בחודשים האחרונים גועשת הרשת בקרב קהילת אנשי המקצוע בתחום הנגשת אתרי אינטרנט ושירותי אינטרנט בגלל סקר נגישות מדגמי שנערך על ידי WebAIM למיליון עמודי בית של אתרי אינטרנט מובילים בעולם. הממצאים, כפי שניתן לקרוא בהרחבה בדוח, מצביעים על תמונת מצב עגומה למדי – פחות מאחוז אחד מדפי הבית של אתרים מובילים נגישים לאנשים עם מוגבלויות גם בחלוף יותר מעשור מאז פורסם מסמך הנחיות WCAG 2. הדבר מתבטא לא רק בהנגשת אתרי אינטרנט אלא גם בהנגשת אפליקציות סלולר, מסמכים דיגיטליים ותוכנות מחשב. הסיבות המרכזיות בעיני הם 1 עובדים ברברס, 2 העדר הכשרה מקצועית ומינהלית, 3 שימוש לא מושכל ב ARIA ו HTML5. ו 4 דיסאינפורמציה ברשת.
ניתן למנות לא מעט סיבות לממצאים עגומים אלו – החל מחוסר מודעות, העדר ידע והכשרה בתחום פיתוח ועיצוב נגיש, דרך ניהול לוגיסטי שגוי של פרויקטים בתחום הנגישות לאינטרנט, הדינאמיות של אתרי אינטרנט המשתנים תדיר, מגוון טכנולוגיות וטכנולוגיות מסייעות ששילובים שונים שלהם יוצרים בעיות תאימות הגורמות לחוויית משתמש לא נגישה בסופו של דבר. בחרתי להתמקד בשלושה גורמים אותם אני מזהה שוב ושוב כגורמים לבעיות נגישות. אלה כמובן מבוססים על ניסיוני והם בהחלט חלק קטן מהסיבות.
1 קודם מעצבים, מפתחים ואחר כך בודקים ומתישהו מתקנים
טעות נפוצה היא קודם לפתח אתר חדש ואחר כך לבדוק בעיות נגישות ושמישות. במקרים רבים הדבר דומה לבקשה ממהנדס הבניין לפרק בניין חדש שזה עתה סיים לבנות והוא מוכן מבחינתו לאכלוס. אין דבר יותר מתסכל מלומר לאדם או לארגון – תפרקו את כל מה שעשיתם או תתקנו, כי יש לכם לא מעט ליקויים הקשורים בנגישות. לא משנה איך אומרים את הדברים, הם במקרים רבים יוצרים אנטגוניזם והתנגדות.
כל אתר אינטרנט מתחיל בעיצוב. כשהעיצוב לא נגיש, פירוש הדבר שיש לחזור לסקיצות העיצוב, לשנות אותן או לעצב מחדש. התהליך הזה לוקח זמן שכן מעורבים בו לא מעט גורמים שיש להם נגיעה בכל מה שקשור לנראות האתר וליצירת חוויית משתמש.
2 העדר הכשרה מקצועית ומינהלית
הכשרה מקצועית למפתחים, מעצבים ועורכי תוכן ומינהלית למנהלי פרויקטים ומורשים לנגישות שירות חשובה והכרחית כל כך להצלחת פרויקט נגישות מכמה סיבות:
- הכשרה מקצועית תאפשר לדרגים המינהליים להבין את דרישות החוק, התקנות והתקנים.
- הכשרה מקצועית למעצבים, שברוב המקרים ראייתם תקינה ללמוד את דרישות המינימום בכל הנוגע ליחס ניגוד מינימום בין צבע טקסט לצבע רקע. ומעבר לדרישות המינימום, להבין איך רואים אנשים עם לקויות ראייה מורכבות יותר.
- הכשרה מקצועית למפתחים, בכדי להבין מהי המשמעות של גלישה באינטרנט מבחינת טכנולוגיות מסייעות, לחשוף את המפתחים לרכיבים ששימוש בהם יהיה תואם לכמה שיותר דפדפנים וטכנולוגיות מסייעות, ולא לשכוח להציג גם דוגמאות לרכיבים שיוצרים חסמי נגישות.
- הכשרה מקצועית לעורכי תוכן, שבדרך כלל מקבלים תשתית אינטרנטית מוכנה והם רק צריכים להזין תוכן ולהקפיד על מספר כללים מצומצם יחסית.
כמו שלא יעלה על הדעת לשלוח אדם לבנות בניין בלי ידע והכשרה בנושא, כך לא יעלה על הדעת לשלוח למשימת הנגשת אתר אנשים שאינם בקיאים בנושא.
בתהליך הזה של הכשרה מינהלית ומקצועית כלולים גם אנשים עם מוגבלות ו/או מורשים לנגישות שירות.
- אנשים עם מוגבלות סבורים שהם כאינדיווידואליים יכולים לשמש כיועצים מקצועיים בתחום מוגבלותם. בלא מעט מקרים אני פוגשת באתרים לא נגישים כשהטענה המרכזית היא אבל עיוורים בדקו לנו את האתר עם קורא מסך.
- הכשרת מורשים לנגישות שירות אינה כוללת שום הכשרה שתאפשר למורשה נגישות שירות, שאינו איש מקצוע בתחום הנגישות לאינטרנט, להעריך אם אתר אינטרנט נגיש או לא. למרבה הצער, עד היום נושא זה לא הוסדר באופן תקין ברמה המערכתית והלאומית..
3 שימוש לא מושכל ב ARIA ו HTML5
גורם נוסף התורם לכשל בהטמעת נגישות באתרי אינטרנט הוא שימוש לא מושכל ב ARIA ו HTML5. על אף היתרונות המצוינים שלהם, עדיין אין תאימות מלאה לכל סוגי הדפדפנים לרבות בדפדפנים נפוצים והדבר מתבטא בהעדר תאימות לתוכנות קוראות מסך וטכנולוגיות מסייעות. הדבר החשוב ביותר לעשות בתחילת כל פרויקט הוא למפות את הרכיבים התכנותיים שיוטמעו באתר ולוודא תאימות בין דפדפנים נפוצים ותוכנות קוראות מסך נפוצות לשימוש. ועוד חשוב להבין כי שילוב סרגלי נגישות ותוספי נגישות שהופכים את האתרים לפחות ופחות נגישים לאנשים הזקוקים להתאמות נגישות באמצעות תוכנות קוראות מסך וטכנולוגיות ניווט נוספות. כשסרגלי הנגישות הללו כוללים תכונות ARIA שתאימותם לא נבדקה בין דפדפנים – רק מחמיר את המצב.
חשוב להבין כי שימוש בתכונות של ARIA ו HTML5 משפיע לא רק על משתמשי תוכנות קוראות מסך אלא גם על משתמשי תוכנות לסיוע בניווט ובשליטה קולית על ממשקי משתמש כגון Dragon speech recognition.
4 דיסאינפורמציה וקשקשת ברשת
לפני עשרות שנים, היינו לומדים מספרים, כתבי עת ומאמרים שנבדקו על ידי אנשי מקצוע בתחומי דעת שונים. רשת האינטרנט שינתה את כל זה לטוב וגם לרע. לטוב, כי הנגישות למידע היא בהישג ידם של כמעט כל אדם באשר הוא ובכל מקום. לרע, כי חכמת ההמונים והבינה המלאכותית לא בהכרח תורמים לבניית ידע מקצועי מצד אחד. ומנגד, אופי השימוש ברשתות החברתיות פיתח אצל רבים הפרעת קשב וריכוז מקוונת שבגללם נאחזים הסובלים ממנה ברסיסי מידע מבלי לבחון את הקשרים וההקשרים בניהם. אני מתגעגעת לקבוצות הדיון המובנות והסגורות שבהם כן אפשר היה לבנות ידע מקצועי. מאוד קל לפתוח קבוצה פייסבוק, אבל זו משימה לא פשוטה להפוך אותה לקבוצה בונה ידע.
ישנם לדעתי עוד גורמים התורמים למצב העגום, ועל כך אכתוב אולי בהמשך.
מה המשמעות של כל זה?
- ברמה המשפטית: כמעט כל חייב בביצוע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט לא עומד בתקן ולכן חשוף לתביעות.
- ההתפתחות המואצת של שירותי אינטרנט, אפליקציות, תוכנות ושירותי אינטרנט נוספים הופכים מצד אחד להיות הדרך המרכזית או היחידה לקבלת שירות ציבורי או מסחרי ומנגד הם הופכים להיות פחות ופחות נגישים לאנשים עם סוגים שונים של מוגבלויות.
- ברמה המקצועית: יש פגיעה לא מבוטלת דווקא באותם אנשי מקצוע שבקיאים בתחום. הם במקרים רבים הופכים להיות מטרד לחייבים בביצוע התאמות נגישות בגלל ההתעקשות לעמוד בסטנדרטים מקצועיים.
- ומנהלי פרויקטים רבים אומרים בדלתיים סגורות: והזמן דוחק, רוצים לעלות לאוויר, והנגישות מעכבת הכול – אז בואו נכניס סרגל נגישות ונחתים מורשה נגישות שירות ואולי גם עדיף שזה יהיה מורשה נגישות שירות מטעם ארגון מגזר שלישי מוכר וגדול או חברה מסחרית – וככה נכסתח את עצמנו עד שתגיע תלונה.
- וכשתלונות ותביעות כן מגיעות, במקרים רבים 60 הימים לא מספיקים לתיקונים הנדרשים, נוצרת או מתחזקת תחושת האנטי נגישות כשבסופו של דבר כולם יוצאים נפסדים.
© כל הזכויות שמורות לאילנה בניש. כל שימוש מסחרי אסור בהחלט.
זקוקים לשירות?
- אם אתם זקוקים לייעוץ, ליווי בהליך הטמעת הנגישות בשירותי אינטרנט וטכנולוגיות מידע, אני כאן לשירותכם עם ניסיון של מעל לעשור בתחום וכמורשה נגישות שירות בחמש השנים, האחרונות, בעבודה מאתגרת ושוטפת עם ארגונים רבים במגזר הציבורי, הפרטי והשלישי.
- מתן השירות המקצועי מתוך מחויבות אישית וחברתית, באדיבות, שקיפות מלאה, ותוך שמירה על סודיות.
- מוזמנים לפנות אלי במייל ל ilana בסיומת gmail.com.
ולא, אני לא מאשרת תוספי נגישות כהתאמת נגישות לאתרי אינטרנט ויישומי אינטרנט