לאחר מחשבה לא מעטה, החלטתי לפתוח מדור חדש בבלוג שלי ושמו יהיה – חוקים, תקנות ותקנים. המטרה להציג, לפחות מנקודת המבט שלי, את המתח הקיים בין חוקים, תקנות ותקנים במסגרת חוקשוויוןזכויותלאנשיםעםמוגבלות – התשנ"ח 1998, תקנותשוויוןזכויותלאנשיםעםמוגבלות – התשע"ג 2013 ותקני נגישות.
בשנים האחרונות הזדמן לי לא מעט לפגוש חוקים, תקנות ותקנים בתחום הנגישות. מניסיוני בשטח בעיקר בתחום הנגישות לאינטרנט – אך לא רק, תמיד קיימים פערים, סתירות פנימיות או אי הלימה בין השלושה – דבר המקשה מאוד על מימוש חזון החוק, התקנות ועמידה בתקנים. בסופו של דבר התוצאה היא בהכרח פגיעה בזכויות של אנשים עם מוגבלות להשתלבות שוויונית ופעילה בכל תחומי החיים – ובאופן מכבד ועצמאי.
דווקא מקרה של הימים האחרונים בתחום הנגישות למכשירים אוטומטיים חידד אצלי את תחושת התסכול והבלבול בכל הנוגע לפערים ואי הבנות בממשק הזה שבין חוקים, תקנות ותקנים. על אף שקיבלנו בסופו של דבר חוות דעת מהמחלקה המשפטית בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – נשארנו בכל זאת עם עוד שאלות לא פתורות.
היבטים מפלים בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – התשנ"ח 1998 הינו מסמך משפטי מורכב. נדרשת מיומנות גבוהה בקריאתו ובהבנתו לרבות הקשרים בין חלקיו השונים. החוק לטעמי עושה שימוש ציני משהו במושג השוויון. גם תקנותשוויוןזכויותלאנשיםעםמוגבלות – התשע"ג 2013 לא חף מסייגים חריגים, והחרגות
השימוש במונח התאמות נגישות סבירות עורר אצלי לא מעט התנגדויות מאז שפגשתי בו לראשונה. מה זאת אומרת התאמות נגישות סבירות? מדוע לא ניתן להשתמש במונח התאמות נגישות נדרשות לצרכים השונים בתחומי חיים שונים של אנשים עם מוגבלות. השימוש והיישום של המושג התאמות נגישות סבירות אכן משפיע על כל תחומי החיים לרבות תחום הזכות לטכנולוגיה מסייעת ולנגישות לאינטרנט ולטכנולוגיות מידע – במיוחד בעולם בו מרבית האינטראקציות היומיומיות מתבצעות באמצעים טכנולוגיים.
סייגים וחריגים
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כולל לא מעט סייגים והחרגות. פירוש הדבר הוא שהתאמות נגישות יתבצעו למעט כך, כך וכך – המופיעים כסעיפים וכסעיפי משנה. יש גם החרגות המצוינות בפרקים מוגדרים.
חוקים תקנות ותקנים, סייגים וחריגים בחיי היום יום
קניות בסופר
- מותר ללכת לסופר – כי זו מדינה חופשית בה אזרחי ישראל רשאים להימצא במרחב הציבורי.
- המרחב הפיזי בסופר צריך להיות נגיש כך שאנשים עם מוגבלות בניידות יוכלו להתנייד בו. אבל בכל הכבוד הראוי, אדם המתנייד באמצעות כיסא גלגלים, קביים או הליכון, לא יוכל להגיע להרבה מאוד מהמוצרים בסופר – בדיוק כמו שאדם עם לקות ראייה או עיוורון שפיזית יכול ללכת, לא יוכל לראות לא את המוצרים ולא את המחירים.
- הניידות בסופר עבור לא מעט אנשים עם מוגבלות היא בהכרח לא עצמאית – שכן הם זקוקים לסיוע בנגישות להגעה למוצרי המזון. כך שבדיוק בחלק הקריטי של מהות הפעילות בסופר – אופס, אין עצמאות.
- אבל כן יש התאמות נגישות סבירות? מניסיוני, כן, מעולם לא נתקלתי בסירוב של עובדים בסופר לסייע לי בעריכת קניות. במקרים מסוימים יש לכך גם יתרונות – שכן עובדים יודעים טוב יותר מהם המבצעים והיכן ממוקמים הפריטים השונים.
- אבל רגע, אני רוצה עצמאות !
- אז התשובה היא כזו: ברוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, את בהחלט זכאית להתאמות נגישות סבירות, כן, שמעת, סבירות שיאפשרו לך השתלבות שוויונית ופעילה בכל תחומי החיים באופן מכבד ועצמאי? הנוסח הזה כולל כל כך הרבה סתירות פנימיות.
הזכות לקרוא
תחום נוסף שנותר מופלה לרעה באופן בלתי שוויוני כל כך הוא הזכות של אנשים עם מוגבלות ובמיוחד אנשים עם מוגבלות גישה לשימוש בדפוס – לקרוא. בשנת 2018 עדיין אין חקיקה שאומרת במפורש כי זכותו של אדם עם מוגבלות לקרוא באופן שוויוני ומכבד.
בחיי היום יום הדבר מתבטא
- בהעדר חקיקה ותקנות המסדירות את הזכות הלגיטימית לקרוא ספרים באופן נגיש.
- ארגונים ללא כוונות רווח הפועלים בתחום, מסוגלים להנגיש לכל היותר 10 אחוז מסך הפרסומים היוצאים לאור מידי שנה.
- את כל השאר, אפשר לבקש במקרים מסוימים בהנגשה פרטנית – ולשיטה זו יש לא מעט חסרונות עליהם אכתוב בפוסט נפרד.
שאלות למחשבה
- האם השימוש במושג התאמות נגישות סבירות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – התשנ"ח 1998 פותר מעמידה מלאה בתקנות ובתקנים?
- אם התשובה לסעיף 1 היא לא, האם פירוש הדבר שתקנות הן תמיד סבירות? – המקרה של תקנה 35 בשירותי אינטרנט היא דוגמה מצוינת לתשובה שלילית.
- באיזו מידה התקנים הישראלים לנגישות ברורים?
- באיזו מידה התקנים הישראליים לנגישות מידתיים?
- האם מידתיות ניתנת לשיפוט של אנשי מקצוע בנקודת זמן מסוימת?
- האם יש למישהו סמכות יומיומית להפעיל שיקול דעת בתחום המידתיות?
זקוקים לשירות?
- אם אתם זקוקים לייעוץ, ליווי בהליך הטמעת הנגישות בשירותי אינטרנט וטכנולוגיות מידע, אני כאן לשירותכם עם ניסיון של מעל לעשור בתחום וכמורשה נגישות שירות משנת 2015, בעבודה מאתגרת ושוטפת עם ארגונים רבים במגזר הציבורי, הפרטי, השלישי ועבודה עם אנשים עם מוגבלות.
- השירות שלי כולל: ייעוץ וליווי שוטף, הרצאות והדרכות נגישות, כתיבת אפיוני נגישות לממשקים טכנולוגיים, ביצוע בדיקות נגישות עם כלים אוטומטיים, טכנולוגיות מסייעות לנגישות, בדיקות ברמת קוד המקור ובשיתוף עם אנשים עם מוגבלות, מתן הנחיות מקצועיות למתכנתים, מעצבים ועורכי תוכן, מתן ייעוץ ללשכות משפטיות, מנהלי פרויקטים ועוד.
- הליך ייעוץ וליווי בהתאמות נגישות לשירותי אינטרנט בהתאם לחוקים, לתקנות ולתקני הנגישות הרלוונטיים (וללא תוספי נגישות!)
- מוזמנים לפנות אלי באמצעות טופס צור קשר באתר