מסמכים דיגיטליים יכולים להיכתב בצורה שתקשה מאוד על מבצעי התאמות הנגישות להנגישם לאנשים עם מוגבלות – ובמיוחד כשמדובר במסמכים דיגיטליים מסוג דוחות כספיים ומדעיים. בפוסט הזה אביא כמה דוגמאות בתחום הטבלאות והטקסט עמם התמודדתי בחודש האחרון. ללא ספק, ביצוע התאמות נגישות במסמכים דיגיטליים דורש מומחיות בהבנת הדברים מיומנות ביצוע.
טבלאות
- הסתרת גבולות הטבלה
- הצגת טקסט ארוך בטבלאות. בטקסט ארוך הכוונה היא לעמוד אחד או יותר שלעיתים כולל כותרות וכותרות משנה.
- חלוקת טקסט כותרת עמודה אחת למספר שורות – כנראה בכדי להציג כותרת ארוכה. לדוגמה, בדוח כספי אחד כותרת עמודה כוללת את המילים 31 לדצמבר המופיעים בשורה אחת בכל אחת מהעמודות, את השנים 2018, 2017 ו 2016 בשורה נפרדת. ובשורה נוספת את המילים באלפי ₪. כלומר, במקום לייצר שורה אחת שתכלול את כל המילים, יוצרים שלוש שורות. תפקיד המנגיש הוא למזג את הטקסט לעמודה אחת.
- יצירת שתי טבלאות עם מרווח שורה אחת – כך שנוצרת טבלה אחת עבור שורת הכותרת וטבלה נוספת עבור הנתונים. אני משערת שכותבי המסמכים עושים זאת מכיוון שבדוחות כספיים למשל יש טבלאות שהכותרות בהם חוזרות לאורך המסמך. וכך, בנוסף למה שתיארתי בסעיף הקודם, צריך גם למזג את שתי הטבלאות לטבלה אחת – פעולה פשוטה בהנחה ששתי הטבלאות כוללות את מספר זהה של עמודות ושורות. אבל כאשר טבלה אחת כוללת יותר עמודות המשמשות כמרווח – אז נדרשת פעולה אחרת של צמצום תאים, כך שטבלת הכותרת תהייה עם מספר זהה של עמודות ושורות.
- בטבלאות בהם יש נתונים המוצבים בכמה קבוצות, הוספת שורות ריקות – כנראה בכדי להציג מרווח למראית עין – זאת במקום להשתמש במרווחי פסקאות של לפני ואחרי טקסט.
- בטבלאות של שלושה או ארבעה עמודות עם טקסט קצר יחסית, יש נטייה להוסיף עמודות ריקות – שוב בכדי להציג מרווח בין העמודה הראשונה הכוללת טקסט קצר לבין העמודה השנייה והלאה הכוללת נתונים כמותיים.
- בטבלה אחת, מזינים נתונים שיכולים או צריכים להיות בשתי טבלאות או יותר ובאמצעות מיזוג תאים ופיצול תאים שגבולותיהם מוסתרים יוצרים עימוד תקין למראית עין – אבל לא למשתמשי טכנולוגיות מסייעות. יאמרו כותבי הדוחות הכספיים שככה צריכות להיות טבלאות נתונים. אבל אני לא מסכימה. לדעתי זה מאוד מפריע גם לקורא ללא מוגבלות לעקוב אחר טבלה של 10 עמודות ו 30 שורות.
טקסט
- בהמשך לתחום הטבלאות – לעיתים יש נטייה להגדיר מבנה טבלאי באמצעות כניסות טאב ולא באמצעות שימוש בטבלה עם גבולות. במקרים אלו, הליך ההנגשה ארוך ומפרך שלא לדבר על נקיטת משנה זהירות ואחריות על הנתונים המועתקים לטבלה עם גבולות
- העדר מבנה היררכי למסמכים
- מבנה היררכי לא מוגדר באמצעות סגנונות עיצוב המאפשר לנווט בין כותרות וכותרות משנה באמצעות ניווט מקלדת עם וללא קורא מסך.
- במקום להגדיל טווח כניסה, נעשה שימוש ברווחים וכניסות טאב
- העדר מרווח בין שורות
- שימוש שורות ריקות רבות במקום בהגדרות פסקה.
מה מאלה בהלימה לעקרונות, הנחיות וקריטריונים ב WCAG 2.0?
טבלאות
- ככל שמדובר בטבלאות נתונים, יש ליצור אותן כך שסדר הקריאה בהן יהיה תקין – מימין לשמאל או ההפך בהתאם לכיוון כתיבת הנתונים במסמך.
- הגדרת כותרות עמודות כך שכל תא בטבלה יוקרא עם מזהה כותרת העמודה לפחות. אם הטבלה כוללת עמודת כותרות בשורות – מומלץ להגדיר גם אותן כך שיהיו מזוהים למשתמשי טכנולוגיות מסייעות.
- אם הטבלה מורכבת מידי ולא ניתנת להנגשה מסיבות שונות, יש לפחות לתת תיאור ממצה של הטבלה. ניתן לעשות זאת במגוון דרכים – והכול תלוי באופי המסמך.
טקסט
- הגדרת מבנה היררכי של כותרות כך שניתן יהיה לנווט בהם באמצעות מקלדת בלבד עם וללא קורא מסך.
- הגדרת סדר קריאה תקין בטקסט.
ניגוד מינימום בין צבע טקסט לצבע רקע
- חובה לשמור על ניגוד מינימום בין צבע טקסט לצבע רקע ביחס של 1:4.5 בטקסט רגיל
- בטקסט מודגש החל מ 14 נקודות והלאה, ניתן לעמוד ביחס ניגוד של 1:3
- בטקסט לא מודגש בהכרח בגודל 18 נקודות ומעלה, ניתן לעמוד גם כן ביחס ניגוד של 1:3.
- ניגוד מינימום לא חל על תמונות לוגו
הגדרות הניגודיות בהתאם לקריטריון 1.4.3 ב WCAG 2.0 הן מינימליות ביותר. טווח הניגוד נע בין 1:1 שזהו המינימום שעין אדם יכולה לראות לבין 1:21. אנשים עם מוגבלות בראייה ברמה בינונית והלאה, זקוקים לניגוד גבוהה הרבה יותר מזה שהוגדר גם ברמה AA בקריטריון 1.4.3 וזה שהוגדר ברמה AAA בקריטריון 1.4.6.
עם זאת, חשוב מאוד לזכור שכיום חלק גדול מהקריאה נעשית באמצעות טלפונים וטבלטים ובתנאי תאורה חזקים מחוץ למקומות סגורים. לכן חשוב מאוד לעמוד ביחס ניגוד של 1:7 לפחות (מוגדרת ברמה AAA ב WCAG 2.0).
אין חובה
- בסוג מסוים של גופן
- בגודל גופן מסוים לכותרות, טקסט ושאר חלקי המסמך כגון הערות שוליים, טקסט לאיורים וכדומה.
שימוש במקשי קיצור לסיוע בהליך הנגשת מסמכים דיגיטליים
כשהעבודה מורכבת ודורשת ריכוז בנתונים, כל פעולה כגון מיזוג תאים בטבלה, פיצול תאים בטבלה, מחיקת שורות ועמודות ריקות, עימוד טקסט ושאר פעולות הנדרשות בהליך ההנגשה, מצאתי שקיצורי מקשים מסייעים מאוד. במקום לאתר שוב ושוב את הפעולות הנדרשות מרצועת הכלים ובמקרים מסוימים להיזכר בכלל מה רציתי לעשות, פשוט נכנסתי להגדרות Word והגדרתי התאמה אישית של מקשי קיצור. כך ובכל פעם שמצאתי שאני משתמשת בפעולות נפוצות נוספות, חזרתי להגדרות והגדרתי עוד מקשי קיצור מותאמים אישית.
ניתן להגדיר מקשי קיצור כמעט לכל פקודה ב Word הניתנת לביצוע באמצעות העכבר כגון
- סגנונות עיצוב שונים. לא רק כותרות, ניתן להגדיר מקשי קיצור לכל סגנון עיצוב מגלריית הסגנונות הקיימת והניתנת להתאמה אישית וגם בסגנונות עיצוב חדשים.
- כל הנושא של טיפול בטבלאות כגון הוספה או מחיקה של שורות ועמודות, הצגת גבולות הטבלה, כניסה לתיבת הדו שיח מאפייני טבלה, כניסה לתיבת הדו שיח אפשרויות טבלה ועוד ועוד.
כאמור, למעשה, כל פקודה כמעט הזמינה מרצועת הכלים, זמינה גם באפשרויות התאמה אישית של מקשי קיצור במקלדת. כך למעשה ניתן להתמקד יותר בקלות בהליך ההנגשה במקום לחפש בשלל האייקונים המקסימים ברצועות הכלים השונות.
© כל הזכויות שמורות לאילנה בניש. כל שימוש מסחרי אסור בהחלט.
זקוקים לשירות?
- אם אתם זקוקים לייעוץ, ליווי בהליך הטמעת הנגישות בשירותי אינטרנט וטכנולוגיות מידע, אני כאן לשירותכם עם ניסיון של מעל לעשור בתחום וכמורשה נגישות שירות בחמש השנים, האחרונות, בעבודה מאתגרת ושוטפת עם ארגונים רבים במגזר הציבורי, הפרטי והשלישי.
- מתן השירות המקצועי מתוך מחויבות אישית וחברתית, באדיבות, שקיפות מלאה, ותוך שמירה על סודיות.
- מוזמנים לפנות אלי במייל ל ilana בסיומת gmail.com.
ולא, אני לא מאשרת תוספי נגישות כהתאמת נגישות לאתרי אינטרנט ויישומי אינטרנט