סדר בגופנים

שאלה החוזרת על עצמה שוב ושוב בהקשר של  התאמות  נגישות בדפי אינטרנט, מסמכים דיגיטליים ושאר ממשקים דיגיטליים היא – באיזה גופנים להשתמש או לא להשתמש. חייבים שונים בביצוע התאמות נגישות מקבלים הנחיות שונות שאינן עומדות בקנה  אחד עם דרישות התקנות. בפוסט הזה אנסה לעשות קצת סדר.

התקן הישראלי והנחיות WCAG 2.0 לרמה AA

אין בתקן הישראלי או במסמך הנחיות WCAG 2.0 עליו מתבסס התקן הישראלי אף הנחיה המחייבת לעשות שימוש בסוג מסוים של גופן או לא לעשות שימוש בסוג אחר של גופן. פירוש הדבר הוא שכל אחד יכול לעשות שימוש באיזה גופן שרוצים.

תקנה 35

גם בתקנה 35 אין הנחיות מפורשות  לשימוש בסוגים מסוימים של גופנים. תקנה 35 מפנה את החייב לתקן הישראלי שאימץ את מסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA וליכולות הפלטפורמה.

יכולות הפלטפורמה?

פלטפורמות ליצירה ועריכת מסמכים דיגיטליים מאפשרים שימוש במגוון רחב מאוד של גופנים – יפים יותר או יפים פחות, קריאים יותר וקריאים פחות. כלומר, יכולות הפלטפורמה רחבות מאוד.

אזכור הגופנים תקנה 29

תקנה 29 בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עוסקת בהתאמות נגישות למידע  הנמסר בעל פה או בכתב. באופן כללי אומרת תקנה 29 כי אדם עם מוגבלות אשר יזדקק להתאמות נגישות במידע הנמסר בעל פה או בכתב, יוכל לפנות לחייב בביצוע התאמות נגישות לשירות, וזה האחרון יוכל לבצע עבורו את התאמת הנגישות תוך התחשבות בצרכיו של האדם עם המוגבלות ובמשאבים העומדים לרשותו של החייב. בסופו של דבר החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות יקבע את סוג  התאמת הנגישות.

סעיף ד' בתקנה 29 מפרט מגוון רחב של התאמות נגישות למידע המשמשים סוגים שונים של מוגבלויות. אחד מהם עוסק בגופנים והגדלה.

תקנה 29 סעיף ד(3) דפוס נגיש

כאמור, אחת מהתאמות הנגישות אותן יכול לבקש אדם עם מוגבלות היא באמצעות דפוס נגיש. מהו דפוס נגיש? ובכן, בפרק ההגדרות בתקנות  שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – התאמות נגישות לשירות, התשע"ג 2013 מוגדר מהו דפוס נגיש.

וכך כתוב:

"דפוס נגיש" – הדפסה אשר מתקיימים בה כל אלה:

  1. האותיות הן אותיות דפוס;
  2. הגופן מסוג פשוט (כגון אריאל), מעובה, וגודלו בין 16 לבין 22 נקודות;
  3. בטופס שמקבל השירות נדרש להוסיף בו מידע, מצוי רווח הולם להוספת המידע כאמור;
  4. הנייר אינו מבריק ואין בו קישוטי רקע;
  5. ככל שניתן, גוון האותיות והספרות יהיה נוגד את הרקע באופן המאפשר לקרוא אותן בבירור;

השימוש במילים "הדפסה" ו"נייר" מעידים על כך שהכוונה בהגדרה זו  הייתה בראש ובראשונה להתאמות נגישות בדפוס קשיח.

הגופן מסוג פשוט (כגון אריאל), מעובה, וגודלו בין 16 לבין 22 נקודות

  • בגופן פשוט הכוונה היא לגופן שאינו מקושט או מסולסל.
  • הגופן אריאל שהוצג כדוגמה הוא גופן פשוט ממשפחת ה Sans-Serif אבל הוא בטח לא היחידי. ישנם עוד לא מעט גופנים במשפחה זו שהם קריאים מאוד.
  • בין 16 ל 22 נקודות: האדם עם המוגבלות צריך לדעת איזה גודל גופן מתאים לו. בנוסף חייבים יכולים ליצור מסמך ובו משפטים בגדלי גופנים שונים לבחירת המשתמש.

קריאות ושמישות

בספרות המחקרית המקבלת תמיכה גם בהנחיות כתיבה אקדמית, קיימת תמיכה הולכת וגוברת בשימוש בגופנים ממשפחת ה  Sans Serif כגון Ariel כשמדובר בקריאה ממסכים. תמיכה בשימוש בגופנים ממשפחת ה Serif כגון David קיימת עבור מסמכים  בדפוס קשיח.

כך לדוגמה, נהוג בהנחיות הכתיבה האקדמית, להגיש עבודות מודפסות בגופן David בעברית ו Times new roman באנגלית בגודל 12 נקודות בגוף הטקסט ובגופן Ariel בגודל 11 נקודות כשמדובר במסמך המוגש באופן מקוון – לקריאה ממסך דיגיטלי.

כותרות וכותרות משנה מומלץ להגדיל בשתי נקודות לפחות עבור כל רמה היררכית. כך לדוגמה, אם מסמך לקריאה דיגיטלית כולל כותרות בשלוש רמות אזי הכותרת  ברמה ההיררכית הגבוהה ביותר תהייה בגודל 17 נקודות, הכותרת ברמה היררכית ברמה 2 תהייה בגודל 15 נקודות וברמה השלישית 13 נקודות. חשוב לזכור שבעניין זה מדובר בהמלצות המשתנות ממקום למקום בהתאם להעדפות מוסד אקדמי ו/או מרצים בקורסים אקדמיים שונים.

הנחיות לעניין מרווח בין שורות

ההנחיה המחייבת היחידה שנדרשתי אליה לאורך  שנות הלימוד שלי  לתואר ראשון ושני הם בהגשת מטלות ועבודות. שם נדרשים הסטודנטים לכתוב במרווח של 1.5 שורות.

בתקנות נגישות  השירות, המקום היחידי בו מוזכר נושא זה הוא שאם  יוצרים טופס המיועד למילוי של נתונים, אזי שיהיה מרווח מספק לצורך כתיבת הנתונים באופן ידני.  אבל כאמור אין הגדרה חד ערכית למרווח בנקודות או פיקסלים.

לסיכום

  • אין חובה חוקית בתקנה 35 בתקנות נגישות השירות לשימוש בסוג וגודל מסוים של גופן.
  • כן קיימת הנחיה בתקנה 29ד לשימוש בדפוס נגיש כהגדרתו בפרק ההגדרות בקובץ תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – התאמות נגישות לשירות התשע"ג 2013. ואולם יש לזכור כי זוהי אחת מהתאמות הנגישות השונות המפורטות בתקנה 29ד כאמור.
  • כן קיימת תמיכה מחקרית נרחבת המתבטאת בהמלצות מקצועיות כמו במאמר של WebAIM לשימוש בגופנים, במחקרים לרבות במחקרים בתחום לקויות ראייה וקריאה, בהנחיות לכתיבה אקדמית ובהמלצות קהילת ה UX לשימוש בגופנים ממשפחת ה Sans-serif ככל שמדובר בקריאה דיגיטלית.
  • לצד התמיכה המחקרית, קיימים גם מחקרים הסותרים את ממצאי המחקרים התומכים בשימוש בגופנים ממשפחת ה Sans-serif.

מוזמנים לקרוא את התכנים מהאתר גם באפליקציית נגישות אינטרנט ל IOS ול אנדרואיד

© כל הזכויות שמורות לאילנה בניש. כל שימוש מסחרי אסור בהחלט.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: