במשך שנים אני טוענת שבנוסף לכך שתוספי נגישות להנגשת אתרי אינטרנט אינם מבצעים את התאמות הנגישות הנדרשות, יוצרים סקריפטים המקשים על משתמשי טכנולוגיות מסייעות ובעיקר על תוכנות קוראות מסך וטענות נוספות עליהן דיווחתי לאורך השנים.
אחת הטענות שלי הייתה שחלק מתוספי הנגישות פשוט עוקבים אחרי הרגלי הגלישה שלכם, שלנו. אחד התוספים אפילו נמצא ככזה היוצר קוד זדוני שהטמעתו באתר גורמת להוצאת פרטים אישיים של משתמשים.
מה יש לנו בדף אינטרנט נתון בו אתם גולשים?
כאשר אנו גולשים באתר אינטרנט, אתר זה כולל תוכן ממספר מקורות כגון תוכן מהיוצר עצמו (לדוגמה מאמר מערכת בפורטל מסוים), פרסומות המועלות לאתר מחברות פרסום, אזור שיתוף ותגובות. חלק מתוספי הנגישות הם בהחלט גורם זר באתר שעוקב אחר תנועות המשתמש.
למעקב הזה עשויות להיות השלכות שליליות ביותר על פרטיותם של משתמשים בכלל ומשתמשים הנעזרים בטכנולוגיה מסייעת לנגישות. ההוכחה לכך שתוספי נגישות מסוימים עוקבים אחר הרגלי הגלישה של כלל המשתמשים היא שכאשר מנטרלים אותם באמצעות תוספי הגנה על פרטיות ומעקב – הם מפסיקים לפעול ולהופיע באתר – פשוטו כמשמעו.
איך עוצרים את זה?
ישנם מספר תוספים לדפדפנים שיודעים לחסום עוקבים. חלק מהם עושים עבודה טובה יותר מאחרים וכל אחד משתמש בזה שהמליצו לו עליו או המועדף עליו.
במאמר שפורסם למשל על ידי ארגון ה Electronic Frontier Foundation שפיתח את התוסף Privacy Badger מוסבר במפורט איך פועלים עוקבים באתרי אינטרנט. אגב, גם אתר זה הוא דוגמה מצוינת לנגישות מיטבית. כך שהאמירה המשתמעת בו היא לא רק בתמיכה בחופש האינטרנט אלא גם בנגישות אוניברסאלית.
החלטתי לקחת את Privacy Badger לנסיעת מבחן ובדקתי מספר אתרים בהם מותקנים תוספי נגישות שונים. ואכן כשניטרלתי את העוקבים באמצעות התוסף, גם תוסף הנגישות חדל מלהופיע.
תוסף נוסף ומצוין המנטרל סקריפטים של תוספים להנגשת אתרי אינטרנט לכאורה נקרא No-Script Suite והוא גם כן ניתן להורדה לכרום ולפיירפוקס.
מי מטפל בזה?
נשאלת השאלה מי מהגורמים הרגולטורים במדינת ישראל מטפל בנושא. התשובה המצערת היא – אף אחד. פשוט כך, אף אחד. ייתכן וחלק ממשרדי הממשלה והגופים הגדולים כמו מוסדות להשכלה גבוהה ואתרים גדולים אחרים החליטו שלא להטמיע תוספי נגישות גם בגלל בעיית המעקב הסמויה אחרי הרגלי הצריכה של המשתמשים בכלל ובפרט אנשים עם מוגבלויות. ארגונים אחרים או שלא טרחו לבדוק את הנושא או שמעלימים עין במכוון.
תהא הסיבה אשר תהא, למשתמש הקצה יש כיום דרך להתמודד עם הבעיה באמצעות תוסף ה Privacy Badger לדפדפנים Mozilla Firefox ו Google Chrome.
מי צריך לטפל בזה?
אנימאמינה שרק ליצרני מערכות הפעלה, דפדפנים ולצד תוספים יש את היכולת לטפל בסוגיה הזו. כך למשל גוגל הודיעה שהיא תאפשר חסימת אודיו מתנגן אוטומטית בדפי אינטרנט כי זו פשוט חוויית משתמש גרועה להיכנס לאתר כשאודיו מתנגן אוטומטית בלי שמצפים לכך ומבלי שיש יכולת להפסיק את הניגון בקלות. נושא זה קשור כמובן גם לתחום הנגישות ומעוגן בקריטריון 1.4.2 בהנחיות WCAG 2.0.
יש דוגמאות נוספות לאופן שבו יצרני מערכות הפעלה ודפדפנים מטפלים בסוגיות של נגישות ועל כך בפוסטים הבאים.
ובכלל, אם יצרני מערכות הפעלה ודפדפנים יוכלו לממש את הקריטריונים המרכזיים בהנחיות WCAG 2.0 הדבר יקל כל כך על מפתחי אתרים ועורכי תוכן. אני מאמינה שזה יקרה בשנים הקרובות – זה חייב לקרות.
זקוקים לשירות?
- אם אתם זקוקים לייעוץ, ליווי בהליך הטמעת הנגישות בשירותי אינטרנט וטכנולוגיות מידע, אני כאן לשירותכם עם ניסיון של מעל לעשור בתחום וכמורשה נגישות שירות משנת 2015, בעבודה מאתגרת ושוטפת עם ארגונים רבים במגזר הציבורי, הפרטי, השלישי ועבודה עם אנשים עם מוגבלות.
- השירות שלי כולל: ייעוץ וליווי שוטף, הרצאות והדרכות נגישות, כתיבת אפיוני נגישות לממשקים טכנולוגיים, ביצוע בדיקות נגישות עם כלים אוטומטיים, טכנולוגיות מסייעות לנגישות, בדיקות ברמת קוד המקור ובשיתוף עם אנשים עם מוגבלות, מתן הנחיות מקצועיות למתכנתים, מעצבים ועורכי תוכן, מתן ייעוץ ללשכות משפטיות, מנהלי פרויקטים ועוד.
- הליך ייעוץ וליווי בהתאמות נגישות לשירותי אינטרנט בהתאם לחוקים, לתקנות ולתקני הנגישות הרלוונטיים (וללא תוספי נגישות!)
- מוזמנים לפנות אלי באמצעות טופס צור קשר באתר
כל הכבוד על הפוסט.
אני מניחה שלא הרבה חשבו על הנקודה הזו כשהטמיעו כלי הנגשה באתר שלהם ובטח שלא הגולשים….