתם של אותם בעלי עניין.

אינני יודעת לומר בדיוק מהו אחוז חומרי הלימוד והקריאה  המתפרסמים רשמית במדינת ישראל ושהם מונגשים לאנשים עם מוגבלות גישה לשימוש בדפוס. נכון לשנת 2009 – 2010 האחוז עמד על כ 5 אחוז מסך הפרסומים  הרשמיים היוצאים לאור מידי שנה. זה אומר ש 95 אחוז מחומרי הקריאה עדיין לא מונגשים. לאור ההתקדמות העגומה בתחום זה במדינת ישראל בהשוואה לארה"ב אני נוטה להסיק שלא הרבה השתנה.

ספרים זה סטימצקי, ארבע ב"מאה" וסיסמאות נוספות לא תקפות לאנשים עם מוגבלויות גישה לשימוש בדפוס

במדינת ישראל של שנת 2017 אין חוק המחייב הנגשת ספרים לאנשים עם מוגבלויות. התיקון לחוק זכויות יוצרים הביא לכך כי במרץ 2014 חוקק חוק   הנגשת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות. החוק בא להסדיר את מעמדם של ארגונים ללא כוונות רווח בעת ביצוע התאמות נגישות ביצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלויות באופן שלא יחשוף אותם לתביעה משפטית בגין הפרת זכויות יוצרים. עם זאת עדיין, הליכי ותוצרי הנגשת יצירות, ביצועים ושידורים עומד על אחוזים בודדים ועדיין מפלה אנשים עם מוגבלויות מגישה ליצירות, ביצועים ושידורים כאמור – שלא לדבר על תוצרי הנגשה מיושנים.

הנגשה פרטנית של ספר קריאה

כשאדם עם מוגבלות ובמיוחד אדם עם לקות ראייה או עיוורון מבקש שינגישו עבורו את ספר הקריאה, הדבר כרוך בהליכים הבאים:

  1. בחירת הספר
  2. רכישת הספר או בקשה לרכישת הספר
  3. וועדה אשר תדון בבקשתו של האדם עם המוגבלות באם בקשתו ראויה או תואמת את הקריטריונים והשיקולים שקבע אותו ארגון
  4. המתנה
  5. שליחת הספר בפורמט מונגש

את התהליך הזה עברתי (בשלוש השנים האחרונות) פעם אחת – פעם אחת יותר מידי ודי !

חיכיתי שנתיים עד להנגשת הספר – שנתיים !

הנגשה פרטנית במערכת ההשכלה הגבוהה

בפוסט הזה אתאר בתמציתיות את הליכי ההנגשה הפרטנית איתם נאלצתי להתמודד כסטודנטית בתואר ראשון, שני ובלימודי תעודה בקורס הכשרת מורשים לנגישות שירות.

תואר ראשון

חלק מהספרים היו מונגשים באמצעות הקלטה וחלק לא. בשנים הראשונות הייתי צריכה להתמודד עם הקלטה על גבי קלטות – כן, אלה של פעם, עם מכשיר השמעה מיושן ועם הצורך לתמרן בין ההקלטה, ללמידה, כתיבת סיכומים, מטלות והתכוננות לבחינה.

לפני כל תחילת סמסטר הייתי צריכה לברר אם הקורס מוקלט. אם הוא לא היה מוקלט, הייתי צריכה לדחות את למידתו ולהמתין עד שיוקלט. גם כאן, משך ההמתנה היה לפחות שמונה  חודשים – לפחות פרק הזמן הקצר ביותר שזכרתי. אם היה עומס של בקשות או שחומר הלימוד היה מורכב – הייתי ממתינה עוד כמה חודשים.

המתנה מהנה או מענה

במהלך החודשים הייתי עוקבת אחר התקדמות ההנגשה. לצערי זה לא ממש שימח את המנגישים. הייתי אומרת, אבל זה דחוף והיו עונים לי כן, לכולם זה דחוף. נו, מה קורה, נו תפסיקי לעצבן… פעם כשהתלוננתי בפני מכר הוא אמר, נו תפתחי כפתור והכול יהיה בסדר…

את התואר הראשון סיימתי לאחר שש שנים.

רוצה מקריא?

לא, אני לא רוצה מקריא, אני רוצה להתמודד לבד.

אחת הדרכים להתמודד עם חסמי הנגישות לקריאת חומרי לימוד היא באמצעות הקצאת חונכים או מקריאים. לא הרבה אפשר  להקריא ב 4 שעות שבועיות. בדרך כלל סטודנטים עם לקויות ראייה ועיוורון זקוקים לסיוע נוסף בהתמודדות עם עוד חסמי נגישות למידע.

באופן אישי, הקונספט הזה מאוד שלילי בעיני. אותם החונכים או המקריאים הם סטודנטים בעצמם, הם אלה שיצאו לשוק התעסוקה ויפגשו את האנשים עם לקויות ראייה ועיוורון בבואם להתמודד על משרה. והקשר התלותי שנוצר בין המקריא לסטודנט רק מעצים סטיגמות שליליות. והדבר הראשון שחושבים עליו בעת  השיקול אם להעסיק את אותו האדם היא האם הוא יוכל להתמודד עם דרישות התפקיד כשבעולם המידע הדיגיטלי – כמעט הכול גם במקום העבודה מועבר באמצעים דיגיטליים.

תואר שני

בימים ההם התואר השני היה תחום חדש ואף אחד מחומרי הלימוד לא היו מונגשים – אף לא ספר, מקראה או מאמר. למזלי הטוב רוב חומר הלימוד היה בשפה האנגלית מה שהקל עלי מאוד את מלאכת ההנגשה הפרטנית שלי לעצמי.

כחודשיים לפני תחילת הסמסטר הבא הייתי מתחילה  בבקשה – לשלוח לי את חומרי הקורס לפני כולם. האוניברסיטה  נענתה לבקשתי ואכן קיבלתי את חומרי הלימוד כספרים  בדפוס קשיח.

מכאן, הייתי נוסעת לאופיס דיפו ומבקשת שיעבירו על הספרים את מכשיר החיתוך – הידוע גם כגיליוטינה. כך הייתי מקבלת את חומר הלימוד מפורק לדפים בודדים.

השלב הבא היה סריקה של כל עמוד ועמוד למחשב ויצירת תיקיות עם עותקים סרוקים כשלכל קובץ שם מזהה לפי עמוד. היו ימים שניסיתי להשתמש במזין דפים לצורך  סריקת כמויות של דפים – אבל שיטה זו הייתה בעייתית משתי סיבות: האחת, רוב חומרי הלימוד היו כתובים בדפים משני הצדדים. היה צורך לסרוק אם כך את כל העמודים האי זוגיים, לספק להם שם ואותו הדבר גם עם עמודים זוגיים. במקרים רבים היה נוצר בלבול ואז היה צריך להיכנס לכל קובץ ולבדוק את מספרו ולתקן. הסיבה השנייה היא שבמקרים רבים מזיני דפים – גם אם הם משובחים, נוטים לקרוס כשמדובר באלפי עמודים והדבר היה מתבטא בכך שהסורק היה נתקע או מקמט עמודים שלמים שאחר כך היה צריך ליישר במשך זמן רב ולסרוק שוב.

הגעתי לשלב ההמרה באמצעות OCR

אחרי ביצוע ההמרה עצמה, הליך טיפול בקובץ שהתקבל הוא לכשעצמו הליך מורכב ומסורבל. הנחמה הייתה דווקא כשמדובר במקור הכתוב בשפה האנגלית. הטיפול בהמרה ממקור הכתוב בשפה העברית היה מפרך. בכל מקרה היה צורך לטפל בכל אחד מאלה:

  • עימוד
  • תיקון מבנה היררכי של כותרות
  • תיקון רשימות תבליטים ומספור
  • תיקון טבלאות
  • תיקון תמונות שהומרו כטקסט כי כך חשבה תוכנת ה OCR
  • הוצאת טקסט מתיבות טקסט

תיקון שגיאות

  • האות O שהפכה ל 0
  • האות ז' שהפכה ל ו'
  • האות ט' שהפכה ל ס
  • האות נ' שהפכה ל ב'
  • האות ב' שהפכה ל כ'
  • האות ך' שהפכה ל ר'
  • האות ה' שהפכה ל ת'
  • האות ן שהפכה ל 1
  • האות ת' שהפכה ל ח

שילובים אלו ורבים נוספים באלפי עמודים.

את כל הקורסים בתואר השני שלמדתי הנגשתי לעצמי בעשר אצבעות, באינספור שעות עבודה מאומצות ומפרכות.

הדבר הטוב ביותר שיצא מכל הסיפור הזה הוא שלמדתי על בשרי מעמל כפיי את מלאכת הנגשת חומרי קריאה. יתרון נוסף הוא שסיימתי את חובות הקורסים תוך פחות משלוש שנים.

קורס הכשרת מורשים לנגישות השירות

על אף היותו קורס להכשרה מקצועית,  הוא היה בהחלט גדוש בחומרי לימוד רבים – ספרים, מאמרים ומסמכים דיגיטליים.  במובן מסוים חל שיפור בהשוואה ללימודי התואר הראשון והשני ביחס למסמכים דיגיטליים שכללו מאמרים, חוקים, תקנות ותקנים לפחות לגבי אלה שהיו מאורגנים בקובצי Word.

קובצי ה PDF היו מאוד בעייתיים וכללו חומר לימוד סרוק. שוב מצאתי את עצמי מנגישה לעצמי את הקבצים.

אירוע אחד זכור לי במיוחד. במהלך הקורס נתבקשנו לקרוא פרקים נבחרים מתוך ספר העוסק בין היתר בסוגים של מוגבלויות – המדריך השלם לבריאות המשפחה של מרק. לכלל הסטודנטים הספר הוצע כקובץ PDF סרוק ולא מעט סטודנטים ללא מוגבלות התלוננו שהקריאה בו קשה. עבורי הקריאה בו הייתה בלתי אפשרית.

תוך זמן קצר קיבלתי עותק מוקלט של הספר. שוב נאלצתי לשבת ולבדוק קובץ קובץ במטרה לאסוף את מה שחובה עלי לקרוא. אני זוכרת שזה לקח לי 3 שבועות.

באותם הימים הייתי גם במסע של חקר אפליקציות לסיוע בנגישות ואפליקציות בכלל בכדי לבחון איך אני משלבת אותן בהליך הלמידה  שלי עצמי. לצערי מצאתי שלמידה באמצעות חומר מוקלט איננה אפקטיבית עבורי כלל ועיקר. יתר על כן, היא עיכבה אותי בהליך הלמידה אל מול יכולות מופלאות של אפליקציות סלולר.

פניתי אפוא בבקשה לקבל עותק דיגיטלי מונגש של הספר. התשובה הראשונית והעיקשת הייתה לא !. אני נואשתי ונכנעתי. אמרתי אין לי זמן להתעסק בזה, אני צריכה גם ללמוד וגם לעבוד ובאותם הימים הייתי עסוקה בכתיבה ומחקר בשטח לתזה לצד עבודתי בתחום הנגישות לאינטרנט ולטכנולוגיות מידע.

אבל חברה באותם הימים לא התייאשה ולא נכנעה. היא הגיעה עד להוצאה לאור והקימה מהומה ולבסוף הפרקים הדיגיטליים הגיעו בקובץ PDF מונגש להפליא. הם לא הגיעו אלי ישרות אלא דרך אחד מהארגונים. אף אחד לא הנגיש את הפרקים האלה במיוחד, הקובץ נכתב במקור כקובץ PDF תיקני ובכך היה נגיש להפליא.

בחינה מקוונת באתר הקורס

זו הייתה הבחינה הראשונה והאחרונה שניגשתי אליה באופן מקוון

  • עניתי על כל השאלות
  • חיפשתי את כפתור השליחה – אותו לא ראיתי וקורא המסך לא מצא
  • כשלא מצאתי הסקתי שזוהי מערכת אינטראקטיבית והשינויים נשמרים באופן אוטומטי
  • יום הציונים הגיע ורק אני לא קיבלתי ציון ביחד עם כולם
  • שאלתי למה, אמרו לי, לא הגשת
  • אני, מה לא הגשתי, בטח שהגשתי
  • טוב, תשלחי היום את הקובץ עם התשובות
  • שלחתי וקיבלתי ציון
  • מאז כך הגשתי בחינות

נגישות למידע אישי המסופק כחלק ממתן שירות ציבורי

בזק, פרטנר, פלפון, הוט, YES, טריפל C, גולן טלקום, בזקבינלאומי וספקיות אינטרנט נוספות. חברות ביטוח כגון הראל, כלל, הפניקס וחברות ציבוריות גדולות רבות לרבות קופות חולים ובתי חולים בנקים וחברות אשראי, מספקים מידע אישי, תיעוד של התקשרויות לרבות חשבונות באמצעות דוא"ל כשמסמכים דיגיטליים מצורפים אליהם.

בנתיים בחוויה האישית שלי, עושה רושם, הכי טוב בבית עם בזק (לעסקים) בכל הנוגע לנגישות של מסמכים דיגיטליים.

למי שמורה הזכות לקרוא?

אני שואלת את עצמי את השאלה, האם יש לי את הזכות לקרוא? האם באמת כמו כולם – והתשובה היא חד משמעית לא. חוקים, תקנות ותקנים בתחום זה עדיין לא מוסדרים או שהם מוסדרים בצורה מעוותת משהו – לפחות בעיני.

החופש האקדמי שמור לאקדמאיים ללא מוגבלות: בדיונים בתת הוועדה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות שדנה בתקנות הנגישות למוסדות להשכלה גבוהה טענו נציגי האקדמיה בטיעון עלוב כי התאמות נגישות באתרי אינטרנט ובמסמכים דיגיטליים תפגע פגיעה אנושה בחופש האקדמי של מרצים וחוקרים גם אם קיים תקציב להנגשה… למה לבזבז אותו על הנגשה?

ארגונים ללא כוונות רווח לרבות אלה העוסקים  בקידום נגישות לאנשים עם מוגבלויות ובעלי עניין נוספים במגזר הציבורי והמסחרי מתנגדים אף הם להנגשה שוויונית של מסמכים אישיים המועברים בדואר אלקטרוני  – גם אם הדבר פוגע פגיעה חמורה במתן שירות ציבורי שוויוני ומכיל עד כדי ניסיונות להחריגם ברמת התקן הישראלי להנגשת מסמכים דיגיטליים שהתגבש בחודשים האחרונים.

ואני צופה מהצד בהתקדמות הטכנולוגית האדירה בעולם ובהתאמות נגישות שנהוגות בארץ החופש במדינות ארה"ב וליבי נשבר. והחלטתי שדי כבר, הגיע הזמן לשינוי אמיתי.

 

 

 

 

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: