תובענה ייצוגית ראשונה בישראל בנושא העדר הנגשת שירותי אינטרנט

בשבועות האחרונים נשלחים מכתבי התראה לחייבים בביצוע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט. מצד אחד מדובר בהליכים חשובים לטובתם של אנשים עם מוגבלויות שמעטי מעטים מעזים להתלונן. מצד שני, חשוב שהתביעות יהיו מוצדקות – גם אם החוק מאפשר הגשת תביעה ללא הוכחת נזק לכאורה. בחודש ינואר 2018 הוגשה תובענה ייצוגית (להערכתי הראשונה) בתחום הנגשת שירותי אינטרנט.

באתר נבו: ת"צ (מינהליים י-ם) 20853-01-18 סמניה נ' מועצה מקומית קריית יערים ואח'

האתר הנתבע http://www.kiryatyearim.muni.il/

מעיון באתר ביום פרסום פוסט זה, עולה שוב תמונה מורכבת – מצד אחד אכן אין עמידה בדרישות התקן ומצד שני עושה רושם שבעלי האתר לא מתעלמים מנושא הנגישות – לרבות פרסום הסדרי נגישות (ייתכן חלקיים וייתכן לא – לא בדקתי) ופרטי רכז נגישות.

אין אתר נגיש ב 100 אחוז

את המשפט הזה אני נושאת בפומבי מאז שנת 2012 בפגישות, ישיבות, כנסים ובפרסומים ברשת. אין אתר אינטרנט שיכול באמת לעמוד בכל דרישות הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA ואם לומר את האמת גם לא לרמה A. אני עדיין סבורה שהיה צריך להגדיר סט קריטריונים מחייבים ולחייב את החלתם לאחר תקופת זמן מסוימת ואז עוד סט קריטריונים שיחולו בתקופת זמן אחרת – וכך הלאה, בהחלה הדרגתית של תקן 5568  שאימץ את מסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA עם שינויים מסוימים המפורטים במסמך התקן.

תקנות 34א(4) ו91ה  פרסום הסדרי נגישות

לדעתי, זהו הצעד הראשון בשקיפות של חייבים בביצוע התאמות נגישות – פרסום הסדרי נגישות ופרסום פרטי רכז נגישות באתר האינטרנט. יישומם של שתי התקנות הללו יבטיח שאדם עם מוגבלות יוכל לפנות לרכז נגישות ולקבל מידע בדבר הסדרי הנגישות שבוצעו.

מכתבי התראה גם לאתרים עם סרגלי נגישות

את דעותיי בנושא תפריטי נגישות, סרגלי נגישות או תוספי נגישות מכירים רבים. ככל שאני בודקת יותר אתרים, כך אני רואה כמה הם לא מונגשים באמצעות תוספי נגישות. לאחרונה קיבלו שני חייבים בביצוע התאמות נגישות בשירותי מסחר התראה לפני תביעה על הפרת הוראות תקנה 35 – ובשני האתרים כיכבו תוספי נגישות. מצד אחד אני קצת מרחמת על בעלי האתרים. הם השקיעו ממיטב כספם, הובטח להם שהאתרים יהיו מונגשים כשבפועל הם רחוקים מאוד מלהשביע רצון – בעת ביצוע הבדיקה ולפני התיקונים הנדרשים.

אם לומר את האמת, לא מעט מפתחי אתרים העובדים בחברות לבניית אתרים לא מבינים בתחום הנגשת אתרי אינטרנט. יש כאלה המקבלים בברכה מוצרי הנגשת אתרי אינטרנט לכאורה, מוסיפים אותם לאתר ובזה מסיימים מבחינתם את ביצוע התאמות הנגישות. במקרים רבים הם לא  עוברים הדרכות נגישות בתחום הנגשת שירותי אינטרנט ובמקרים אחרים הדרכות הנגישות המועברות חסרות במידע חיוני וחשוב.

רבה הערכתי לחברות בניית אתרים שלא נפלו  למלכודת המקלדת של תוספי הנגישות.

חוויית משתמש נגישה

גם חוויית המשתמש היא סובייקטיבית מאוד, תלויה בכישורים טכנולוגיים, בניסיון קודם בגלישה ברשת האינטרנט, במשאבים טכנולוגיים ומשאבי טכנולוגיות מסייעות – כך שאין להסתמך רק על חוויית המשתמש.

פתרונות מוצעים

הצעתי מספר מודלים לטיפול בנושא אשר ישלבו בין החלה הדרגתית ברמת ההנחיות הטכניות, הקמת וועדת מומחים איכותית שרוב חבריה יהיו אנשים עם מוגבלויות הבקיאים בתחום לרבות שימוש בטכנולוגיות מסייעות לנגישות. לוועדת מומחים כזו אסור לפעול במסגרת מכון התקנים או במסגרת עמותה פרטית – ככל שתקרא לעצמה בשמות מייצגים – והיא צריכה לקבל מעמד של וועדה מייעצת בתחום.

למרבה הצער, העיסוק העיקרי היה בממדים אחרים שנגעו בשאלה לאיזה אתרי אינטרנט זכאים אנשים עם מוגבלות להיחשף כשהנימוקים היו כמובן כלכליים – נימוקים  שהנציחו בסופו של דבר את אי השוויון בשירותי אינטרנט לשנים הקרובות.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: