קיימים לא מעט מקרים בהם אנשים עם מוגבלות מתלוננים שאתר אינטרנט, אפליקציה לא נגישים עבורם ובבדיקת נגישות נמצא שהם עומדים בדרישות התקן. לעובדה זו מספר סיבות:
- אנשים עם מוגבלות ועורכי דין מטעמם לא מכירים את דרישות התקן
- אנשים עם מוגבלות לא יודעים כיצד לגלוש ברשת האינטרנט באמצעות טכנולוגיות מסייעות לנגישות
- ממשק המשתמש מורכב מאוד ולא אינטואיטיבי והדבר מקשה מאוד על אנשים רבים ולא בהכרח עם מוגבלות להתנהל בממשק מורכב בדוחק היומיומי, במסגרת מגבלות קיימות וטכנולוגיות מסייעות במקרה של אנשים עם מוגבלות בכלל ואנשים בגיל השלישי בפרט.
בפוסט הזה אתמקד בסעיף 1
קיבלתי (עוד) בקשה לבדוק אתר אינטרנט שהונגש לאחר שהחייב קיבל התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ובדרישה לתקן בין היתר סעיף הנוגע לניראות מוקד המקלדת בהתאם לקריטריון 2.4.7 ב WCAG 2.0 לרמה AA. ראו 2.4.7 Focus Visible AA
מה אומר קריטריון 2.4.7
בגדול, מה שאומר קריטריון זה הוא שכאשר משתמש מנווט באמצעות מקלדת בלבד (ללא שימוש בעכבר), כל מרכיב אינטראקטיבי כגון קישורים, פקדי טפסים מקוונים, תמונות לרבות אייקונים ומסגרות – בכל פעם שמוקד המקלדת מגיע לרכיב כזה, אותו רכיב צריך לקבל פוקוס ויזואלי שיבחין אותו משאר הרכיבים שאינם במוקד המקלדת.
כלומר, כאשר אדם עם מוגבלות מוטורית בידיים ו/או אדם עם לקות ראייה גולשים באתר אינטרנט באמצעות מקלדת ומשייטים בין מרכיבים אינטראקטיביים באמצעות מקש ה TAB להתקדמות קדימה או Shift + Tab לחזרה אחורה ומקשי קיצור נוספים בהתאם לדפדפן ו/או לטכנולוגיות מסייעות, בכל פעם שמוקד המקלדת נמצא על רכיב מסוים, על המשתמש לזהות אותו והדרך לעשות זאת היא על ידי הגדרת תכונות עיצוב שיאפשרו להבחין היכן נמצא מוקד המקלדת. כך משתמש יוכל לדעת אם עליו להתקדם קדימה בניווט, לחזור אחורה או ללחוץ על מקש ה ENTER במקלדת בכדי להפעיל את הרכיב האינטראקטיבי.
חשוב להבהיר כי אין שום דרישה ב WCAG 2.0 בהדגשת קישורים – כפי שמציעים תוספי נגישות רבים. אפשרות זו מסייעת במקרים מסוימים לעמוד בדרישות קריטריון 1.4.3 אבל לא בקריטריון 2.4.7.
לא חל על ריחוף באמצעות עכבר
קריטריון 2.4.7 מבהיר כי:
- רק רכיב אינטראקטיבי הנמצא במוקד המקלדת, צריך להיות מובחן ויזואלית ביחס לשאר הרכיבים שאינם במוקד המקלדת.
- אין חובה ויש כאלה שיטענו ובמקרים רבים גם בצדק שאין להגדיר טקסט בפוקוס ויזואלי.
- קריטריון זה אינו חל על מצבים בהם משתמש מרחף עם סמן העכבר על רכיב אינטראקטיבי.
באופן לא מפתיע, מעצבים ומפתחי אתרים נוטים דווקא להגדיר כי בעת ריחוף סמן העכבר על רכיב אינטראקטיבי (כי הם רואים ומשתמשים בעכבר), דווקא אז הרכיב הזה מקבל פוקוס ויזואלי שונה ביחס לשאר הרכיבים האינטראקטיביים באתר. אבל כאמור קריטריון 2.4.7 אינו מחייב פוקוס ויזואלי במקרה של ריחוף עכבר.
גם אנשים עם מוגבלות צריכים להכיר את התקן לפחות ברמה הרעיונית.
במקרה הנ"ל, בדקתי את האתר לעניין הסעיף האמור ונמצא שהאתר עומד בדרישות התקן. עם זאת, אני מבינה גם לליבו של המתלונן. במקרה של אנשים עם לקויות ראייה יותר מתקדמות, תהייה להם בעיה לראות את מוקד המקלדת גם אם החייב ביצע את התאמת הנגישות המבוקשת.
שתי המלצות
- על אף שאין דרישה לאופיו של אפקט ויזואלי אני ממליצה בכל זאת להגביר את ניראות האפקט הוויזואלי.
- אם באתר נקבע עיצוב מסוים עבור אפקט ויזואלי המתקבל בעת ריחוף עכבר, אני ממליצה להחיל את אותו אפקט גם על ניראות מוקד המקלדת כשניווט מקלדת ממוקם על רכיב מסוים.
ניגוד מינימום
חשוב להזכיר בהקשר זה את דרישת המינימום ליחס ניגוד מינימלי בין צבע טקסט לצבע רקע כמפורט בקריטריון 1.4.3 ב WCAG 2.0 לרמה AA. ראו 1.4.3 ניגוד (מינימום) (AA)
- יחס ניגוד בין צבע טקסט רגיל לצבע רקע שהוא פחות מ 14 נקודות יעמוד על 1:4.5
- יחס ניגוד בין צבע טקסט מודגש לצבע רקע שהוא 14 נקודות ומעלה יעמוד על 1:3
- יחס ניגוד בין צבע טקסט גדול לצבע רקע שהוא 18 נקודות ולא בהכרח מודגש יעמוד על 1:3.
הרעיון הוא שככל והטקסט מודגש יותר ו/או גודל הפונט גדול יותר, כך למעשה ניתן להחיל עליו יחס ניגוד נמוך יותר.
זה מספיק?
תלוי את מי שואלים. ובכל זאת, היום בעולם דינאמי שבו ניתן לגלוש לאתרים ולהשתמש באפליקציות סלולר מכל מקום ובתנאי תאורה משתנים, מומלץ מאוד לעמוד ביחס ניגוד של 1:7 עבור טקסט רגיל ו 1:4.5 בטקסט מודגש ו/או גדול יותר.
פלאגים להגברת ניגודיות
גם אם לא חובה, ה WCAG 2.0 מכיר בשונות ובמורכבות של לקויות ראייה לרבות אנשים עם עיוורון צבעים הזקוקים להתאמות שונות של ערכות צבעים מצד אחד ומצד שני מכיר גם בצורך של חלק מהאנשים עם המוגבלות הנפשית לערכות צבעים בהירות שבהם הניגודיות מינימאלית. לכן, ככל שהדבר מתאפשר, אפשר לשלב באתרים פלאגים לשינוי ניגודיות – מהמינימאלית ביותר לגבוהה ביותר.
עוד חשוב לזכור כי במקרים רבים אנשים הזקוקים להתאמות ניגודיות ו/או שינוי ערכות צבעים, זקוקים להם באופן די קבוע בשימוש היומיומי. לכן כיום מערכות הפעלה כמוwindows, IOS, MAC ו Google למכשירי אנדרואיד ויצרניות תוכנה נוספות כגון סמסונג מאפשרים מגוון רחב של התאמות נגישות לצבעים וערכות נושא. לכן כשמסרבים להמלצותיי באתרים בהם קיים חשש שעמידה בדרישות המינימום עשוי לא לספק את חלק מהאנשים עם המוגבלות אני גם נזהרת לא להתעקש.
© כל הזכויות שמורות לאילנה בניש. כל שימוש מסחרי אסור בהחלט.
זקוקים לשירות?
- אם אתם זקוקים לייעוץ, ליווי בהליך הטמעת הנגישות בשירותי אינטרנט וטכנולוגיות מידע, אני כאן לשירותכם עם ניסיון של מעל לעשור בתחום וכמורשה נגישות שירות משנת 2015, בעבודה מאתגרת ושוטפת עם ארגונים רבים במגזר הציבורי, הפרטי, השלישי ועבודה עם אנשים עם מוגבלות.
- השירות שלי כולל: ייעוץ וליווי שוטף, הרצאות והדרכות נגישות, כתיבת אפיוני נגישות לממשקים טכנולוגיים, ביצוע בדיקות נגישות עם כלים אוטומטיים, טכנולוגיות מסייעות לנגישות, בדיקות ברמת קוד המקור ובשיתוף עם אנשים עם מוגבלות, מתן הנחיות מקצועיות למתכנתים, מעצבים ועורכי תוכן, מתן ייעוץ ללשכות משפטיות, מנהלי פרויקטים ועוד.
- הליך ייעוץ וליווי בהתאמות נגישות לשירותי אינטרנט בהתאם לחוקים, לתקנות ולתקני הנגישות הרלוונטיים (וללא תוספי נגישות!)
- מוזמנים לפנות אלי באמצעות טופס צור קשר באתר