על מי חלה חובת הנגשת אתרי אינטרנט

לאחרונה מתקשרים אלי לא מעט בעלי אתרים ומבקשים אישור נגישות. יש כאלה שממש מוכנים לשלם על כך כסף – בלי בדיקה, רק תאשרי. ואני לא מאשרת.

אני מפנה אצבע מאשימה במיוחד לכל אותן החברות שפיתחו תוספי נגישות והמציאו את ההמצאה הזו שנקראת חתימה של מורשה נגישות שירות על הנגשת האתר.

מיהו החייב בביצוע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט?

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע כי החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות הם הבעלים, המחזיק והמפעיל. בשום אופן לא מצוין בשום מקום כי מורשה נגישות שירות הוא צד בעניין.

אזכור בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – התאמות נגישות לשירות התשע"ג 2013

"…2. החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות ציבורי הוא האחראי להספקת שירות כאמור בסעיף 19יא(ב) לחוק , לרבות בעלי השירות, מחזיק או מפעיל שלו….:

19יא. נגישות שירות ציבורי

(א)     שירות ציבורי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות, בהתאם להוראות לפי סימן זה.

(ב)     מי שאחראי לאספקת שירות ציבורי יבצע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי סימן זה.

חברות לבניית אתרים מתנערים מאחריות ומטילים אותה על מורשים לנגישות שירות

חברות לבניית אתרים מתנערים מאחריות, הן בשל אי ידיעת החוק ובין שהם מודעים לחוק אך אינם מוכנים לקחת אחריות, מודיעים לבעל האתר כי מורשה לנגישות שירות צריך לחתום על אישור על כך שהאתר עומד בדרישות הוראות תקנה 35.

וכאמור, אני מפנה אצבע מאשימה במיוחד לכל אותן החברות שפיתחו תוספי נגישות והמציאו את ההמצאה הזו שנקראת חתימה של מורשה נגישות שירות על הנגשת האתר.

מורשים לנגישות שירות במלכודת

חלק מהמורשים לנגישות שירות המלווים את הליך הנגשת האתר מוצאים עצמם לא פעם במלכוד. בעל האתר דורש מהם לאשר כי האתר הונגש, למורשה נגישות שירות טיפוסי אין בדרך כלל את הכלים להעריך אם אתר אינטרנט עומד בדרישות התקן הישראלי להנגשת תכנים באתרי אינטרנט – ת"י 5568.

והתקן הישראלי ת"י 5568 מורכב להבנה וליישום

לא אחת תיארתי אינספור מצבים בהם לא ניתן לטעון באופן מובהק כי אתר אינטרנט עומד בכל דרישות הקריטריונים להצלחה בהנחיות WCAG 2.0 לרמה AA.  ישנם מקרים בהם אתר אינטרנט עשוי להיתפס כנגיש לאדם עם מוגבלות גם אם בפועל הוא אינו עומד מבחינה מתמטית בדרישות  כל הקריטריונים להצלחה בהנחיות WCAG 2.0.

יתר על כן, מחקרים מוקדמים מראים כי גם כשנשמעים לכל  הקריטריונים להצלחה בהנחיות WCAG 2.0 אין פירוש הדבר בהכרח כי אדם עם מוגבלות יחווה את האתר כנגיש ויצליח לבצע בו פעולות חשובות לרבות פעולות אינטראקטיביות של מילוי טפסים לצורך הרשמה לשירות, קבלת שירות, רכישה וכדומה.

עוד מראים מחקרים כי האוכלוסייה המתקשה ביותר היא אוכלוסיית האנשים עם העיוורון המוחלט הנעזרים בתוכנות קוראות מסך. אין ספק כי הנגשת אתר אינטרנט לאדם הנעזר בתוכנה קוראת מסך בלבד או בשילוב צג ברייל היא משימה הדורשת היכרות והבנה מעמיקים עם  עולמם של אנשים עם עיוורון מוחלט והאופן שבו הם תופסים מרחבים דיגיטליים (אך לא רק).

והמציאות הטכנולוגית גוברת על הכול

המציאות הטכנולוגית באתרי אינטרנט דינאמית מאוד.

  • לאתרי אינטרנט מתווספים מידי יום תכנים רבים.
  • עורכי תוכן לא מקפידים תמיד על עמידה בדרישות הנגישות. כך שלמעשה גם אם תשתית האתר מונגשת, מספיק שעורך תוכן לא יקפיד על מתן טקסט חלופי מתאים לתמונה או לא יתייג כותרת בתג Hבכדי להפוך חלק מהתוכן המרכזי ללא נגיש.
  • שינויים בהגדרות טכנולוגיות סיוע יוצרים מציאות בלתי נגישה לאדם עם מוגבלות. לאחרונה נתקלתי בתופעה מעניינת שבה משתמש בקורא מסך הבטיח לי שלא ביצע שום שינויים ברמת קורא המסך ועם זאת, קורא המסך ג'וז לא זיהה טופס מקוון סטנדרטי ונגיש בצורה מיטבית. אותו טופס נבדק בשתי סביבות עם אותו קורא מסך – ובאחת מהן הטופס זוהה ללא קושי
  • שינויים בלתי צפויים בדפדפנים, יוצרים מציאות לפיה תוכנות קוראות מסך לא מתפקדות עם דפדפן מסוים. ידוע מקרה מהחודשים האחרונים כי בעקבות שינויים מהותיים בליבת דפדפן Mozilla Firefox, קורא המסך NVDA לא מתפקד כראוי עם גרסאות עדכניות של הדפדפן. משתמשי NVDA בשילוב דפדפן זה התבקשו להתקין גרסת Firefox 52 ESR  הכוללת את עדכוני אבטחת המידע העדכניים ביותר. ראוי לציין כי הן מפתחי NVDA ומפתחי Mozilla Firefox מודעים לבעייתיות ועובדים לתיקון המצב ואכן חל שיפור בגרסת פיירפוקס 58 – אך עדיין אין תאימות מיטבית.
  • הבדלים בין דפדפנים יוצרים אף הם לא פעם אתגרי נגישות וחוסר עקביות בחוויית משתמש נגישה. הסיבה לכך היא בעיקר בשל השימוש ברכיבים לא סטנדרטיים של HTML סטנדרטי.
  • משתמשי טכנולוגיות מסייעות לנגישות צריכים להיות בקיאים בשימוש בטכנולוגיות אלה. אי ידיעת השימוש בטכנולוגיות מסייעות לא יאפשרו לאותו משתמש לקיים אינטראקציה תקינה עם האתר גם אם בוצעו מיטב התאמות הנגישות.

בדיקת שלד האתר DOM

מעטי מעטים יודעים לבדוק את שלד האתר ברמת הקוד בכדי לאבחן בעיות נגישות או להכתיר אתר כנגיש. אבל נניח שהשלד תקין ברמת הקוד -עדיין גורמים חיצוניים ובלתי תלויים כפי שתוארו בסעיפים הקודמים יכולים לשנות את חוויית המשתמש ותפיסת האתר כנגיש או כלא נגיש.

נו באמת, אז מה את מצפה שנעשה?

זוהי בהחלט שאלה לגיטימית וראויה. לצערי, מצד אחד אין לה תשובות פשוטות. עם זאת, אני חושבת שהיה נכון להגדיר סט דרישות מינימום והחלה הדרגתית ברמת יישום התקן.

החשש מתביעה משפטית

גם החשש הזה הוא בהחלט לגיטימי ולאחרונה בעלי אתרים רבים מקבלים מכתבי התראה לפני תביעה משפטית. חלק ממכתבי ההתראה כלליים מאוד ולא מפרטים מהי הבעיה. חלק ממכתבי ההתראה כוללים את טופס בדיקת הנגישות שפורסם באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כשכל סעיף בו מסומן ב X – מה שמעלה חשד מבוסס לדוח שיקרי. אני מקווה ששופטים בבתי משפט יידעו לעשות צדק תוך התבוננות במכלול ומעבר למילה הכתובה בסעיפי החוק והתקנות.

חוות דעת על סטאטוס נגישות האתר

בפרויקטים אותם אני מלווה – גדולים או קטנים, בכל זאת מבקשים ממני להפיק איזשהו מכתב או מסמך.  במקרים מסוימים אני אכן מפיקה חוות דעת אודות מצב הנגישות באתר נכון ליום כתיבת חוות הדעת. עם זאת, הדרך לכתיבת חוות דעת זו ארוכה  וכרוכה בבדיקות נגישות רבות ומתישות בכדי להבטיח נגישות פונקציונלית לאנשים עם מוגבלויות – עד כמה שהדבר באמת אפשרי.

ובמקרים בהם אני מבינה לאחר התייעצות עם אנשי מקצוע, כי לא ניתן לבצע את חלק מהתאמות הנגישות הנדרשות לפי תקן, לצערי, אני גם חותמת על פטור טכנולוגי בהתאם לסעיף 35ה ובהתאם להנחיות בתיקון לתקנה 35 מיום ה 26.10.2017. הפטור נחתם רק לאחר שמוצו כל האפשרויות ולאחר שסופקו התאמות נגישות חלופיות על מנת להבטיח שאדם עם מוגבלות לא יופלה במתן שירות ציבורי.

זקוקים לשירות?

  • אם אתם זקוקים לייעוץ, ליווי בהליך הטמעת הנגישות בשירותי אינטרנט וטכנולוגיות מידע, אני כאן לשירותכם עם ניסיון של מעל לעשור בתחום וכמורשה נגישות שירות משנת 2015, בעבודה מאתגרת ושוטפת עם ארגונים רבים במגזר הציבורי, הפרטי,  השלישי ועבודה עם אנשים עם מוגבלות.
  • השירות שלי כולל: ייעוץ וליווי שוטף, הרצאות והדרכות נגישות, כתיבת אפיוני נגישות לממשקים טכנולוגיים, ביצוע בדיקות נגישות עם כלים אוטומטיים, טכנולוגיות מסייעות לנגישות, בדיקות ברמת קוד המקור ובשיתוף עם אנשים עם מוגבלות, מתן הנחיות מקצועיות למתכנתים, מעצבים ועורכי תוכן, מתן ייעוץ  ללשכות משפטיות, מנהלי פרויקטים ועוד.
  • הליך ייעוץ וליווי בהתאמות נגישות לשירותי אינטרנט בהתאם לחוקים, לתקנות ולתקני הנגישות הרלוונטיים (וללא תוספי נגישות!)
  • מוזמנים לפנות אלי באמצעות טופס צור קשר באתר

 

 

השאר תגובה

%d