מה אפשר ללמוד מהבאגים בתחום הנגישות ב IOS 13 על הנגשת המרחב הדיגיטלי

חברת Apple ידועה  כאחת החברות המשקיעות את המשאבים הרבים ביותר בתחום התאמות נגישות לאנשים עם כל סוגי המוגבלויות שטכנולוגיות מידע וטכנולוגיות מסייעות יכולים לסייע להם בשיפור איכות החיים ובתפקודי החיים החיוניים. ועם זאת, בכל גרסה חדשה של IOS  נמצאים לא מעט באגים בכלל ובקטגוריית הנגישות בפרט וזה חוזר על עצמו כל שנה ומשום מה נדמה לי שהשנה הדבר  התבטא ביתר שאת בדיווחי משתמשים עם מוגבלות.  חשוב להבין את ההשלכות  בהיבטים השונים הנוגעים לתלות תפקודית שמפתחים אנשים עם מוגבלות  במוצרים טכנולוגיים, ובתהליכי בקרה  הנוגעים לשחרור מוצרים טכנולוגיים בהם הושקעו משאבים ניכרים לביצוע התאמות נגישות. את כל אלה צריך ליישם בתבונה ובלי לעצום למפתחים את העיניים בכדי שירגישו בהכרח איך זה להיות עיוור.

התלות התפקודית

ההבדל בין הצורך של אנשים ללא מוגבלות בטכנולוגיה לבין אנשים עם מוגבלות, נובע מכך שבעבור אנשים ללא מוגבלות, הטכנולוגיה מקלה על החיים. עבור אנשים עם מוגבלות, טכנולוגיה נגישה הופכת דברים לאפשריים – ומכאן אפשר רק לצמוח. ההבדל המהותי הזה יצר תלות  חזקה מאוד של אנשים עם מוגבלות במוצרים טכנולוגיים נגישים בכלל ו IOS ואפליקציות סלולר בפרט כלליות שפותחו עבור כולם וייעודיות שפותחו למען אנשים עם מוגבלות ובעלויות סבירות למדי בסיכומו של דבר.

הבלתי אפשרי כמעט הופך לאפשרי ממש

הדוגמה של ביצוע שיחת טלפון

ניקח לדוגמה את פעולת ביצוע שיחת טלפון. בימים שלפני טלפונים  ניידים נגישים , התקשרות לאנשים הייתה פעולה לא פשוטה.

  • ראשית, היה צריך לזכור בעל פה או לחפש מספר טלפון. חיפוש מספר טלפון בספר טלפונים מודפס לא מתאפשרת לאנשים עם מוגבלות בראייה ולאנשים עם מוגבלות מוטורית בידיים. למען האמת, פעולה זו הייתה קשה גם לאנשים עם סוגים שונים של מוגבלויות קוגניטיביות.
  • בעוד שאנשים ללא מוגבלות היו יכולים לגשת לספר הטלפונים, או להעתיק את מספר הטלפון מנייר דפוס לא היוותה בעיה, לחלק  גדול מהאנשים עם המוגבלות, פעולה זו הייתה עשויה להיות מורכבת ו/או כרוכה בתשלום.
  • אם לא היו כיום טלפונים ניידים נגישים המאפשרים ביצוע שיחות, פירוש הדבר שביצוע שיחות טלפון הייתה פעולה אפשרית בתנאים מאוד מוגבלים וכמעט בלתי אפשרית במרחבים פיזיים לא מונגשים גם בהיבט הניידות.

והינה היום, הודות להתפתחות הטכנולוגית וטכנולוגיות מסייעות לנגישות ניתן לבצע בקלות רבה את הפעולה הבסיסית הזו במגוון דרכים  לרבות שימוש בעוזרים קוליים.

והינה באים הבאגים

כמות דיווחי הבאגים שמגיעים לחברות טכנולוגיות היא אדירה – שכן רובם מגיעים ממשתמשים שאינם עובדי החברה. מדובר ללא  ספק במשימה לא פשוטה לתכלל את כל הבאגים האלה ולדאוג שהם יתוקנו. ועדיין, ככל שמדובר בהתאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות, זהו עדיין לא תירוץ מוצדק להשיק גרסאות מלאות בבאגים.

עולה השאלה, רגע, אם תכונות מסוימות שפעלו היטב בגרסה הקודמת, וכעת הפכו לכאלה שאינן מתפקדות באופן יעילאו בכלל לא, מה זה אומר?  זה אומר שככל הנראה דברים משתבשים בסביבות פיתוח בעדכוני גרסאות. ואם כך הדבר, צריך לגזור מכך את ההשלכות לגבי התנהלות נכונה של צוותי ה QA וצוותי בדיקות הנגישות. ואם תכונות הנגישות הללו מהותיות והכרחיות לתפקוד יומיומי תקין של אנשים עם מוגבלות – אזי חובה לצמצם עד כמה שניתן ואם אפשר לבטל לחלוטין את הבאגים האלה לפני השקת הגרסה הרשמית.

וככל שחברות טכנולוגיה מחויבות בביצוע התאמות נגישות במוצרים הטכנולוגיים שלהם מתוקף חוקים וסטנדרטים בינלאומיים, הביקוש לבדיקות נגישות הולך וגובר ובצדק. הצד החיובי של הנושא הוא שאפשר לשלב יותר ויותר אנשים עם מוגבלות בתחום בדיקות נגישות ושמישות מוצרים טכנולוגיים. וגם כאן יש אבל – אבל בדיקות נגישות ושמישות צריך לדעת איך לעשות כי  אם לא עושים אותם נכון, זהו מתכון לצרות המתבטאות בהעדר נגישות וכפי שנראה בהמשך, לעיתים, דווקא באינטראקציות חשובות.

אין זה משנה אם אדם עם מוגבלות או אדם ללא מוגבלות מבצעים בדיקות נגישות. בשני המקרים לרבות במקרים של אנשים עם מוגבלות עם ניסיון בשימושי טכנולוגיה מסייעת בכלל ותוכנות  קוראות מסך בפרט – כולם חייבים לעבור את ההכשרה המתאימה. כלומר, זה שאדם עיוור משתמש בתוכנה קוראת מסך, לא מכשירה אותו כלל ועיקר לבצע בדיקות  נגישות.

סוגים של באגים בתחום הנגישות

דיווח באג  דומה לתלונה. דיווחים כמו VoiceOver הפסיקה לעבוד והמכשיר תקוע אחרי  שסיימתי שיחה או VoiceOver לא מקריאה את המסך הזה – הם תלונות – ואגב, מוצדקות בהחלט. את התלונות האלה צריך לתרגם להבנה טכנולוגית ברמה גבוהה יותר של הבנה ממה נובעת התלונה או ליתר דיוק מה גורם לבעיה הזו. השלב הבא הוא הבנה איך מתקנים, כמה זמן זה ייקח עד שמשתמש הקצה ירגיש בתיקון והתלונה תהפוך להיות לא רלוונטית.

סוג נוסף של באגים הוא בחוסר מודעות של חלק מהמשתמשים לקיומם שיוצרים קשיים למשתמשים אחרים. כך לדוגמה, אם רוב הדיווחים מגיעים מאנשים עם סוג מסוים של מגבלה, באגים אחרים לא מטופלים. בתחום זה יש לי לא מעט דוגמאות וכאן אביא כמה מהן – על קצה המזלג כמו שאומרים.

ניגודיות משובשת בין צבע טקסט לצבע רקע

בגרסת IOS 13 הטמיעה Apple את מצב תצוגה כהה או מצב לילה. הבעיה היא שיש התנגשות חזיתית קשה בחלק מהממשקים באפליקציות שונות. התוצאה היא שאם מפעילים מצב כהה, חלק מהמסכים לא עוברים למצב כהה. התוצאה היא שמשתמש עם לקות ראייה מתקדמת, הסובל מסנוור, מוצא את עצמו לא אחת מסנוור קשות ממסך שמצב כהה לא חל עליו.

זה נכון שלא כל האפליקציות עודכנו למצב כהה והן אולי לא חייבות  להתאים עצמן למצב כהה. אבל חברת Apple צריכה לטפל בסוגיה זו באופן מערכתי ולאפשר  לתכונת הנגישות של היפוך צבעים חכם (Smart invert) להתקיים מבלי שתהייה התנגשות חזיתית במסכים בהם מצב כהה לא חל. המצב האידיאלי הוא שחברת Apple תוכל לדרוס כמו שאומרים את ה CSS של אפליקציות  בהם מצב לילה לא הוטמע עדיין.

בכל מקרה, אין לזלזל בצורך של אנשים עם לקויות ראייה ובמיוחד אלה הסובלים מסנוור,  במצב כהה שכן כל מעבר פתאומי מבחינת משתמש הקצה בין מסך במצב כהה למסך שאינו במצב כהה גורמת לתחושת סנוור ולעיתים לכאבי עיניים וראש.

תיבת הסימון מזוהה

יש מקרים שבהם תיבת סימון מזוהה למשתמש בקורא מסך. הטקסט  המשויך לתיבת הסימון כך שגם אדם הנעזר בתוכנה  קוראת מסך  שומע את הטקסט שמוצג לאדם שאינו משתמש בתוכנה קוראת מסך.

אבל, וזה אבל גדול, כשהאדם עם תוכנה קוראת מסך או אדם שמשתמש במקלדת בלבד ינסה ללחוץ על  תיבת הסימון, לא יקרה כלום – כלומר, פעולת הלחיצה של טכנולוגיה מסייעת לא תפעיל את הפקד אפילו שיש לו תווית המשויכת אליו.

באותו ממשק שבדקתי, נראה שהשקיעו בו את  מאפייני הנגישות הנדרשים באותו ממשק  הן מבחינת ניגודיות, הגדרת כותרות, הגדרת תוויות והוראות  ולפקדים ועוד. אבל כאמור, ככל הנראה לא ביצעו בדיקת אינטראקציית תהליך – כי אם היו עושים זאת, היו מגלים מהר מאוד שלא ניתן לסמן את תיבת הסימון בכדי לאפשר להתקדם קדימה בתהליך.

האמנם אין בעיות נגישות בקריאת מסמכים דיגיטליים ב IOS

כבר כמה שנים שאני מכירה בעובדה שקריאת מסמכים דיגיטליים  במכשירי IOS אינה מספקת את המבוקש ואי אפשר להגדיר אותה כקריאה נגישה. גם אם ניקח מסמך דיגיטלי שהונגש להפליא עם עמידה בכל הקריטריונים לנגישות ושמישות,  הוא לא יוקרא באופן תקין  ברוב רובן של האפליקציות ב IOS. למרבה הצער העדר התאימות הזו עדיין קיימת גם בגרסה האחרונה של IOS ואפליקציות צד שלישי ב IOS.

אם ניתן לאדם עיוור לקרוא מסמך דיגיטלי מבלי שנאמר לו מראש היכן מוגדרות כותרות, רשימות ממוספרות ומדורגות ורשימות תבליטים ומספור, הוא עשוי לפספס חלק גדול מהמבנה הסמנטי במסמך. הסיבה לכך היא שממשק הנגישות באותן האפליקציות לא פותח באופן שיאפשר לטכנולוגיות מסייעות לזהות את רכיבי הנגישות.

וכך קרה שיום  בהיר אחד לפני שנים רבות, טענתי מסמך  Word שהכנתי באופן מונגש למספר אפליקציות ב IOS וכל תכונות הנגישות שהגדרתי בו פשוט לא באו לידי ביטוי. הכותרות וכותרות המשנה לא מזוהות, רשימות ממוספרות ומדורגות לא מזוהות, קריאת הטבלאות לא תקינה ועוד –  והמצב הזה עדיין בתוקף.

אל תעצמו למפתחים את העיניים

אחת מהטעויות הגדולות ביותר שעושים בהדרכת מפתחים היא לבקש מהם לעצום עיניים ולהרגיש איך עובד קורא מסך. מהיום הראשון שפגשתי בשיטה זו, סלדתי ממנה מאוד. לא זו בלבד שלאדם ללא ניסיון בעבודה עם תוכנה קוראת מסך קשה מאוד לעבד הקראה של תוכנה קוראת מסך, אם ניתן לאותו מתכנת – שהפך לכמה רגעים לעיוור  בכדי להרגיש את החוויה- את המסמך  הנגיש הזה שהכנתי ונשאל אותו מה לא בסדר – גם הוא לא יידע לזהות את הבעיה. גם הוא לא יבין איפה מוגדרות כותרות, רשימות תבליטים ומספור ומאפייני נגישות נוספים.

כשעיוורים בודקים ממשקים: הדוגמה של תיבות דו שיח צפות

יש מקרים שבהם משתמש מבצע אינטראקציה ולנגד עיניו מופיעה תיבת  דו שיח צפה. פירוש הדבר הוא שהאדם העיוור לא מודע כלל לקיומה של תיבת דו שיח שכזו. הוא עשוי להמשיך ולנווט באותו מסך, אבל רק מאחורי תיבת הדו שיח הצפה. ואותו מסך עשוי להיות נגיש. וכך, ענתה לי חברה גדולה, אבל העמותה של העיוורים אישרה לנו שהאפליקציה נגישה.

מי צריך סטנדרטים?

סטנדרטים הם קווים מנחים, הנחיות וקריטריונים להצלחה ומשתמשים בהם בכל מקום בחיים החברתיים, במקצועות המדעיים והלא מדעיים, בתורות של הדתות השונות ועוד.  בני אדם חוברתו לפעול לפי סטנדרטים. כך צריך להיות גם בתחום התאמות הנגישות במוצרים ושירותים טכנולוגיים. השוני היחידי הוא בטכניקות המימוש הטכנולוגיות השונות בסביבות טכנולוגיות שונות.

המסקנות שלי

  • בדיקות נגישות ושמישות צריכות להתבצע באופן מבוקר ושיטתי ולא רק באופן אינטואיטיבי וחלקי.
  • בצוותים המשלבים אנשים עם וללא מוגבלות כשכולם מקבלים שכר שווה והולם. דווקא עבודת צוות משולבת יכולה לייצר את השילוב האמיתי בין אנשים עם וללא מוגבלות, לשבור סטיגמות ולהסיר חסמים. כי בסופו של דבר כשהטכנולוגיה נגישה לכולם, כולם ללא יוצא מן הכלל יכולים להשתמש בה בדרכים דומות ואמצעים שונים.
  • ובדיקות הנגישות חייבות לכלול משימות אינטראקטיביות שלב אחר שלב, מהשלב הראשון בתהליך ועד לסיומו. דווקא בחלק זה כן אפשר לבצע בדיקות נגישות על ידי אנשים עם עיוורון מוחלט ללא סיוע או תיווך של אדם רואה.

© כל הזכויות שמורות לאילנה בניש. כל שימוש מסחרי אסור בהחלט.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: