האם אישורי נגישות מכסים את בעלי האתרים מפני תביעות? מורשה נגישות א' נגד מורשה נגישות ב' בדרך לאישור תביעה ייצוגית

לאחרונה מובאים לידיעתי ולהערכתי מקרים בהם הוגשו תביעות נגד חייבים בביצוע התאמות נגישות לשירות בכלל ובשירותי אינטרנט בפרט – בהתאם להוראות תקנה 35 בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התאמות נגישות לשירות התשע"ג 2013.

ישנם מקרים שבהם להערכתי התביעות שהוגשו אינן מוצדקות במובן זה שהוגשו מתוך כוונת רווח כספי ותו-לו. אבל יש מקרים שבהם להערכתי התביעות מוצדקות בהחלט. כך לדוגמה, מספר עורכי דין הגישו תביעה נגד חייב. הם הציגו בפניו דוח נגישות המבוסס על טופס בדיקת הנגישות הרשמי המוצע להורדה מאתר משרד המשפטים. בבדיקה שלי של האתר, אמנם הוא לא עומד במלוא דרישות התקן הישראלי ת"י 5568 אבל ניתן לראות בבירור כי בסעיפים רבים החייב כן עומד בדרישות התקן.

דוגמה נוספת היא מצידם של ארגונים מסוימים וגם כאלה המייצגים לכאורה אינטרסים של אנשים עם מוגבלויות המציעים לכאורה שירותי בדיקה ותמיכה בהם משולבים בודקים עם מוגבלויות. זכור לי מקרה אחד באחת מישיבות בוועדות הכנסת שבו הוטחו האשמות כלפי משרד ממשלתי מסוים בדבר העדר כותרות היררכיות (תגי כותרת h) ובבדיקה ברמת קוד המקור מצאנו שהן מוגדרות ועוד איך. אם היה או מה היה המניע של אותו ארגון?   אפשר לחשוב על כמה סיבות.

אבל כאמור, במקרים אחרים, ישנה בעיה אמיתית ומהותית יותר בה מעורבים מורשים  לנגישות שירות שרובם להערכתי אינם בקיאים מספיק בתחום הנגישות לאינטרנט. ואיך יהיו בקיאים בדיוק אם לא עברו הכשרה נאותה במסגרת קורס נגישות השירות?

האם נגיע למצב של מורשה א' נגד מורשה ב'

  • ניקח לדוגמה מקרה שבו חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות נתבע בשל העדר נגישות באתר אינטרנט שבבעלותו.
  • לחייב בביצוע התאמות נגישות לשירות ולמנהל האתר יש מושג כללי מאוד בדבר התאמות הנגישות הנדרשות והדבר מובן מאליו שהרי לשם כך קיימים או אמורים להיות קיימים אנשי מקצוע בתחום הנגישות לאינטרנט.
  • מורשה א' סיפק אישור נגישות לחייב
  • עוד הרבה לפני שהופק מכתב האישור, פנה אדם עם מוגבלות בבקשה להתריע בפני בעיות נגישות ואלה לטענתו לא טופלו במסגרת 60 הימים לאחר שקיבלת מענה מהחייב כי פנייתו הועברה לטיפול.
  • לחייב יש מכתב ממורשה נגישות השירות שהאתר עומד בדרישות תקנה 35 ובתקן הישראלי ושהחל ממועד זה ואילך חובת שימור הנגישות באתר חלה על החייב לרבות כל תוספת שתתווסף לאתר.
  • אבל כאמור התלונות החלו הרבה לפני הפקת מכתב האישור האמור.

החייב מבקש חוות דעת נוספת

החייב צריך להשיב לבית המשפט כנגד העתירה שהוגשה נגדו. מה ישיב החייב?

בפני הגורם שביקש ממני להגיש חוות דעת נגדית שאמורה לתמוך בחייב, הבהרתי כי מבחינה טכנית האתר לא עומד בדרישות תקנה 35 לא במתכונתה הקודמת ולא לאחר התיקון מתאריך ה 26.10.2017.  במקרה כזה אני לא יכולה לשמש כגורם התומך בגוף הנתבע לא מבחינה מוסרית ולא מבחינה מסחרית.

המלצות לתיעוד ממצאי בדיקות

טופס הבדיקה שמוצע להורדה מאתר משרד המשפטים אינו יכול לספק שום אינדיקציה לשאלה האם האתר עומד או שאינו עומד בדרישות הוראות תקנה 35. כאמור, ישנם מקרים שבהם גורמים שהגישו תביעות, סימנו X בכל סעיפי הטופס – גם בכאלה שהיה ברור לחלוטין שיש עמידה בקריטריון.

להערכתי, על החייבים לדרוש ממבצעי הבדיקות להפיק עבורם דוח שיצביע על הליקויים באופן המשקף לצוות הפיתוח, המעצבים ועורכי התוכן את הבעיות הטכניות ברכיבים באתר ובאופן ממוקד שיגיע לליבו של הגורם האמון לטיפול בבעיה. במקרים מסוימים, ניתן גם לשקול צילומי וידאו עם טכנולוגיות מסייעות המעידות על חסמי הנגישות או ההפך.

ועם כל זאת, עדיין גם היום, סוגיית התאמות הנגישות בשירותי אינטרנט היא סוגיה סבוכה מאוד. ובמקרים בהם קיימת עילה לתביעה משפטית או שתביעה משפטית מוגשת, חובה לטפל בנושא בכובד ראש ותוך התבססות על מומחים בתחום ועל אנשים עם מוגבלויות הבקיאים בשימוש בטכנולוגיות מסייעות. רק שילוב כזה יכול להביא לידי הבנה מעמיקה יותר ואפקטיבית יותר באשר לשאלה האם אתר אינטרנט עומד במלוא דרישות הוראות תקנה 35 לרבות התקן הישראלי ת"י 5568 בו אני מטילה ספק יותר ויותר – ועל זה כתבתי לא פעם.

חשוב גם להכיר בכך שעל אף הכשלים המערכתיים בתחום הנגישות לאינטרנט, מדובר במדיום שבלעדיו התפקוד היומיומי של כלל האוכלוסייה לרבות אנשים עם מוגבלויות יהיה בעייתי מאוד. לכן חשוב לזקק היטב את המקרים בהם תביעה כנגד העדר התאמות נגישות בשירותי אינטרנט תהייה מוצדקת. וכן, יש לא מעט מקרים שבהם הצדק עם משתמשי הקצה.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: