הקדמה למדריך נגישות מסמכים דיגיטליים

הקדמה

במדינות רבות ברחבי העולם אומצו הנחיות איגוד האינטרנט הבינלאומי (W3C) במסמך WCAG 2.0 לרמה AA במסגרת חוקים ותקנות בתחום התאמות נגישות בשירותי אינטרנט והנגשת מידע. בכל הנוגע להטמעת התאמות נגישות בשירותי אינטרנט. חלק מהקריטריונים במסמך הנחיות זה חלים גם על התאמות נגישות במסמכים דיגיטליים. נכון לעת עדכון מסמך זה ביוני 2018 במדינת ישראל אין תקן ייעודי להנגשת מסמכים דיגיטליים.

ואף על פי כן, ניתן לבצע חלק גדול מאוד מהתאמות הנגישות במסמכים דיגיטליים באופן שיאפשר לחלק גדול מהאנשים עם המוגבלויות המסתייעים בטכנולוגיות מסייעות לנגישות לגשת לתכנים המצויים במסמכים הדיגיטליים.

דוגמאות לקריטריונים בהנחיות WCAG 2.0 החלים במסמכים דיגיטליים

חשוב לציין כי בכדי להנגיש מסמכים דיגיטליים יש לגייס את המשאבים הטכנולוגיים ומשאבי כוח האדם, להגדיר את בעלי התפקידים שיובילו את מדיניות הטמעת התאמות הנגישות במסמכים דיגיטליים ולקבוע את המנגנונים וההנחיות הטכניות הנדרשים לצורך השגת יעד זה. חשוב מאוד כי יוצרי ועורכי מסמכים דיגיטליים יקבלו את ההנחיות הרלוונטיות לצורך ביצוע התאמות הנגישות הנדרשות לרבות ריענון הנהלים וההנחיות מעת לעת.

פלטפורמות נפוצות ליצירה ועריכת מסמכים דיגיטליים

מזה שני עשורים או יותר, חייבים בביצוע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט ומערכות מידע בארה"ב בהתאם ל Section 508 ותקנות נוספות, פועלים אף הם לביצוע התאמות נדרשות בין היתר בתוכנות ליצירה ועריכת מסמכים דיגיטליים. בין יצרניות התוכנה הגדולות ניתן למנות חברות כמו Microsoft, Google, Apple, Adobe ועוד. חברות אלו פעלו למעשה ליישום הנחיות ארגון ה W3C כבר מגרסה 1 של מסמך הנחיות WCAG.

קריטריונים שאינם ניתנים למימוש במסמכים דיגיטליים

כפועל יוצא של הדרישה בחוק בארה"ב ומתוך מחויבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, פלטפורמות ליצירה ועריכת מסמכים דיגיטליים, מאפשרים כאמור את ביצוע התאמות הנגישות הנדרשות ככל שניתן.

עם זאת, ישנם קריטריונים במסמך הנחיות WCAG 2.0 ובמסמך WCAG 2.1 שאינם ניתנים למימוש במסמכים דיגיטליים. שלוש סיבות עיקריות לאי היכולת לממשם:

  1. ההנחיות והקריטריונים להצלחה מוגדרים ברמת התשתית
  2. הנחיות וקריטריונים המשמשים מתכנתים לכתיבת קוד תקין ב HTML ו/או בשפות אחרות.
  3. הנחיות וקריטריונים שמימושם תלוי בתוכנה אחרת. לדוגמה, תוכנה להפקת כתוביות.

דוגמאות לקריטריונים תלויי פלטפורמה

דוגמאות לקריטריונים שמימושם תלוי בטכנולוגיות מסייעות

ישנם קריטריונים הניתנים למימוש ברמת התשתית ליצירה ועריכת מסמכים דיגיטליים, אך טכנולוגיות מסייעות לנגישות עשויות שלא להציגם או/או להפעילם ברמת משתמש הקצה. חלק מטכנולוגיות המסייעות העוברות תהליך של עדכון או שדרוג כך שהם תומכים טוב יותר בהצגה והפעלה של מרכיבי ממשק המשתמש של התוכנה ליצירה ועריכת מסמכים דיגיטליים.

אחת הדוגמאות הנפוצות לבעיית תאימות זו היא במסמכים דיגיטליים – בעיקר בפורמט Word ו PDF הכוללים פקדי טפסים כגון שדות עריכה, תיבות סימון, כפתורי רדיו וכדומה. מבדיקות נרחבות עולה כי לא כל תוכנות קוראות המסך מאפשרות בסופו של דבר למלא את הטופס הכולל פקדי טפסים.

דוגמאות לקריטריונים התלויים בטכנולוגיות מסייעות

שילוב משאבים טכנולוגיים ואנושיים

הבחנה חשובה נוספת שיש לציין היא ההבחנה בין היכולות הטכנולוגיות של תוכנות ליצירה ועריכת מסמכים דיגיטליים לבין שיקולי עורכי התכנים. הפלטפורמות להנגשת מסמכים דיגיטליים  מספקים את הכלים הנדרשים. עורכי התוכן צריכים לעיתים לעשות שימוש מושכל באותם הכלים.

דוגמאות

  • טקסט חלופי לתמונות ולאובייקטים גראפיים: תוכנה ליצירה ועריכת מסמכים דיגיטליים מאפשרת להוסיף טקסט חלופי לתמונות ולאובייקטים גראפיים. עורכי התוכן צריכים לדעת להזין באובייקט הגראפי את תוכן הטקסט החלופי, כך שמשתמש בתוכנה קוראת מסך יוכל להבין את משמעותו של האובייקט הגראפי – בהקשר בו הוא נתון.
  • הגדרת כותרות היררכיות: בתוכנה ליצירה ועריכת מסמכים דיגיטליים ניתן להוסיף כותרות היררכיות. יוצרי או עורכי המסמכים צריכים לוודא שהשימוש בכלים להגדרת כותרות יהיה בסדר היררכי סדור.
  • פישוט לשוני: הליך שמטרתו לאפשר לאנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות המתקשים בהבנת הנקרא, לפשט את המלל. נכון לעת כתיבת מסמך זה, אין טכנולוגיה או כלי בפלטפורמות ליצירה ועריכת מסמכים דיגיטליים שיודעים לבצע את המלאכה באמצעים טכנולוגיים. לפיכך, במקרים אלה, וככל שיש דרישה לפישוט לשוני בהתאם להוראות תקנה 29 בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הליך הפישוט הלשוני חייב להיעשות על ידי אנשי מקצוע המומחים בתחום זה.

טקסט חלופי אוטומטי

אחד האתגרים הקשים ביותר למימוש ליוצרי ועורכי תוכן הוא מתן טקסט חלופי לתמונות ולאובייקטים גראפיים. גם אם התשתית הטכנולוגית מאפשרת, הרי שברוב המקרים עורכי תוכן שוכחים במקרה הגרוע או מתארים באופן לא מדויק תמונה בפרמטר ALT או בתיאור ארוך יותר הניתן.

מיקרוסופט ופייסבוק, בין שכיוונו לכך ובין שלא, פיתחו את אפשרויות הטקסט החלופי האוטומטי הניתן לתמונות. כשמשתמש בקורא מסך מגיע לתמונה בפייסבוק, הוא ייקבל ברוב המקרים טקסט חלופי אוטומטי שינסה לתאר את התמונה. גם מיקרוסופט פיתחו תמיכה בטקסט חלופי אוטומטי – כך שניתן לספק  חלופה טקסטואלית אוטומטית גם בחלק מיישומי Office החל בגרסה 2016 או ב Office 365.

ועדיין בינה מלאכותית היא יותר מלאכותית מאמיתית

במקרים רבים הטקסט החלופי האוטומטי אינו מספק להבנת מטרת התמונה

  • אין להן יכולת לתאר את הכתוב בתמונות של טקסט
  • התיאור כללי מידי ולא מתחייב
  • האלגוריתמים המפענחים לא מסוגלים לזהות את התמונה כך שיתאפשר להם לספק טקסט חלופי
  • בסופו של דבר, יוצר או עורך תוכן צריך לוודא שהטקסט החלופי מתאר את מטרת התמונה או האובייקט באופן מהימן עד כמה שניתן להגדיר מהימנות כמדד אובייקטיבי. ומאחר ולא ניתן לעשות זאת, חשוב לפחות להקפיד על כך שאם תמונה מהווה מרכיב חשוב בהבנת התוכן ובמיוחד בכל הנוגע לקבלת שירות ציבורי – חשוב להקפיד מאוד על טקסט חלופי מהימן ותקין.

©  כל הזכויות שמורות לאילנה בניש A.D.N 2009 – 2018. אין להעתיקו/או להעביר ו/או לשכפל למטרות הפצה ו/או צרכים מסחריים ו/או לצורכי הוראה.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: