תובנות על ביצוע בדיקות נגישות בשירותי אינטרנט: חלק ראשון –טופסולוגייה, קריטריונים וטכניקות מימוש

גורמים העוסקים  בביצוע התאמות נגישות לשירות נדרשים לבצע בדיקות נגישות. יש המבצעים בדיקות נגישות באופן שוטף כחלק מתרבות ארגונית ולפני כל שינוי משמעותי באתרי אינטרנט, יישומי אינטרנט ואפליקציות סלולר. ויש כאלה  המבצעים בדיקות נגישות אחת לתקופה ובהתאם לדרישות התקנות.

בהתאם לתקנה 28 בתקנות נגישות השירות, חובה לבצע סקר נגישות לרבות בשירותי אינטרנט אחת לחמש שנים. הסקר צריך להיות מוגש על גבי טופס בדיקת נגישות שנוצר עבור נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים.

מבנה טופס בדיקת הנגישות בשירותי אינטרנט

דברי הסבר

בגיליון אחד מופיעים דברי הסבר לאופן מילוי הטופס. בגיליון כתוב בין היתר שחובה לבצע את הבדיקה כך עבור כל עמוד אינטרנט, מסמך ולהערכתי ומניסיוני, זוהי גזרה בלתי מידתית, לא אפקטיבית  ולא רלוונטית עבור חלק גדול מבדיקות הנגישות.

בגיליון נפרד, נמצא טופס הבדיקה. לאחר התאים המיועדים למילוי שם העמוד הנבדק, כתובת URL ותאריך, מופיעה טבלה עם העמודות הבאות:

1. ם ההנחיה
2. מספר הקריטריון
3. קריטריון בדיקה
4. תיאור הקריטריון
5. רמה נדרשת בישראל
6. תוצאה: תקין, לא תקין או לא רלוונטי
7. טכניקות לביצוע
8. הסבר על הקריטריון
9. הערות

טופס בדיקה כזה גם אינו מתאים לבדיקת נגישות של מסמכים דיגיטליים. אי אפשר לכתוב דוח עם טופס כזה עבור כל עמוד ועמוד במסמך דיגיטלי שעשוי לכלול עשרות או מאות עמודים אותם המרכיבים בסך הכול. יתר על כן, חלק גדול מהקריטריונים במסמך הנחיות WCAG 2.0 אינו רלוונטי לעניין מסמכים דיגיטליים.

המסורבלות בניווט בטופס, מקשה במקרים רבים על התמצאות, מעקב והבנת המרכיבים בהם יש לבצע התאמות נגישות. במקרים רבים מפתחים מתלוננים שהם לא מבינים מה נדרש מהם לתקן בשורה התחתונה. בעקבות אי בהירותו של הטופס, מצאו את עצמם מבצעי בדיקות הנגישות, יוצרים בעצמם קבצים בהם מדווחים בעיות הנגישות – חלק מהם מוצלחים יותר וחלק פחות.

גישות שונות בארגון מותאם אישית של טופסי בדיקות

לאורך השנים גם יצרתי וגם ראיתי טפסי נגישות רבים שהותאמו אישית לצורכי בדיקות נגישות והפקת דוחות.

טופסי בדיקות הנגישות הגרועים ביותר

1. תיאור טקסטואלי בלבד של בעיות הנגישות בלי קישורים והפניות לא לדפי הסבר וטכניקות מימוש ב WCAG 2.0 ולמאמרי תמיכה או הפניות למקורות בחוק. טפסים כאלה מיועדים מראש אך ורק למפתחים או מעצבים מומחים בתחום הנגשת אתרי אינטרנט, יישומים, אפליקציות וכ'.
2. שינוי נוסח הקריטריונים בהנחיות WCAG 2.0. בחלק מהמקרים באופן המפשט את הנוסח המורכב ובמקרים אחרים באופן המשבש לחלוטין את מהות הקריטריון.
3. שינוי נוסח הקריטריון כך שבתא אחד בעמודה באקסל מקבצים מספר קריטריונים בו זמנית – בין שהם שייכים להנחיה מסוימת ובין שלא.

ניסיונות להתייעלות

1. במקום 8 עמודות המכילות את כל מרכיבי הקריטריון, צמצום מספר העמודות באופן משמעותי כך שבעמודה אחת מופיע נוסח הקריטריון במלואו ובעמודות הבאות הפניות לטכניקות מימוש ודפי הסבר.
2. הוספת עמודות תאימות לסוגים שונים של דפדפנים או שילובים בין דפדפנים ותוכנות קוראות מסך.
3. יצירת טופס בו מתמקדים אך ורק בשגיאות נגישות במרכיבים שונים באתרים ו/או ביישומים ו/או באפליקציות ו/או במסמכים דיגיטליים.

צמצום מספר העמודות בטופס הבדיקה הוא המרכיב הבולט ביותר. לכל אחת מהשיטות להתאמה אישית של טופס הבדיקה יש יתרונות וחסרונות. אבל דבר אחד בטוח, כאשר יוצרים טופס מותאם אישית, צריך לקחת בחשבון כמה דברים:

1. רמת הידע של בודק הנגישות והיכולת שלו לתאר באופן מהימן את בעיות הנגישות והפתרונות המוצעים לתיקונם.
2. רמת הידע של המפתחים, המעצבים ועורכי התוכן שמקבלים בסופו של דבר את דוח הבדיקה וצריכים לטפל בליקויים.
3. בחלון נפרד יש להשאיר קובץ פתוח של כל הקריטריונים בהנחיות WCAG 2.0 לרמה AA ולוודא באופן שיטתי שלא מפספסים שום דבר.

אין לנו זמן לקרוא

טענה נפוצה שאני שומעת ממפתחים רבים היא, אין לנו זמן לקרוא – תפני אותנו ישירות לטכניקה הרלוונטית. מצד אחד מדובר באחריות גדולה מאוד מצד הבודק ומצד שני דרישה זו מובנת לאור הלחץ המוטל לעיתים על מפתחים רבים.

כך לדוגמה, אי אפשר להסתפק במילים "לא תקין" בשורת קריטריון 2.1.1 מקלדת (A) שכן זהו אחד מהקריטריונים המורכבים המצריך לספק בו הסברים מאוד ברורים.

אם ניקח עמוד לדוגמה עם הרכיבים הבאים:

• תפריט עליון
• תפריט מרכזי עם תפריטי משנה
• רכיב תמונות מתחלפות
• רכיב טופס מקוון עם סוגים שונים של פקדי טפסים
• רכיב מפות

ישנם עוד דוגמאות רבות לרכיבים תחת קריטריון 2.1.1 מקלדת (A).

לא תקין זה לא מספיק

אם בטופס הבדיקה, בגיליון הבדיקה עבור עמוד מסוים או  בטופס בדיקה מותאם אישית במקום המיועד לתוצאת הבדיקה ייכתבו את המילים "לא תקין" – הדבר יגרום לחוסר בהירות שיגרור אחריו ניסיונות הבנה, קריאה ותכתובות חוזרות ונשנות עם בודקי הנגישות – דבר שעשוי ליצור עיכובים  בהליך ביצוע התאמות הנגישות. נדיר יהיה למצוא מתכנת שיפתח את עמודות 7 ו 8 בטופס הבדיקה הרשמי  בכדי לקרוא בהם.

 

מוזמנים לקרוא את התכנים מהאתר גם באפליקציית נגישות אינטרנט ל IOS ול אנדרואיד

© כל הזכויות שמורות לאילנה בניש. כל שימוש מסחרי אסור בהחלט.

© כל הזכויות שמורות לאילנה בניש. כל שימוש מסחרי אסור בהחלט.

זקוקים לשירות?

• אם אתם זקוקים לייעוץ, ליווי בהליך הטמעת הנגישות בשירותי אינטרנט וטכנולוגיות מידע, אני כאן לשירותכם עם ניסיון של מעל לעשור בתחום וכמורשה נגישות שירות משנת 2015, בעבודה מאתגרת ושוטפת עם ארגונים רבים במגזר הציבורי, הפרטי,  השלישי ועבודה עם אנשים עם מוגבלות.
• השירות שלי כולל: ייעוץ וליווי שוטף, הרצאות והדרכות נגישות, כתיבת אפיוני נגישות לממשקים טכנולוגיים, ביצוע בדיקות נגישות עם כלים אוטומטיים, טכנולוגיות מסייעות לנגישות, בדיקות ברמת קוד המקור ובשיתוף עם אנשים עם מוגבלות, מתן הנחיות מקצועיות למתכנתים, מעצבים ועורכי תוכן, מתן ייעוץ  ללשכות משפטיות, מנהלי פרויקטים ועוד.
• הליך ייעוץ וליווי בהתאמות נגישות לשירותי אינטרנט בהתאם לחוקים, לתקנות ולתקני הנגישות הרלוונטיים (וללא תוספי נגישות!)
• מוזמנים לפנות אלי באמצעות טופס צור קשר באתר