מה הסיפור עם Placeholder בטפסים מקוונים?

לאחרונה קיבלתי מספר טפסים מקוונים לבדיקת נגישות כשטעות נפוצה היא שימוש ב Place Holder במקום Label. וכשאני מנחה לתקן, אומרים לי לא פעם, כי התיקון יצריך שינוי מהותי בעיצוב ובכתיבת קוד. ואז שואלים אותי, תגידי, אין הקלות? את לא מחמירה מידי? וכשאני משיבה בשלילה,  אומרים לי, את יודעת שנצטרך לשנות עכשיו עיצוב וקוד? ובכן צר לי אני משיבה, ובכל מקרה התשובה לשתי השאלות היא לא – ולהלן הסיבות.

טעות נפוצה הנובעת מהבנה מוטעית של מסמך הנחיות WCAG 2.0 ו 2.1 היא שהתאמות נגישות בטפסים מקוונים הם רק למשתמשי תוכנות קוראות מסך.

חשוב לזכור כי התאמות נגישות בטפסים מקוונים מיועדים למגוון רחב של אנשים עם מוגבלויות בניהם אנשים עם מוגבלות מוטורית בידיים הנעזרים במקלדת בלבד או בתחליפי מקלדת מסוגים שונים. כמו כן, התאמות נגישות בטפסים מקוונים מיועדים לאנשים עם מגוון רחב של מוגבלויות קוגניטיביות החל מלקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז ועד למוגבלויות קוגניטיביות מורכבות יותר בתחום של מוגבלות שכלית התפתחותית.

תוכנות קוראות מסך פופולאריות לשימוש כיום, יודעות לזהות שדות קלט הכוללים placeholder.  כך שמבחינת משתמשי תוכנות קוראות מסך לא אמורה להיות בעיה במילוי שדות קלט להזנת טקסט הכוללים רק placeholder. לפיכך, אתמקד בפוסט הזה דווקא בהתאמות נגישות בטפסים מקוונים לאנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות.

מה זה Place Holder?

  • טקסט הסבר לערכים או לנתונים שיש להזין בשדה קלט
  • המופיע בתוך שדה קלט להזנת נתונים
  • טקסט ההסבר נעלם ברגע ששדה הקלט מקבל פוקוס מקלדת או ברגע שמשתמש בעכבר לוחץ קליק שמאלי על השדה בכדי להזין בו טקסט.

אנשים ללא מוגבלות קוגניטיבית כלשהי, מתקשים להבין מדוע יש צורך בתוויות ויזואליות לצד שדות קלט להזנת נתונים ומדוע placeholder לא מספק. קשה להמחיש לאדם ללא מוגבלות קוגניטיבית איך מרגיש אדם עם מוגבלות קוגניטיבית בעת הגלישה ברשת האינטרנט. חשוב גם להבין כי למפתחים ולמעצבים לרוב אין פנאי לקרוא מחקרים ומאמרים. אז אנסה לפשט מעט את הדברים. וכשאני מתארת זאת בהדרכות נגישות – אני מוצאת שמתחברים לדוגמה הבאה.

באמצע מילוי הטופס

תארו לכם אדם הממלא טופס מקוון בו השדות להזנת נתונים כטקסט מוגדרים כ Placeholder. באמצע מילוי הטופס, הטלפון מצלצל או  גרוע יותר, התראות חדשות מגיעות. המשתמש שמחליט להיענות להתראות וגירויים חדשים, עוזב את הטופס המקוון וחוזר אליו לאחר שדעתו הוסחה.

איפה הייתי?

כעת צריך המשתמש להבין היכן הוא נמצא בטופס. אם אין תווית ויזואלית קבועה, המשתמש שדעתו הוסחה עשוי לתהות מה עליו להזין בשדה בו נמצא הסמן – שכן בהעדר תווית ויזואלית, הסמן מהבהב ואין שום אינדיקציה לגבי הנתונים הנדרשים למילוי.  נכון, אפשר לצאת מהשדה על ידי לחיצה על מקום אחר באתר בסמוך לשדה (כשהדבר אפשרי)

רגע לפני השליחה

רגע לפני ששולחים טופס מקוון, מומלץ ואף רצוי לסקור את הנתונים שהוזנו. בהעדר תווית ויזואלית, יתקבל מסך עם ערכים שהוזנו בלי  התווית הוויזואלית  השייכת לכל שדה.  במצב כזה נפגעת חוויית המשתמש שיצטרך לשלוח את הטופס, לקבל הודעות שגיאה – בהנחה שתוכנתו כראוי, לעבור שוב על הטופס ולשלוח.

אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית

כמו כל מוגבלות, גם מוגבלות קוגניטיבית נעה על גבי רצף שבין הקל ביותר לקשה ביותר. בטווח הקל, יהיה זה נכון לומר כי לא מעט אנשים כיום חווים הפרעות קשב וריכוז. לפיכך, ממשקי משתמש לרבות אתרי אינטרנט  המבקשים את תשומת ליבו ופעולתו של המשתמש צריכים להציג ממשקי משתמש פשוטים וממוקדים מטרה.

כשמדובר באנשים עם מוגבלות קוגניטיבית מתקדמת יותר לרבות לקויות למידה קשות, הפרעות בזיכרון וסוגים שונים של מוגבלות שכלית התפתחותית – על אחת כמה וכמה חשוב שממשקי משתמש לרבות טפסים מקוונים יהיו נגישים ושמישים ובמיוחד בטפסים מקוונים  המקיימים אינטראקציה עם משתמשים.

עוד חשוב לזכור כי אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית עשויים לנטוש טופס אינטראקטיבי שחסרים בו תוויות ויזואליות והמאלץ אותם למאמץ מנטאלי וקוגניטיבי. אם המשימה נתפסת כקשה מידי, הם עשויים לעזוב את הטופס  או לשלוח טופס  עם נתונים שגויים.

מוזמנים לקרוא את התכנים מהאתר גם באפליקציית נגישות אינטרנט ל IOS ול אנדרואיד

© כל הזכויות שמורות לאילנה בניש. כל שימוש מסחרי אסור בהחלט.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: