אפליית אנשים עם מוגבלות מעוגנת בתקנות הנגישות

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – התאמות נגישות לשירות התשע"ג 2013 ותקנות נגישות נוספות בתחומי חיים שונים תוקננו בכדי לממש את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שחוקק ב 1998. החוק והתקנות מלאים במושגים מכילים ועקרונות נעלים הכתובים בשפה משפטית. אבל מעבר לכל המילים היפות והכוונות הטובות, ועל אף קיומם של תקנות נגישות חשובות המסייעות לאנשים עם מוגבלות, עדיין בתחומי חיים רבים ישנם לא מעט תקנות וסעיפים המפלים אנשים עם מוגבלות ולעיתים באופן מקומם. פירוש הדבר הוא שאנשים עם מוגבלות מופלים מתוקף החוק והתקנות בתחומי חיים רבים.

אפשר למנות דוגמאות רבות המעידות על כך שסעיפים רבים בתקנות נגישות מפלים במפורש אנשים עם מוגבלות בפוסט זה אציג דווקא את הדוגמה של אפליית סטודנטים עם מוגבלות בהשכלה הגבוהה – לאחר שנודעתי היום לשני מקרים בהם סטודנטים עם מוגבלויות הופלו לרעה כך שאחד מהם הגיע למצב של נטישת המוסד האקדמי והשני שוקל להגיש תביעה נגד מוסד אקדמי שסירב לספק לו את התאמות  (כולל סירוב של וועדת ערר) הנגישות לו הוא זקוק כל כך. מקרים כאלה מזכירים לי שוב ושוב – גם אם חלפו שנים רבות מאז שסיימתי את התואר הראשון, השני וקורס מקצועי להכשרת מורישם לנגישות שירות.

בכל הנוגע להתאמות נגישות לצורכי לימוד – ההתאמות הן פרטניות ובהתאם לבקשה מראש של סטודנט עם מוגבלות ובכפוף למה שייקבע המוסד בסופו של דבר. הינה כאן, ממש כאן מתחילה הבעיה או שרשרת הבעיות אם תרצו.

תקנות נגישות השכלה גבוהה: פרק ד': התאמות נגישות אישיות

סעיף 11 מינוי אחראי התאמות ו/או וועדה לקביעת התאמות

בסעיף 11 מובהר כי המוסד ימנה אדם שיהיה אחראי על קביעת התאמות נגישות לסטודנט עם מוגבלות. כמו כן המוסד יכול למנות בנוסף גם וועדה לקביעת התאמות נגישות.

הביקורת שלי

אין שום גורם בארץ המסמיך מקצועית אנשים להעריך לאילו התאמות נגישות זקוק סטודנט עם מוגבלות. ישנם מקרים רבים בהם  מוגבלותו של סטודנט דורשת ידע מעמיק בהיכרות עם תחום המוגבלות, התאמות הנגישות הנדרשות לרבות טכנולוגיות מסייעות – יכולותיהן, יתרונותיהן וחסרונותיהן במצבי למידה שונים.

סעיף 12 קביעת התאמות נגישות אישיות

  • תלמיד צריך ליידע את המוסד האקדמי על כך שהוא זקוק להתאמות נגישות
  • את הבקשה וכל הסימוכין והנימוקים צריך להגיש למוסד באמצעות טופס ייעודי
  • המוסד רשאי לדרוש מהסטודנט מסמכים שונים לרבות תיעוד של המצב הרפואי,
  • הסטודנט רשאי לצרף לבקשה חוות דעת של גורם נוסף לרבות מורשה נגישות שירות
  • אחראי ההתאמות רשאי להתייעץ עם מרכז התמיכה או עם כל גורם רלוונטי אחר – בכדי לוודא שהתאמות הנגישות שמבקש הסטודנט רלוונטיות.

עד כאן, הוגן למדי

ואז מגיע הטוויסט בעלילה בסעיף ג'.

  • אם האחראי לקביעת ההתאמות סבור שיש לדחות את הבקשה, הוא יקשיב לסטודנט לפני קבלת ההחלטה. אני קופצת שוב לנוסח התקנות ושם כתוב – לשמוע (לא להקשיב).
  • התלמיד יכול להגיע עם תגבורת – אדם נוסף מטעמו לרבות מורשה נגישות שירות. אני אגב ממליצה על עורך דין.

סעיף 13 ערר

  • סטודנט עם מוגבלות יכול להגיש ערר אם בקשתו להתאמת נגישות נדחתה.
  • בסעיף ב' של סעיף 13 כתוב מי יכול לשבת בוועדת ערר – ואין שום חובה שישב שם גורם מקצועי ואובייקטיבי שמוסמך או מבין לעומק את הסוגיה.

אם ועדת ערר תחליט לא לספק לסטודנט את התאמות הנגישות, השלב הבא הוא הגשת תביעה נגד המוסד – אם הסטודנט יבחר בכך כמובן. אני תוהה, יהיה מעניין לראות כיצד יפסוק בית משפט בנושא זה. שכן אם המוסד מיצה את כל ההליכים מול הסטודנט לפי החוק והתקנות – במה אפשר להאשים אותו?

הביקורת שלי

  • בדרך כלל הגשת ערר אין בה שום תועלת. האחראי על קביעת התאמות נגישות בודק היטב מול גורמים שונים במוסד האקדמי לרבות (או בעיקר במקרים מסוימים) שיקולי תקצוב. אם הוא נאלץ לסרב לתלמיד עם מוגבלות, סביר להניח שהמוסד יגבה אותו.

עיצוב אוניברסאלי

במונח הזה עומדת ההנחה שיש לעצב את המרחב לרבות מרחבי למידה כך שיהיו מותאמים כמה שיותר למגוון רחב של אנשים לרבות אנשים עם סוגים שונים של מוגבלויות. לדעתי תקנות הנגישות רחוקים מאוד מתיאוריות העיצוב האוניברסאלי ובמקרים מסוימים רחוקים מרחק שנות אור.

בכדי לממש עקרונות כאלה של עיצוב אוניברסאלי בתחומי חיים שונים נדרשת חשיבה מהפכנית וחדשנית קודם כל בהתייחס לזכותם של אנשים עם מוגבלות להשתלבות שוויונית ופעילה בכל תחומי החיים הלכה למעשה ועד לשינוי מהותי בתשתיות הן בממד הפיזי והן בממד הדיגיטלי מתוך הבנה ששינויים אלו אשר יביאו להנגשת המרחב הציבורי יועילו לכל הנוגעים והעוסקים בתחומים השונים של ביצוע התאמות נגישות ולאנשים עם המוגבלות.

אני גם סבורה שבסופו של דבר ההשקעה הכלכלית תהייה כדאית. אמנם יידרשו תקציבי עתק לשינוי המהפכני בכדי ליצור תשתיות נגישות, אבל  לאחר שאלה יקרו בפועל,  העלויות ילכו ויתמעטו.

הכשרה מקצועית

אחד מכשלי הנגישות המערכתיים הוא בהעדר הכשרה מקצועית ראויה ויצירת התמחויות ממוקדות של  אנשי מקצוע  בתחומי הנגישות השונים. בנושא זה שווה להרחיב יותר שכן הוא מורכב בפני עצמו. כן אוכל לומר כי כשנתבקשתי להגיע להערכה מקצועית טכנולוגית בכדי שאוכל לקבל אישור תקציבי למימון טכנולוגיות מסייעות, הגעתי להערכה מקצועית אצל אדם שאין לו הבנה של ממש בתחום (בלשון ההמעטה) – וזה באמת מגוחך.

הדרכה והכשרת לבבות

גם תחום זה חשוב מאוד. הדרכה לא נכונה יוצרת סטיגמות שליליות חדשות ומעצימה קיימות. וזו לא הדרך להכשרת לבבות. הייתי נוכחת לא מעט בהדרכות נגישות לרבות בהדרכות נגישות חווייתיות ולדעתי חלק גדול מהם עושים עוול לאנשים עם מוגבלות ולאנשים ללא מוגבלות.

 

 

© כל הזכויות שמורות לאילנה בניש. כל שימוש מסחרי אסור בהחלט.

One thought on “אפליית אנשים עם מוגבלות מעוגנת בתקנות הנגישות

  1. שלום רב,
    תודה על המאמר המעניין. אכן קיימות אפליות מעוגנות בחוק נגד אנשים עם מוגבלות ובמיוחד אנשים עם מוגבלות ראיה.
    קחי למשל את נושא כתב ברייל שחסר כמעט בכל מכונות מתן השירות האוטומטי ובמיוחד כספומטים בגלל שאין חובה ברורה בתקנות הנגישות ליישום כתב זה בנוסף לכתב מובלט ומישושי.
    ראי גם ההפליה המובנת בתקנה מספר 25 בתקנות הנגישות שמחריגה מתקני השתייה מחובת הנגישות למרות שמתקנים אלו מאוד חיוניים לאנשים עם מוגבלות.

    בתודה ובהצלחה.
    אחמד אבו עיד – מורשה נגישות מתו"ס

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: