לאורך השנים עולה שוב ושוב השאלה, איזו תוכנת הקראה היא הטובה ביותר. בדרך כלל שאלה זו מתייחסת בהקשר לאנשים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז. למרבה הצער, העוסקים בתחום טכנולוגיות מסייעות לנגישות שואלים שוב ושוב את השאלה הלא נכונה. אני מקווה שמאמר זה יעורר חשיבה מחדש על הנושא ונקיטת צעדים משמעותיים על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות את התאמות הנגישות הטובות ביותר עבורם במצב נתון וכאלה שישרתו אותם נכון לאורך שנים.
קריאה דיגיטלית
לקריאה הדיגיטלית יש מאפיינים רבים ומחקרים רבים נעשו בתחום. כל המלצות ה UX מצביעים על כך שבכדי להפיק את המיטב מתשומת ליבו של הקורא, יש לבנות אותו כך שניתן יהיה לזהות בקלות את המרכיבים החשובים בתוכן המוצג במסמך דיגיטלי וברשת. בעקבות אותם המחקרים, נכתבו כללי כתיבה אקדמית, כללי כתיבת מסמכים רשמיים לרבות הסכמים ומסמכים משפטיים וכללי כתיבה נגישה – שחלק מההנחיות בהם חופפים.
במסמך דיגיטלי ניתן למצוא:
- כותרות וכותרות משנה
- רשימות תבליטים ומספור
- קישורים
- הערות שוליים והערות סיום
- טבלאות
- פקדי טפסים
- איורים, תמונות ותרשימים
- ציטוטים
- הדגשות
- הזחות
- מספרי עמודים
- נתונים מתמטיים
ועוד
כלומר, בכדי ליצור מסמך תקין בו המידע יהיה מובנה, נדרשת עבודה מצידו של יוצר או עורך התוכן. בתהליך זה של בניית המסמך באופן מודולרי ומחושב, יש יתרונות רבים והבולט בהם הוא התהליך הרפלקטיבי שעובר כותב או עורך המסמך – בדרך ליצור מסמך טוב יותר וקריא יותר.
החברות המסחריות המפתחות תוכנות ליצירה ועריכה של מסמכים דיגיטליים, מספקות את הכלים המאפשרים ליצור מסמכים דיגיטליים, מובנים ובכך קריאים יותר. גם הכתיבה בדפי אינטרנט באמצעות עורכי תוכן או כתיבת קוד סמנטי ב HTML, מאפשרים למעשה ליצור תכנים מובנים, ברורים וקריאים יותר.
טכנולוגיות מסייעות לנגישות, חייבות לשקף לאנשים עם מוגבלות את המרכיבים שהזכרתי – החשובים כל כך לקריאה דיגיטלית. וכיום, אין עדיין טכנולוגיה מסייעת אחת שניתן יהיה לומר עליה שהיא מספקת את כל המענים בכל הפלטפורמות האפשריות.
שאלות חשובות שעל אנשי מקצוע לשאול את עצמם בהליך בחירת תוכנות הקראה
אם כך, משימה חשובה נוספת של אנשי המקצוע העוסקים בתחום סיוע לאנשים עם מוגבלות בהתאמות טכנולוגיות מסייעות בהקראה, הוא להבין אילו שילובים עובדים טוב יותר ואילו פחות טוב.
- אילו שילובים יעודדו אנשים עם מוגבלויות שונות לקרוא יותר ואילו פחות.
- אילו שילובים יפיקו את המיטב מהליך הקריאה, ההבנה, ההפנה ובניית הידע ואילו יגרמו למשתמש לנסות שוב ושוב להתאים את הטכנולוגיה לצרכיו ובכך להסית אותו מהמשימה.
- אילו תוכנות מתאימות למצבי קריאה שונים ולביצוע מטלות למידה שונות?
אילו הן שאלות שכל איש ואשת מקצוע בתחום התאמת טכנולוגיות מסייעות לצורכי נגישות של אנשים לרבות לומדים ועובדים עם מוגבלות צריך לשאול כחלק מאחריות מקצועית ואישית.
תוכנות הקראה
בתחום תוכנות ההקראה יש שני סוגים עיקריים
- תוכנות הקראת טקסט המאפשרות לסמן טקסט או לטעון קובץ ולהתחיל בהקראה.
- תוכנות קוראות מסך, המאפשרות להקריא את כל מרכיבי ממשק המשתמש שבבסיסם טקסט חי (כלומר, רכיבים מונגשים)
ממשקים נגישים להבנה ותפעול
לקויות למידה יכולות להתבטא גם אצל אנשים עם מוגבלויות בראייה ואנשים עם מוגבלויות מוטוריות. לפיכך, הממשקים של תוכנות לסיוע בנגישות בכלל ותוכנות הקראה בפרט, חייבים להיות מותאמים לצורכיהם.
- משתמשי תוכנות קוראות מסך יוכלו לתפעל באמצעות תוכנות קוראות מסך העושות שימוש במקשי קיצור במקלדת (ובצגי ברייל)
- אנשים עם מוגבלות מוטורית בידיים יוכלו לתפעל את הממשק באמצעות ניווט מקלדת בלבד וללא תלות בעכבר
- אנשים עם מוגבלות בידיים המתקשים בתפעול מקלדת, יוכלו לתפעל את הממשק באמצעות פקודות קוליות
- ואנשים עם מוגבלות קוגניטיבית יוכלו להבין את ממשק המשתמש בקלות
חסרונות של תוכנות הקראה מקומיות
רוב רובן של תוכנות ההקראה הנמצאות בשימושם של אנשים עם לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז ומוגבלויות קוגניטיביות נוספות, הוא בהעדר היכולת שלהן לשקף למשתמש את מרכיבי הטקסט השונים. כך למעשה עשוי להיווצר תסכול רב (גם אם המשתמשים לא מודים בו) המתבטא בקושי לנווט במסמך באופן תקין. זה המקום לעודד את מפתחי התוכנות לקחת את כל אלה בחשבון בכדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית קלה ליהנות באמת מתהליך הקריאה.
התעלמות מהנגשת תכנים דיגיטליים בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים, תפגע בסופו של דבר באנשים עם המוגבלות במספר מישורים:
- הם לא ידעו להתמודד עם מסמכים מורכבים
- הם יתקשו מאוד בכתיבת מסמכים מודולריים והדבר יתבטא בקושי הזה במוסדות להשכלה גבוהה
- הם יתקשו להשתלב במקומות עבודה בהם נדרש עיסוק עם מסמכים ארוכים ומורכבים
כמה דוגמאות להמחשה מחיי היום יום
המורה לתלמידים, נא לפתוח את הספר בפרק 5 בסעיף 5.5 קריאה דיגיטלית
- תלמידים עם ספר בדפוס קשיח, ייגשו לתוכן העניינים, יעבירו את האצבע עד לסעיף הרצוי ויפתחו את העמוד הרלוונטי בספר
- תלמידים עם גרסה דיגיטלית תקנית, ייגשו אף הם לתוכן העניינים ויבצעו פעולה דומה לסעיף הראשון או לחלופין יקלידו באפשרויות החיפוש את המילים "קריאה דיגיטלית".
- תלמידים עם תוכנה קוראת מסך, שברשותם גרסה דיגיטלית נגישה, יוכלו אף הם בקלות לאתר את הסעיף באמצעות מקשי קיצור במקלדת.
- תלמידים עם תוכנת הקראה שאינה מאפשרת ניווט בין כותרות, כותרות משנה או עמודים, תשאיר את התלמיד הרחק מאחור.
סקירת ספרות לקראת עבודת גמר במערכת ההשכלה הגבוהה
סטודנטים נדרשים לשלב במטלות ובעבודות גמר מקורות מידע שאספו מסקירות ספרות. בדרך כלל, רוב סקירות הספרות מובאים במאמרים ובספרים שנכתבו בקפידה ועל פי כללי הכתיבה הנגישה (זו הדומה, אתם זוכרים, לכללי הכתיבה הנגישה).
נניח לרגע, שהמצב אידיאלי וסטודנט עם לקות למידה מקבל לרשותו את כל ההעתקים בפורמט נגיש ומותאם לתוכנת הקראה – מהסוג שמאפשר לסמן טקסט, לבחור את כל הטקסט ולטעון קובץ לצורך הקראה. ונניח גם שהסטודנט המיר את הכול לקובצי אודיו הניתנים להשמעה במכשירי קצה שונים.
והסטודנט מקשיב ומקשיב ופתאום פוגש במילים אותן חיפש בכדי לשלבם במסמך העתיד להיות מוגש.
- הוא עוצר את ההקלטה ואומר, וואו, הינה זה
- הוא אומר לעצמו, רגע, באיזה עמוד זה
- חוזר להקלטה בכדי להיזכר באיזה עמוד או תחת איזה סעיף
- ואז מתחיל הבלגן האמיתי
- ובמקרים רבים, אותם המילים שהיו מיועדות לשילוב בעבודה כבר נשכחו
הבוס לעובד: אני צריך נתונים מהדוח השנתי
- תוציא לי מהדוח השנתי את כל הביקורות שנכתבו על ידי מבקר העירייה
- כמה הוצאות בתחום המחשוב היו בבית ספר מסוים
גם במקרה זה, כל עוד אין גישה מובנית לנתונים – כזו שתאפשר לנווט בהם בצורה מושכלת, הסיכוי להצליח במשימה קלושה והסיכוי ליצור תחושת תסכול לאדם המתמודד עם המשימה תהייה סביר להניח גבוהה.
לסיכום
- אין תוכנת הקראה אחת שמסוגלת כיום לספק את כל המענים
- כשהתוכן, לרבות תוכן דיגיטלי אינו מונגש ע"פ עקרונות השמישות והנגישות, יהיה קשה מאוד להפיק קריאה אפקטיבית
- כשהתוכן, לרבות תוכן דיגיטלי נגיש ע"פ עקרונות השמישות והנגישות, דווקא תוכנות הקראה מקומיות, עשויות להקשות על תהליך הקריאה ובניית הידע.
- על אנשי המקצוע בתחום התאמות הנגישות לקחת את כל אלה בחשבון בטרם מבצעים התאמות נגישות להן עשויות להיות השלכות ארוכות טווח.
- אם אין בנמצא פתרון אולטימטיבי, יש לדרוש מיצרניות התוכנה לפתחם ולפקח על תהליך הפיתוח
- מחיאות הכפיים הסוערות לתוכנות הקראה שאינן מספקות את המענים הנדרשים לקריאה אפקטיבית – כזו שתאפשר הפנמה ובניית ידע, רק יעודדו את החברות לא להשקיע בכיוונים הנכונים ובעצם ינציחו את המצב הקיים ובמובן מסוים גם יעודדו אותו.
© כל הזכויות שמורות לאילנה בניש. כל שימוש מסחרי אסור בהחלט.
זקוקים לשירות?
- אם אתם זקוקים לייעוץ, ליווי בהליך הטמעת הנגישות בשירותי אינטרנט וטכנולוגיות מידע, אני כאן לשירותכם עם ניסיון של מעל לעשור בתחום וכמורשה נגישות שירות משנת 2015, בעבודה מאתגרת ושוטפת עם ארגונים רבים במגזר הציבורי, הפרטי, השלישי ועבודה עם אנשים עם מוגבלות.
- השירות שלי כולל: ייעוץ וליווי שוטף, הרצאות והדרכות נגישות, כתיבת אפיוני נגישות לממשקים טכנולוגיים, ביצוע בדיקות נגישות עם כלים אוטומטיים, טכנולוגיות מסייעות לנגישות, בדיקות ברמת קוד המקור ובשיתוף עם אנשים עם מוגבלות, מתן הנחיות מקצועיות למתכנתים, מעצבים ועורכי תוכן, מתן ייעוץ ללשכות משפטיות, מנהלי פרויקטים ועוד.
- הליך ייעוץ וליווי בהתאמות נגישות לשירותי אינטרנט בהתאם לחוקים, לתקנות ולתקני הנגישות הרלוונטיים (וללא תוספי נגישות!)
- מוזמנים לפנות אלי באמצעות טופס צור קשר באתר
פוסט מרתק וחשוב