תחולת הנחיות WCAG 2.0 על אנשים עם מוגבלויות

הקדמה

לפוסט זה שתי מטרות עיקריות: האחת, לעודד חשיבה על נגישות אוניברסאלית וביצוע התאמות נגישות באתרי אינטרנט על מנת לכלול במרחב הדיגיטלי כמה שיותר אנשים עם מוגבלויות מהקלות לקשות יותר. והשנייה, לנפץ מיתוסים, דעות קדומות או הבנה שגויה על תחולת מסמך הנחיות WCAG 2.0. מפגישות עם אנשי מקצוע פנים אל פנים או באמצעות האינטרנט, אני מבינה שלאנשים שונים יש הבנות שונות על תחולתו של מסמך הנחיות WCAG 2.0.

אמנם המטרה היא להבהיר כי מסמך הנחיות WCAG 2.0 מיועד לסייע לסוגים שונים של אנשים עם מוגבלות, אך עם זאת, אין פירוש הדבר כי ניתן ליישם את מלוא הדרישות גם ברמה A בכל זמן נתון. ההסבר לכך הוא שההמלצות הן מקיפות ביותר מצד אחד ואתרי האינטרנט דינאמיים כל כך מצד שני – דבר המוביל למסקנה המתבקשת שאין אתר נגיש ב 100 אחוז.

ישנם קריטריונים שמטרתם העיקרית לסייע לאנשים עם סוג מסוים של מוגבלות בעוד שאחרים עשויים לסייע למספר סוגים של מוגבלויות. כך לדוגמה, קריטריון 1.2.2 העוסק בכתוביות, מטרתו לסייע בראש ובראשונה לאנשים עם מוגבלות בשמיעה. זאת, בעוד שמימוש נכון של קריטריון 3.3.1 העוסק בזיהוי שגיאה וקריטריון 3.3.3 העוסק בהצעות לתיקון, יסייע הן לאנשים עם מוגבלות בראייה לרבות אנשים עם עיוורון מוחלט והן לאנשים עם מוגבלות  קוגניטיבית.

ולסיום פרק ההקדמה, חשוב לזכור כי גם המפתחים, המעצבים ועורכי התוכן גם הם בסופו של יום בני אדם המתמודדים עם מציאות דינאמית ומשתנה תדיר ברשת האינטרנט. עובדות אלו מעוררות אצלי כבר כמה שנים את השאלה הפילוסופית בנוגע למידתיות. לדעתי, את המידתיות צריכים לקבוע בני אדם שיוסמכו לכך מצד אחד ומצד שני לקבוע סט של כללים מחייבים בכל מקרה ושמרבית הפלטפורמות הטכנולוגיות כיום יכולות לקיים ולממשם.

מבוא למסמך הנחיות WCAG 2.0

תחת הכותרת  Abstract כתוב

WCAG 2.0 establishes a set of Success Criteria to define conformance to the WCAG 2.0 Guidelines. A Success Criterion is a testable statement that will be either true or false when applied to specific Web content. "Understanding WCAG 2.0" provides detailed information about each Success Criterion, including its intent, the key terms that are used in the Success Criterion, and how the Success Criteria in WCAG 2.0 help people with different types of disabilities. This document also provides examples of Web content that meet the success criterion using various Web technologies (for instance, HTML, CSS, XML), and common examples of Web content that does not meet the success criterion.

במפורש כתוב בפסקה זו כי מסמך זה נוגע לסוגים שונים של אנשים עם מוגבלויות in WCAG 2.0 help people with different types of disabilities.

בנוסף, למסמך הנחיות WCAG 2.0 יש עמוד מבוא המיועד להיכרות עם מסמך זה.  Introduction to Understanding WCAG 2.0

הבנת מבנה עמוד הסבר לקריטריונים במסמך הנחיות WCAG 2.0

לכל קריטריון במסמך הנחיות WCAG 2.0 יש עמוד הסבר הבנוי מראשי פרקים

• כותרת הקריטריון
• תחת הכותרת יופיע נוסח הקריטריון באנגלית
• תחת הכותרת Intent of this Success Criterionיופיעו הסברים על מטרות הקריטריון
• תחת הכותרת Specific Benefits of Success Criterion 3.3.1: יופיעו יתרונות ממוקדים יותר לטובת אנשים עם מוגבלויות העשויים להסתייע מיישום נכון של הקריטריון.
• תחת הכותרת Examples of Success Criterion 3.3.1 יופיעו דוגמאות למרכיבים או מצבים שונים באתרי אינטרנט.
• תחת הכותרת Related Resources אמורים להופיע קישורים למקורות מידע נוספים ככל שקיימים.
• תחת הכותרת Techniques and Failures עם ציון מספר הקריטריון יופיעו תחת כותרות משנה טכניקות מימוש. תחת הכותרת Sufficient Techniques יופיעו טכניקות מספקות אותם יש לממש ותחת הכותרת Additional Techniques (Advisory)  מוצעות טכניקות מימוש נוספות שיכולות לסייע אך הן בגדר "הגדלת ראש". כלומר, מי שמעוניין לספק נגישות נרחבת יותר.
• תחת הכותרת Common Failures ישנם טכניקות מימוש שאינן מומלצות ליישום.

כל טכניקת מימוש או טכניקות שאינן מומלצות מקושרות לעמוד הסבר נוסף המפרט אודות הטכניקה לרבות הסברים למפתחים ודוגמאות קוד.

בסעיפים הבאים אביא מספר דוגמאות לקריטריונים בודדים או לסט קריטריונים תחת הנחיות מסוימות במטרה להבהיר כי מסמך הנחיות WCAG 2.0 לא נוצר למען אנשים עם לקויות ראייה ועיוורון בלבד ולפיכך, התקן הישראלי ת"י 5568 או תקנה 35 גם הם אינם עוסקים באנשים עם מוגבלות בראייה בלבד.

בנוסף חשוב להבהיר כי ישנם קריטריונים שמימושם באופן תקין יסייעו לסוגים שונים של מוגבלויות והמטרה היא להתבונן על מסמך ההמלצות מתוך ראייה גלובלית ומערכתית. ועם זאת, מודגש במסמך הנחיות WCAG 2.0 כי ייתכנו מצבים של מוגבלויות מורכבות שלהמלצות במסמך אין בהכרח פתרון עבורם..

דוגמה  לאחד מהקריטריונים המסייע לאנשים עם מוגבלות מוטורית שאינם מסתייעים בתוכנות קוראות מסך אלא במקשי קיצור במקלדת בלבד ובתחליפי מקלדת

כך לדוגמה בעמוד ההסבר לקריטריון 2.1.1 מקלדת, תחת הכותרת Intent of this Success Criterion מוסבר כי יישום נכון של הקריטריון יטיב לא רק עם משתמשי תוכנות קוראות מסך אלא גם עם משתמשי מקלדת שאינם עושים שימוש בתוכנות קוראות מסך.

The intent of this Success Criterion is to ensure that, wherever possible, content can be operated through a keyboard or keyboard interface (so an alternate keyboard can be used).

When content can be operated through a keyboard or alternate keyboard, it is operable by people with no vision (who cannot use devices such as mice that require eye-hand coordination) as well as by people who must use alternate keyboards or input devices that act as keyboard emulators.

Keyboard emulators include speech input software, sip-and-puff software, on-screen keyboards, scanning software and a variety of assistive technologies and alternate keyboards. Individuals with low vision also may have trouble tracking a pointer and find the use of software much easier (or only possible) if they can control it from the keyboard.

וכשאנשים עם מוגבלות מוטורית גולשים באמצעות מקלדת בלבד או תחליפי מקלדת, עליהם לדעת בכל רגע נתון היכן נמצא מוקד המקלדת. לשם כך נכתב קריטריון 2.4.7 העוסק בנראות מוקד המקלדת Understanding Success Criterion 2.4.7 [Focus Visible] . המטרה היא להבטיח כי באת ניווט מקלדת (למשל עם מקש ה TAB) משתמש יוכל לראות בכל נקודת זמן על איזה רכיב נמצא מוקד המקלדת.  בקריטריון זה הכוונה היא לרכיבים אינטראקטיביים כגון קישורים, שדות קלט של טפסים מקוונים, תמונות ורכיבים אינטראקטיביים אחרים. אין הכוונה להדגיש בפוקוס ויזואלי טקסט לרבות כותרות ברמות היררכיות שונות.

דוגמה לסט קריטריונים המסייעים לאנשים עם מוגבלות מוטורית שקצב עבודתם איטי יותר Understanding Guideline 2.2 [Enough Time]

מטרת הקריטריונים תחת הנחיה זו היא לוודא שאדם עם מוגבלות הזקוק לפרק זמן ממושך יותר בכדי לבצע פעולה, באתרים בהם נדרשת מגבלת זמן, היא לוודא שלמשתמש תינתן האפשרות להאריך את משך הזמן הנדרש לצורך ביצוע הפעולה. לדוגמה, אם אדם עם מוגבלות נכנס לאתר בו מתנהל חשבון הבנק שלו, ומטעמי אבטחה, מוקצב פרק זמן מסוים לשהייה באתר, אזי לפני שתם פרק הזמן הקצוב, אדם עם מוגבלות יקבל הודעה  שמתריעה לפני שפג פרק הזמן המוקצב ומציעה לו חלופות להישארות באתר.

דווקא לאחרונה פגשתי במכר וותיק עם מוגבלות מוטורית שבדיוק התלונן על בעיה זו באחד מאתרי הממשלה. הוא אמר, כנראה לא הספקתי לבצע את הפעולה מהר והאתר "זרק אותי החוצה".

דוגמה לאחד מהקריטריונים שמטרתו לסייע לאנשים הסובלים מהתקפים אפילפטיים Understanding Guideline 2.3 [Seizures

כאשר תוכן מהבהב (מרצד) באתר מתחת לסף מסוים, הוא עשוי לגרום לאדם הסובל מאפילפסיה – פשוטו כמשמעו – להתקפים אפילפטיים. גם כאן מסמך הנחיות WCAG 2.0 מציע קריטריונים שיבהירו למפתחי אתרים איך להימנע ממצב שכזה. אנשים הסובלים מהתקפים אפילפטיים הם אנשים שמוגבלותם לא נראית בהכרח ולכן על אחת כמה וכמה, יש לוודא שתוכן באתר אינטרנט לא יגרום לנזק בלתי צפוי.

דוגמה לאחד מהקריטריונים שעשויים לסייע לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית העוסק בעקביות במראה ממשק המשתמש Understanding Success Criterion 3.2.3 [Consistent Navigation]

קריטריון זה הוא גם כלל חשוב בשמישות. מטרתו להבטיח כי מרכיבי ממשק המשתמש יוצגו באופן עקבי על מנת לשמור על עיקרון אחידות העיצוב והמיקום  של מרכיבי ממשק המשתמש.  קריטריון זה יסייע לסוגים שונים של אנשים עם מוגבלויות לרבות אנשים עם קשיים קוגניטיביים לרבות אנשים עם הפרעות קשב וריכוז.

תחת הכותרת Specific Benefits of Success Criterion 3.2.3: מוסבר כי יישום נכון של קריטריון זה יסייע למספר סוגים של אנשים עם מוגבלויות

Ensuring that repeated components occur in the same order on each page of a site helps users become comfortable that they will able to predict where they can find things on each page.

This helps users with cognitive limitations, users with low vision, users with intellectual disabilities, and those who are blind.

קריטריון 3.2.4 [Consistent Identification] הבא אחריו, יבטיח אחידות לא רק במראה ובמנגנוני הניווט אלא גם באחידות בכל מה שקשור לזיהוי מרכיבי ממשק המשתמש. כך לדוגמה  אותם האייקונים המייצגים מרכיבים שונים של ממשק המשתמש יהיו אותם האייקונים בכל עמודי האתר.

בפסקה האחרונה ניתן לסכם למעשה את מהותו של מסמך הנחיות WCAG 2.0 העוסק בהמלצות ליישום נכון של התאמות נגישות באתרי אינטרנט לאנשים עם סוגים שונים של מוגבלויות.

מניסיוני רב השנים בתחום הנגישות לאינטרנט, אני מאמינה שיישום של טכניקות מספקות עשוי לסייע מאוד לקהל רחב של אנשים עם מוגבלויות. אולי בהמשך אשקול לכתוב קצת על התובנות שלי לאורך השנים במתן ייעוץ וליווי פרויקטים בארגונים החייבים בביצוע התאמות נגישות לשירות בכלל ובשירותי אינטרנט בפרט

© כל הזכויות שמורות לאילנה בניש. כל שימוש מסחרי אסור בהחלט.

זקוקים לשירות?

• אם אתם זקוקים לייעוץ, ליווי בהליך הטמעת הנגישות בשירותי אינטרנט וטכנולוגיות מידע, אני כאן לשירותכם עם ניסיון של מעל לעשור בתחום וכמורשה נגישות שירות משנת 2015, בעבודה מאתגרת ושוטפת עם ארגונים רבים במגזר הציבורי, הפרטי,  השלישי ועבודה עם אנשים עם מוגבלות.
• השירות שלי כולל: ייעוץ וליווי שוטף, הרצאות והדרכות נגישות, כתיבת אפיוני נגישות לממשקים טכנולוגיים, ביצוע בדיקות נגישות עם כלים אוטומטיים, טכנולוגיות מסייעות לנגישות, בדיקות ברמת קוד המקור ובשיתוף עם אנשים עם מוגבלות, מתן הנחיות מקצועיות למתכנתים, מעצבים ועורכי תוכן, מתן ייעוץ  ללשכות משפטיות, מנהלי פרויקטים ועוד.
• הליך ייעוץ וליווי בהתאמות נגישות לשירותי אינטרנט בהתאם לחוקים, לתקנות ולתקני הנגישות הרלוונטיים (וללא תוספי נגישות!)
• מוזמנים לפנות אלי באמצעות טופס צור קשר באתר