תובנות על ביצוע בדיקות נגישות בשירותי אינטרנט: חלק שני – איך בודקים??

שאלה נוספת ומהותית בתחום התאמות נגישות בשירותי אינטרנט היא – איך בודקים? השאלה הזו מורכבת ממספר שאלות משנה.

  • באיזה מערכות הפעלה?
  • בכמה דפדפנים?
  • באילו טכנולוגיות מסייעות בודקים?
  • באיזו מידה יש להסתייע באנשים עם מוגבלויות?

מערכות הפעלה ודפדפנים

על אף שההמלצה הטובה ביותר היא לבדוק במערכות הפעלה העדכניות ביותר, לא תמיד הדבר אפשרי בסביבות בדיקה מסוימות – בהם לצוותי הפיתוח ומנהלי הפרויקטים אין שליטה על מערכות ההפעלה המותקנות בארגון.

בכל מקרה שבו מבצעים בדיקות נגישות על מערכות הפעלה ישנות יותר, כן חשוב להקפיד על ביצוע בדיקות נגישות בדפדפנים בגרסאות העדכניות ביותר או לכל הפחות גרסה אחת אחורה. הסיבה לכך היא שרכיבים מתקדמים באתרי אינטרנט מתפקדים בצורה המיטבית ביותר בדפדפנים מעודכנים. סיבה נוספת היא שטכנולוגיות מסייעות לנגישות עשויות אף הן לתפקד בצורה מיטבית בדפדפנים מעודכנים.

באשר לשאלה בכמה דפדפנים יש לבצע בדיקות נגישות, התשובה היא שלפחות בשני דפדפנים לפחות. המלצה זו  מופיעה גם במסמכי התיעוד של ארגון ה W3C ממנו יוצא מסמך הנחיות WCAG בגרסה 2.0, 2.1 ובגרסאות מוקדמות יותר.

בטרם מבצעים בדיקות נגישות, חשוב לסקור את תמיכת שפות תכנות מתקדמות בדפדפנים השונים. עם זאת חשוב לזכור כי כיום יש תמיכה רחבה מאוד של שפות תכנות בדפדפנים רבים.

אנשים עם מוגבלויות וטכנולוגיות מסייעות לנגישות

באשר לשאלה באיזו מידה יש להסתייע באנשים עם מוגבלויות לצורך בדיקות נגישות, חשוב להבין כי לשילוב אנשים עם מוגבלויות בביצוע בדיקות נגישות יש תפקיד חשוב. עם זאת, חשוב באותה המידה שבודקי הנגישות יהיו בקיאים בשימוש בטכנולוגיות מסייעות לנגישות.  בהחלט ייתכן מצב שבו אדם עם מוגבלות יהיה איש מקצוע מצוין בתחום בדיקות הנגישות.

בנוסף לכך, חשוב להקפיד לבדוק את תקינות טכנולוגיות הסיוע. לעיתים, משתמשים נוטים לשנות הגדרות של טכנולוגיות מסייעות והדבר עשוי להשפיע על האופן שבו טכנולוגיה מסייעת  מסוגלת לתפקד באתרי אינטרנט.

העדר בקיאות בביצוע בדיקות נגישות, עשויה להוביל לאי הבנות וליכולת של מפתחים לבצע את התאמות הנגישות הנדרשות. כך לדוגמה, אם מסיבה טכנולוגית כלשהי, אדם עם מוגבלות מדווח שתוכנה קוראת מסך או טכנולוגיה מסייעת מקבילה אחרת לא מזהה כותרות היררכיות באתר, והכותרות מוגדרות בקוד המקור – אזי בהכרח תיווצר אי הבנה בין הצד הבודק לצד המקבל את הדוח.

הסיבות לכך שתוכנה קוראת מסך לא מזהה כותרות היררכיות במסמך (h1 עד h6) יכולות להיות קשורות למאפייני התוכנה קוראת המסך וליתר דיוק לשינוי הגדרות ברירת מחדל של תוכנה קוראת מסך. סיבה נוספת היא העדר בקיאות מצד המשתמש. אמנם בדוגמה של כותרות היררכיות, הסיכוי שמשתמש בתוכנה קוראת מסך לא יכיר את מקשי הקיצור לניווט בין כותרות הוא די קלוש. אבל במקרים אחרים הקשורים בניווט באתרי אינטרנט – אכן, לרמת הבקיאות של משתמש בטכנולוגיה מסייעת יש השפעה ישירה על ממצאי הבדיקה שיציג לצוותי הפיתוח.

האם בודקים הכול בכל הדפדפנים וטכנולוגיות הסיוע?

התשובה לכך היא חד משמעית לא. באתרי אינטרנט ישנם מרכיבים שניתן לבדוק בדפדפן אחד בלבד וישנם מרכיבים ותהליכים שכדאי לבדוק במספר דפדפנים ולוודא תקינות.

  • יחס ניגוד בין צבע טקסט לצבע רקע ניתן לבדוק בדפדפן אחד.
  • נגישות מקלדת: מומלץ לבדוק ביותר מדפדפן אחד
  • טפסים מקוונים והודעות שגיאה: מומלץ לבדוק ביותר מדפדפן אחד.

משימות בדיקה

החלק החשוב ביותר של אנשים עם מוגבלויות שבקיאים מספיק בשימוש בטכנולוגיות מסייעות לנגישות, הוא בבדיקת משימות ותהליכים. חשוב להקצות משימות ברורות ומוגדרות כגון איתור מידע, מילוי טפסים, מילוי שגוי מכוון של טפסים על מנת לבדוק אם הודעות שגיאה מובנות ופעולות אינטראקטיביות נוספות כגון רכישה, הגשת בקשות, קבלת אישורים וכדומה.

האם בודקים רק עם תוכנה קוראת מסך? אחת או יותר?

אין ספק כי בדיקה רוחבית עם מספר טכנולוגיות מסייעות לנגישות לרבות מספר תוכנות קוראות מסך, עשוי להיות תהליך ארוך, יקר ומתיש – ובמקרים מסוימים גם לא הכרחי.

חשוב אם כך, להכיר ולהגדיר מלכתחילה את מאפייני בדיקות הנגישות הנדרשות בסביבה מסוימת ולהחליט על מטריצת הבדיקות המתאימה ביותר. ההמלצה הטובה ביותר היא להכיר את ההבדלים והמכנים המשותפים של טכנולוגיות מסייעות ותמיכתם בדפדפנים שונים – שכן אין עדיין תאימות מוחלטת של טכנולוגיות מסייעות בדפדפנים שונים וככל הנראה גם לא תהייה – על אף חזון אחרית הימים של הנחיה 4.1 במסמך הנחיות WCAG 2.0.

כמו כן חשוב מאוד לבצע בדיקת נגישות באמצעות מקלדת בלבד וללא קורא מסך – שכן לתוכנות קוראות מסך יש  תכונות שבמקרים מסוימים יכולים להתגבר על בעיות נגישות הקשורות לניווט מקלדת ללא תוכנה קוראת מסך.

כלומר, משתמש מקלדת שאינו נעזר בתוכנה קוראת מסך, עשוי להתקשות בניווט באתר בין פקדים ומרכיבים אינטראקטיביים – בעוד שמשתמש בתוכנה קוראת מסך יכול להפעיל תוספים או סקריפטים שבאמצעות מקשי קיצור במקלדת יוכלו להתגבר על חלק מבעיות הניווט בהם נתקל כאמור משתמש מקלדת ללא קורא מסך.

 

מוזמנים לקרוא את התכנים מהאתר גם באפליקציית נגישות אינטרנט ל IOS ול אנדרואיד

© כל הזכויות שמורות לאילנה בניש. כל שימוש מסחרי אסור בהחלט.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: