אתגרים וחסמים בהנגשת מרחבים דיגיטליים

חלק ראשון: רקע

שילוב כלים טכנולוגיים לצידם של טכנולוגיות מסייעות לנגישות בחייהם של תלמידים ובוגרים עם מוגבלויות מהווים מרכיב הכרחי לשילובם של המסתייעים בהם בחיי היום יום – החל ממערכת החינוך הכללית, דרך השכלה גבוהה, תעסוקה, יצירה וקיום קשרים חברתיים תפקוד והתנהלות בתחומי חיים שונים במרחב הציבורי והאישי.

אתגר משמעותי הניצב בפני העוסקים בהתאמות נגישות ובהטמעת נגישות בקרב יחידים ובוגרים, הוא הפער הקיים בין ההתפתחות הטכנולוגית המהירה לבין הסדרי החקיקה. במקרים רבים, אין הלימה בין יכולותיהן של טכנולוגיות מידע וטכנולוגיות מסייעות לבין הדרישות בהיבטי החקיקה השונים.

דוגמאות לפער זה ניתן למצוא בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – התשנ"ח 1998 בתקנות ובתקנים. ברמת החוק, מרחבים דיגיטליים אינם מוגדרים כמקום ציבורי בדומה למרחבים פיזיים. זאת על אף שיותר ויותר מקבלי החלטות מקדמים את זמינותם ושימושם של אלה האחרונים כמענה יעיל יותר.

דוגמה נוספת היא בתחום התקינה בישראל שאינה מתעדכנת בקצב סביר ההולם את ההתפתחויות הטכנולוגיות ו/או את צורכיהם של אנשים עם מוגבלויות. כמו כן קיים פער בין היכולת הטכנולוגית לאפשר הנגשת ספרים דיגיטליים לבין העדר חקיקה ותקינה מספקים. על אלה ניתן להוסיף עוד אינספור דוגמאות בהם מרחבים דיגיטליים מוחרגים בקובצי תקנות נגישות לשירות בתחומי חיים רבים.

היחס האמביוולנטי של ארגונים במגזר השלישי כלפי חסמי נגישות וקידום חקיקה ותקינה בתחומי נגישות

תהליכי ההפרטה של שירותים חברתיים שיישמה ממשלת ישראל לאורך השנים הביאו לצמיחתם של ארגונים במגזר השלישי המוגדרים לכאורה כארגונים ללא כוונות רווח. ארגונים אלה שמו להם למטרה מוצהרת לקדם את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות בתחומי חיים שונים. חלק מהארגונים מקדמים זכויות של קבוצות מובחנות של אנשים עם  מוגבלויות בעוד האחרות מקדמות נגישות לקבוצה גלובלית של אנשים עם מוגבלויות.

גם אם כוונותיהם של ארגונים במגזר השלישי טובות ביסודן, למרבה הצער, לאורך השנים נוצרה מציאות אחרת שלפיה המגזר השלישי במקרים רבים מאוד משמר את המצב הקיים והדבר מתבטא בחקיקה, בתקנות ובתקינה. הגורמים לכך רבים ומורכבים וקשורים בשילוב של מניעים כלכליים ופוליטיים המלווים ו/או המסווים בנימוקים מוצדקים לכאורה הנוגעים לזמינותם של משאבי ידע וכוח אדם.

אין בדברים אלו לומר כי כל ארגוני המגזר השלישי פוגעים בתהליכי נגישות – אלא להבהיר שלצד קידום זכויות אנשים עם מוגבלות, קיימים אינטרסים נוספים הפוגעים בסופו של דבר בתהליך.  ועדיין, ישנם ארגונים חברתיים במגזר השלישי שאני מעריכה ומוקירה

בפוסטים הבאים אביא דוגמאות ממוקדות יותר המעידות על האמביוולנטיות הזו מנקודת המבט שלי הן כאישה עם מגבלת ראייה הקרובה כל כך למצב של עיוורון מוחלט ומתוך ניסיון רב השנים בתחום הנגישות בצריכת שירותים חברתיים מארגונים במגזר השלישי ובעבודה המקצועית שלי בתחום הנגישות בכלל ובתחום הנגישות לאינטרנט ולטכנולוגיות המידע בפרט.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: