התראה לפני תביעה: אין לכם כפתור נגישות או אין לכם כפתור להגדלת טקסט באתר

בהמשך לפוסט הקודם שלי בנושא נגישות אינטרנט – מכתבי התראה התברר כי עורכי דין המתריעים בפני חייבים בביצוע התאמות נגישות לשירות כי באתר האינטרנט שלהם אין "כפתור להגדלת טקסט". בפוסט הזה אנסה להבהיר את נושא הגדלת טקסט בעיניו של מסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA. מכתבי התראה כאלה רק מבהירים עד כמה עורכי דין לא בקיאים בתחום הנגישות לאינטרנט – לא ברמת תקנה 35 ובהחלט לא ברמת התקן הישראלי ומסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA.

למרבה הצער, ככל הנראה אסטרטגיה נפוצה להגשת התראה לפני תביעה היא להגיע לאתרים שאין להם שום סימן מזהה מסוג תוסף נגישות או כפתור נגישות. ודווקא באתרים כאלה שאין בהם תוספי נגישות, הסיכוי שהאתר יהיה נגיש יותר – גבוהה יותר. בנוסף לכך וכפי שציינתי, עורכי דין אינם מיומנים ברוב רובם של המקרים בהערכת נגישות של אתרי אינטרנט ובמילים פשוטות נטפלים במקרים רבים לאתרים ולחברות תוכנה שלא בצדק.

כך נוצר מצב לפיו אתרי אינטרנט המספקים שירות ציבורי ו/או מידע אודות שירות ציבורי ושבהם הוטמעו תוספי נגישות שפוגעים ברמת הנגישות של האתר אינם חשופים להתראות של עורכי דין. אך כן הם מזוהים כאתרים בלתי נגישים במקרים רבים דווקא על ידי אנשים עם מוגבלויות. הבעיה היא שאנשים עם מוגבלויות חוששים  להתלונן וכך נוצר מעגל קסמים ארור.

עם זאת, דווקא לאחרונה אני עדה למספר התראות לפני תביעה שהגיעו לאתרי אינטרנט בהם מותקנים תוספי נגישות ולצערי הרב במידה רבה של צדק. מדובר באתרים בלתי נגישים בעליל המונעים מאנשים עם מוגבלות שהם משתמשי מקלדת עם וללא קורא מסך מלבצע פעולות חיוניות באתר. הבעיה היא שתיקון ליקויי הנגישות האלה יצריך בחלק מהמקרים פירוק האתר והקמתו מחדש או לחלופין חודשים רבים של עבודת פיתוח.

לאלה המתריעים כי באתר אין כפתור להגדלת טקסט, אסביר בקצרה את דרישת התקן לעניין זה.

קריטריון 1.4.4 הגדלת טקסט

נוסח הקריטריון:

1.4.4 שינוי גודל טקסט (AA): כל טקסט, למעט כתוביות ותמונות של טקסט, יהיה אפשר לשנות את גודלו בלי טכנולוגיה מסייעת, בשיעור של עד 200%, בלי לאבד דבר מהתוכן ובלי לפגום בתפקודו.

מה זה אומר?

ראשית, חשוב להבהיר כי בהחלט אין הכרח או חובה להכניס לאתר אינטרנט כפתור להגדלת טקסט. תוספי נגישות רבים מציעים גם כפתור הגדלת טקסט וגם כפתור להקטנת טקסט – שאינם מחייבים בתקן כאמור.

כמה הבהרות

  1. מטרת קריטריון זה היא לתמוך באנשים עם לקויות ראייה קלות.
  2. הגדלת טקסט חלה על טקסט וטקסט המופיע בפקדי טפסים מקוונים.
  3. הגדלת הטקסט אינה חלה על שאר מרכיבי האתר.
  4. הגדלת הטקסט אינה חלה על כתוביות.
  5. הגדלת הטקסט אינה חלה על תמונות של טקסט.

עוד מובהר בעמוד ההסבר לקריטריון כי האחריות על היכולת לאפשר הגדלת טקסט חלה על מפתחי הדפדפנים כך שלמעשה, ההנחיה הנגזרת מכך היא שאסור למפתחי אתרים למנוע את היכולת המובנית בדפדפנים כך שיתאפשר לאדם עם מוגבלות קלה בראייה להגדיל את הטקסט. בהקשר זה חשוב  להבין כי מרבית הדפדפנים הפופולאריים בשימוש כיום תומכים בהגדלת טקסט ברמת הדפדפן (על ידי שימוש במקשי הקיצור CTRL+ להגדלה ו CTRL+- להקטנה. מקש CTRL+0 מאפס את גודל הטקסט והתצוגה לברירת מחדל).

בנוסף לכך, דפדפנים רבים תומכים בכניסה למצב קריאה שבו רק אזור התוכן המרכזי בעמוד הכולל את טקסט ותמונות יוצגו למשתמש. ואז לחלק מהאנשים עם מוגבלויות ראייה ומוגבלויות קוגניטיביות יהיה קל יותר להתמקד באזור התוכן המרכזי ולבצע הגדלה בטקסט.

כמו כן קיימים מגוון רחב של תוספים חינמיים לדפדפנים הנפוצים כיום לשימוש המסייעים בקריאה נוחה יותר של תוכן באתרי אינטרנט.

בעמוד ההסבר לקריטריון 1.4.4 מוסבר כי רק אם נעשה שימוש בטכנולוגיה שאינה מאפשרת לדפדפן לבצע את פעולת הגדלת הטקסט, רק אז על מפתח האתר לאפשר את הגדלת הטקסט בדרכים אחרות. אבל כאמור מרבית האתרים המפותחים בעשור האחרון  אינם מונעים את האפשרות להגדלת טקסט באמצעות הדפדפן.

ובכל מקרה, תמיד מומלץ לפתח אתרים רספונסיביים כך שיהיו מותאמים לתצוגה בגדלי מסך משתנים.

הגדלת טקסט בתוכנות הגדלה

תוכנות הגדלה מסחריות לרבות אלה המשלבות בהם אפשרויות הקראת טקסט מספקות מגוון דרכים וכלים להגדלת טקסט. תכונות אלה מתאימות לאנשים עם לקות ראייה קלה ולאנשים עם לקויות ראייה מורכבות יותר עם חדות ראייה ושדה ראייה פונקציונליים פחות.  ככל שחדות הראייה נמוכה יותר ושדה הראייה מצומצם יותר, לחלק גדול מהאנשים יהיה קל יותר  להיעזר בתכונות הקראת טקסט.

חשיבות התראות על אי עמידה בדרישות החוק, התקנות והתקנים

אין לי ספק שחשוב ביותר להתריע על אי עמידה בדרישות החוק, התקנות והתקנים. על אחת כמה וכמה חשוב הדבר באתרים מרכזיים המספקים שירות ציבורי  לאזרחי מדינת ישראל. עם זאת, חשוב גם לדעת על מה להתריע.

אין לי גם ספק כי לעורכי דין יש תפקיד חשוב ברגולציה. במיוחד לאור העובדה כי מעט מאוד אנשים עם מוגבלויות מתלוננים על חסמי נגישות בכלל ובאתרי אינטרנט בפרט. להרבה מאוד אנשים עם מוגבלויות אין את המשאבים המנטאליים להתלונן. יתר על כן במקרים מסוימים, אתרי אינטרנט שאינם נגישים כלל לא מאפשרים לאדם עם מוגבלות להתלונן באופן מקוון ודרכים אחרות על אף שאפשריות – מקשות יותר.

דוגמה: אתר אינטרנט של שירות בריאות

באתר אינטרנט של שירות ציבור גדול הותקן תוסף נגישות. באחד מהערבים חיפשתי מאמר כלשהו בתחום והגעתי לאתר. באופן אינסטינקטיבי התחלתי לבדוק את הנגישות באתר. נדהמתי לגלות כי בכל פעם שאני מנסה לנווט לקישור מסוים, מושמעת  ההודעה מטעם תוסף הנגישות. ההודעה מבקשת כי על מנת להפעיל נגישות לקורא מסך יש להקיש על Alt+1 ובכדי להפסיק את ההודעה יש להקיש על Alt+2. ככל שניסיתי להפעיל את אחד ממקשי הקיצור – עדיין, בכל פעם שהגעתי לקישור נשמעה ההודעה. ברור שבמקרה כזה אדם הנעזר אך ורק בתוכנה קוראת מסך לא יוכל לאתר שום קישור לאתר.

יצרתי קשר עם מכר המשתמש בקורא מסך בלבד. הוא אמר לי כך: כן, אני יודע, הפסקתי להשתמש באתר הזה – והוא למען השם חבר בקופת החולים הזו. הוא גם אמר לי אין לי כוח להתלונן. עושים לי את המוות ואין לי כוח לזה. אגב, מקרה דומה קרה לי גם עם אחד מאתרי האינטרנט הממשלתיים.

העדר בקיאות בתקנות ובתקנים תחטיא את מטרת הרגולציה

בחלוף השנים עדיין חסר גוף ידע מקצועי ומהימן בתחום הנגישות לאינטרנט ולטכנולוגיות מידע, אין מנגנוני רגולציה בתחום הנגישות לאינטרנט והניסיונות שכן קיימים מחטיאים את המטרה העיקרית וחבל.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: