לאורך השנים אנשים רבים מביעים התנגדויות והסתייגויות ממסמך הנחיות WCAG בגרסה  2.0 ו 2.1 ברמה A, AA, ו AAA בשלל טענות במטרה להביע בכך את התנגדותם להנגשת אתרי אינטרנט ושירותי אינטרנט אחרים. בפוסט זה אסקור בקצרה את הטענות הנפוצות ואת ההסברים לאותן הטענות – כי בסופו של יום אין בעולם מסמך  מקיף יותר ממסמך הנחיות WCAG 2.1. הפוסט מבוסס על התובנות שלי לאורך שנים ובהשראת כמה סרטוני YouTube  ומאמרים מקצועיים ברחבי הרשת.

ההקשר המשפטי

מרבית החוקים והתקנות ברחבי העולם בארה"ב ובאיחוד האירופי מפנים למסמך הנחיות WCAG. בישראל המצב קצת שונה כי ההפניה היא לת"י 5568. למעשה, ת"י 5568 מבוסס על מסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA (כלומר A ו AA). השינויים שהוכנסו בת"י 5568 נועדו לסייע בנטל הכלכלי בכל הנוגע לתחום מדיה מבוססת זמן.

ואולם, לאור השינוי בתקנות, בסימן ג' נגישות שירותי אינטרנט בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התאמות נגישות לשירות התשע"ג 2013 שנכנס לתוקף ב 26.10.2017, המסדיר בין היתר את נושא מדיה מבוססת זמן – הרי שהשינויים שבוצעו בת"י 5568 בתחום זה בשנת 2014 כבר לא רלוונטיים ברמה המשפטית.

המבנה המשפטי ההיררכי בהקשר זה הוא

  • חוקים
  • המפנים לתקנות
  • והתקנות מפנים לתקנים (וגם לחוקים ותקנות קשורים)

לדעתי, הגיע הזמן שמשרד המשפטים יאמץ את הגישה הנהוגה בארה"ב ויפנה את החייבים בביצוע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט למסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA כפי שנוהגים בארה"ב ובאירופה.

הרעיון הגדול של WCAG

השבוע מצאתי את עצמי עונה למייל וכותבת, תשמעי, זה מה שאני מנסה להנחיל לכולם וגם אם זה בגדר הסבר, לדעתי יש לו מקום במסמכים רשמיים.

העקרונות, ההנחיות ובמקרים מסוימים הקריטריונים בתחום התאמות נגישות במוצרים דיגיטליים לאנשים עם מוגבלות, דומים וחופפים במסמכי סטנדרטים בינלאומיים. אופן המימוש משתנה בהתאם לסביבה הטכנולוגית ולטכניקות המימוש שמציעה כל אחת מסביבות הפיתוח ו/או סביבות טכנולוגיות ליצירה ועריכת תכנים

כך לדוגמה, קריטריון 1.1.1 העוסק במתן חלופה  טקסטואלית לאלמנטים שאינם טקסטואליים, והמתייחסת בעיקר למתן טקסט חלופי לתמונות, תמונות קישור וטיפול בתמונות קישוט, תהייה נכונה ככלל בכל סביבות הפיתוח – כאשר הדרך הטכנולוגית לרבות כתיבת הקוד או דרך היישום  לעניין יצירת תכנים שאינם מצריכים כתיבת קוד (כגון במסמכים דיגיטליים ובעורכי תוכן בתשתיות אינטרנט)שונים בסביבות טכנולוגיות שונות.

כך, אם יהיה שילוב מוצלח של הבנת הרעיון, המימוש בפועל וכתיבת נהלים לכל הנוגעים בדבר (מבלי להמעיט כמובן במורכבויות ביישום במקרים מסוימים), המימוש הטכנולוגי יהיה קל יותר ואלה החוששים מיישום לא יברחו לשימושים לא תקניים בדמות תוספי נגישות. ועדיין, צריך להבהיר עוד כמה דברים בתחום.

הטענה: מסמך הנחיות WCAG  מורכב לקריאה

זוהי טענה לגיטימית בהחלט. אכן, מסמך הנחיות WCAG לרמה AA ו AAA מורכב מאוד לקריאה. מדובר במסמך אינטרנטי ארוך ומקושר למקורות והפניות רבים כגון מושגים טכניים ותיאוריים, טכניקות מימוש מספקות, טכניקות מימוש למי שבוחר להגדיל ראש, טכניקות מימוש מוצלחות, טכניקות מימוש לא מוצלחות, דוגמאות קוד ועוד.

אם כך, נכון, מסמך הנחיות WCAG 2 מורכב לקריאה וכך זה צריך להיות. מדוע?, ובכן:

  • מסמך הנחיות WCAG 2 מנסה לכסות טווח רחב של סוגים שונים של מוגבלויות
  • בביצוע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט, צריך לקחת בחשבון שיש לא מעט טכנולוגיות מסייעות, דפדפנים, מערכות הפעלה ותשתיות אינטרנט. ריבוי הטכנולוגיות מחייב התייחסות נרחבת ולכן יש הפניות לסוגים שונים ורבים של טכניקות מימוש.
  • מסמך הנחיות WCAGפונה למאות מיליוני בני אדם בעולם וזוהי אחריות גדולה מאוד. ובתור שכזה, הוא חייב להיות מפורט ומנומק מאוד.

אם ניקח לדוגמה את ת"י 1918 על שש חלקיו, העוסק בנגישות הסביבה הבנויה, גם הוא תקן לא פשוט להתמודדות וגם לגביו יש אי הסכמות והתנגדויות. וגם היום, שנים אחרי, העוסקים במלאכת נגישות השירות והמתו"ס (מבנים תשתיות וסביבה) מתקשים  לעיתים להתמצא בו או להבינו.

פסקי דין ברחבי העולם בתחום נגישות אתרי אינטרנט

אני עוקבת בדריכות אחר פסקי דין ברחבי העולם בכל הנוגע לתביעות בתחום הנגישות ובמיוחד בתחום הנגשת אתרי אינטרנט. כל פסקי הדין המחייבים את הנתבעים בהנגשת אתרי אינטרנט, מפנים כולם ללא יוצא מן הכלל למסמך הנחיות WCAG.

עד כה בתי משפט ברחבי העולם חייבו ביצוע התאמות נגישות באתרי אינטרנט

  • לפי מסמך הנחיות WCAG 2.0 ולא 2.1
  • לרמה A ו AA לפחות

טענות של עורכי דין ומתנגדים נוספים בארה"ב כי ה ADA לא מפנה ל WCAG 2.0 נכונה טכנית – כי כשה ADA נכתב, ה WCAG לא היה קיים עוד אפילו לא בגרסה 1. וכשחוקים ותקנות לא מתעדכנים, בתי משפט  מנסים לגשר על הפערים.

גם בישראל בשנת 2013 לא היה תקן ישראלי להנגשת אתרי אינטרנט. אז עשה המחוקק צעד נכון והפנה למסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA.

מפסקי דין בתחום הנגישות לאינטרנט עולה כי  לא זו בלבד שהנתבעים מחויבים לבצע התאמות נגישות בהתאם למסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA, הם גם פוסלים את הטענות בדבר חוסר הבהירות. מקרה דומה קרה גם בארץ בפסק דין אחד שבו הנתבעים ניסו לטעון נגד התקנות (סימן ג' נגישות שירותי אינטרנט) המפנה למספר תקנות נוספות בקובץ תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התאמות נגישות לשירות התשע"ג 2013 .

הטענה: יש אנשים עם מוגבלות ש WCAG לא מספק את צורכי הנגישות להם הם זקוקים

גם טענה זו נכונה חלקית והיא נובעת בחלקה מכורח המציאות.

הטענות גורסות כי אין מענה מספק לאנשים עם לקויות ראייה מתקדמות ולאנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות.

בגרסת WCAG 2.0  הדבר ניכר כך שהצרכים של אנשים עם לקויות ראייה מתקדמות ואנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות מורכבות אינו מתבטא. יתר על כן, הדרישות ברמה AAA לפישוט לשוני, לא אומצו במרבית המדינות בעולם המסתמכות על מסמך הנחיות  WCAG 2.0 לרמה AA. בישראל, תחום הפישוט הלשוני מוסדר באופן חלקי בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – כך  שתחום זה חל במידה מסוימת ברמת התקנות ולא ברמת מסמכי הסטנדרטים. בגרסת WCAG 2.1 ישנם קריטריונים חדשים שנוספו על מנת לנסות ולגשר על הפערים. עם זאת, חשוב להבהיר כי גרסת WCAG 2.1 לא מחייבת משפטית במרבית מדינות העולם לרבות בישראל (נכון לעת כתיבת מילים אלו).

עוד חשוב להבהיר כי במקרים מסוימים שבהם אין מענה במסמך WCAG 2 לצורכיהם של אנשים עם לקויות ראייה מתקדמות, חלק מהחברות המסחריות המספקות מוצרים דיגיטליים, מאפשרים לבצע התאמות נגישות נרחבות יותר. דוגמה בולטת במיוחד בתחום היא בנושא הניגודיות. אנשים עם לקויות ראייה מתקדמות, זקוקים לעיתים ליחס ניגוד מקסימלי של 1:21 בין צבע טקסט לצבע רקע בפילטרים שונים של צבעים. כך למשל, חלק גדול מהאנשים עם לקויות ראייה עובדים עם ערכות צבעים המגדירות את הרקע כשחור ואת צבע הטקסט כלבן. בנוסף לכך, ניתן לבצע שינויים בערכות הצבעים כך שהטקסט יהיה צהוב על רקע כחול כהה. בנוסף לכך, גם חברות טכנולוגיה מסייעת המפתחות תוכנות הגדלה,  מציעות תכונות המאפשרות להגיע לרמת הניגודיות המקסימלית תוך התאמת ערכות צבעים.

המקרים היותר מורכבים הם כשמדובר באנשים עם מוגבלות קוגניטיבית מתקדמת או מורכבת. למיטב הבנתי כיום, הפתרון האולטימטיבי הוא בפישוט לשוני שמתבצע על ידי אנשי מקצוע הבקיאים בתחום הפישוט הלשוני. מתכנתים, מעצבים ועורכי תוכן ברוב המקרים אינם בקיאים במלאכה זו של פישוט לשוני.

הדינאמיות של רשת האינטרנט והעובדה שכל יום נוצרים מיליוני עמודי אינטרנט ועוד מיליוני עמודי אינטרנט מתעדכנים בקצב מסחרר, לבצע בהם פישוט לשוני יהיה כמעט בלתי אפשרי. לכן כאן למשל, נדרש מהמחוקק להתערב ולהגדיר את יישומו של הפישוט הלשוני בשירותי אינטרנט.

אני בספק אם בעתיד הקרוב נראה טכנולוגיות AI שיאפשרו לבצע פישוט לשוני  באופן שיענה על צורכיהם של אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית – וכל עוד אין מענה מטכנולוגיות AI בנושא זה, אנשי המקצוע הבקיאים בתחום צריכים הם לספק את התאמות  הנגישות בהיבט זה.

באשר להתאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות נפשית, ואם נקרא את מסמך הנחיות WCAG היטב, נמצא שיישום נכון של  העקרונות, ההנחיות והקריטריונים יקל מאוד על חלק לא מבוטל מהאנשים עם המוגבלות הנפשית  המתמודדים עם חרדות מתכני אינטרנט מסוימים. יתר על כן, על מנת לא לייצר דפי תוכן המעוררים חרדה בקרב אנשים עם מוגבלות נפשית, חשוב מאוד שעורכי תוכן ילמדו איך לא ליצור תכני אינטרנט המעוררים חרדה. הבעיה היא, שבמקרים רבים, לעורר חרדה ורגשות שליליים בסיסיים  נוספים כמו פחד – הם מטרתם של אתרי אינטרנט מסוימים כחלק ממה שנראה להם כאסטרטגיה שיווקית נכונה.

קריאה ברשת

מחקרים רבים הוקדשו לנושא כתיבה וקריאה ברשת האינטרנט. מתברר שאנחנו סורקים וקוראים דפי אינטרנט במגוון דרכים בהתאם לסוג התוכן. חשוב מאוד להכיר את מחקרי השמישות וחוויות המשתמש בכדי ליצור דפי אינטרנט עם תוכן איכותי, כזה שימשוך אנשים להישאר בכדי לקרוא ולקיים אינטראקציות עם התוכן בעמוד ספציפי ובאתרים עצמם. כתיבה לא נכונה עשויה לגרום לאנשים שלא להישאר בדף תוכן ספציפי או באתר כולו ועל אחת כמה וכמה כשמדובר באנשים עם מוגבלות קוגניטיבית ונפשית.

יש מי שיאמרו שכיום כמעט כל אדם מאופיין בסוג מסוים של מגבלה נפשית או קוגניטיבית קלה הנוצרת בגלל עומס המידע, ההתראות וההפרעות האינסופיות שאנשים חשופים להם  בעבודה ובחיים האישיים. אם כך, משימה חשובה בפני אנשי המקצוע בתחום הכתיבה הדיגיטלית  – ליצור דפי תוכן איכותיים.

לסיכום

אם נבחן את טענותיהם של המתנגדים למסמך הנחיות WCAG 2.0 או 2.1 נמצא  שכולם  מתבססים עליו בסופו של דבר כאשר:

  • יש נטייה לפשט את מסמך הנחיות WCAG ולמעשה לא לבטל אותו
  • לאמץ עקרונות, הנחיות וקריטריונים מתחומים בהם הכותבים בקיאים יותר ולבטל את אלה שבהם אינם בקיאים מספיק

מקורות קריאה וצפייה

 

© כל הזכויות שמורות לאילנה בניש. כל שימוש מסחרי אסור בהחלט.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: