סיכום העשור שלי בתחום הנגישות לאינטרנט ולטכנולוגיות מידע: חלק ראשון – חוקים תקנות ותקנים

הפעם החלטתי להשתלב במגמת סיכומי העשור בתחומי החיים השונים ובכללם גם הטכנולוגיים ובפרט בתחום שבעיני הוא אחד החשובים ביותר לשילובם של אנשים עם מוגבלות בחברה, בחינוך, בתעסוקה ובחיי הקהילה והתרבות. התאמות נגישות בשירותי אינטרנט הם דוגמה מצוינת לשקף את האתגרים, ההצלחות והכישלונות ביצירת חברה שוויונית ומכילה יותר.  במשפט  האחרון הזה, נמצא הרמז לסיכום העשור שלי בנושא מנקודת מבט ביקורתית מצד אחד ושואפת קדימה מצד שני.

חשוב לציין כבר בהתחלה, כי המחקרים מראים וגם המציאות מוכיחה כי אין לדעת מה יוליד יום וכל אדם ללא מוגבלות בכל גיל ומעמד חברתי כלכלי יחווה מוגבלות זמנית לפחות במהלך חייו כתוצאה ממחלה זמנית, אורח חיים לא בריא המתבטא בתזונה לקויה וצריכת חומרים ממכרים, תאונה או  מלחמה. המוגבלות יכולה להיות זמנית או להישאר קבועה ואלה עשויים לפגוע באדם בכל תחומי החיים כמעט ולהופיע באופן בלתי צפוי.

בעשור האחרון אנו עדים להתפתחות טכנולוגית מדהימה בתחומי הטכנולוגיה השונים ובתחום הטכנולוגיות המסייעות לנגישות לאנשים עם סוגים שונים של מוגבלויות. ולצד זאת, עדיין רבים חווים חסמים רבים המתבטאים באפליה כמעט בכל תחומי החיים. מצד אחד ניתן לראות מגמות של התפתחות וצמיחה ומצד שני גם נסיגה או קיפאון בהתפתחות תחום הנגישות במרחב הדיגיטלי.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח 1998

הכותרת הזו משמשת אותי בהרצאות שונות שאני מעבירה בהקשרים השונים. כאן הכותרת הזו תשקף את המצב האמביוולנטי ביחס לתחום הנגישות לשירותי אינטרנט. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח 1998 הוא חוק חשוב  לטובתם של אנשים עם מוגבלות. עם זאת,  בחוק הזה מובאים רעיונות ומושגים החשובים להבנת החובה המוסרית והחברתית לשילובם של אנשים עם מוגבלות בקהילה ובחברה, בכל תחומי החיים, באופן שוויוני, עצמאי ומכבד. עקרונות ההכלה, הרצף והגמישות המובאים בחוק הם אבני דרך חשובים מאוד בהבנה כי לכל אדם עם מוגבלות הזכות החוקית, החברתית והמוסרית להשתלב בחברה ועל מוסדות המדינה והחברה לאפשר זאת.

אבל, תמיד יש אבל והאבל הזה מתבטא היטב  כבר בחוק השוויון.  האבל הזה מתבטא בהסתייגות מאותם העקרונות הנעלים  המוצגים בחוק השוויון ובכך מכשיר את הקרקע ליצירת אפליה או לשימורה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך בעיני היא העובדה שבעת כתיבת חוק השוויון, משרדי ממשלה מסוימים הוחרגו ממנו בכל הנוגע לביצוע התאמות נגישות – עד שהשר האחראי על המשרד האמור יכתוב תקנות בעצמו.

כך למעשה נוצרה אפליה שנמשכה וגם נמשכת עד היום בתחומי חיים רבים המתבטאים גם בתחום התאמות  הנגישות בשירותי אינטרנט. אדם עם מוגבלות שלא יכול לצרוך מידע או שירות בחופשיות, באופן עצמאי תוך שמירה על פרטיות, לצרכיו השונים, הוא אדם המופלה לרעה. יתר על כן, במציאות בה אנו חיים היום שבה מעל ל 90 אחוז מהשירותים זמינים באמצעות שירותי אינטרנט בקלות רבה כל כך לאנשים ללא מוגבלות, דווקא לא נגישים  לאנשים עם מוגבלות שיכולים להסתייע בהם באופן שישפר את תפקודם היומיומי לטובה.

אני זוכרת שבשנת 2010 הצעתי למספר חברי כנסת לאמץ את הגישה הנהוגה בארה"ב להטמעת תחום הנגישות בשירותי אינטרנט ומוצרים דיגיטליים. גישה זו להערכתי היא זו שהכשריה בין היתר את יצירתן של תשתיות אינטרנטיות וטכנולוגיות מידע של חברות גדולות כגון מיקרוסופט, אפל, גוגל , אדובי וחברות גדולות נוספות לפתח תשתיות ומוצרים טכנולוגיים ברמות הנגישות הגבוהות ביותר. אבל לצערי, המחוקק קבע אחרת.

תקנות נגישות השירות

על מנת לממש את העקרונות והסעיפים השונים בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, יש צורך בתקנות – שיבהירו כיצד ובאיזו מידה יש לבצע את התאמות הנגישות  בכלל ובשירותי אינטרנט בפרט.  לאורך השנים נכתבו תקנות נגישות בתחומי חיים שונים כגון תקנות נגישות לבניין קיים, תקנות נגישות במקום שאינו בניין, תקנות נגישות בשירותי הכשרה מקצועית, תקנות נגישות בהשכלה גבוהה וכמובן תקנות נגישות השירות הכלליות  ובשמן המלא – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התאמות נגישות לשירות התשע"ג 2013 – שנכנסו לתוקף ב 25.10.2013 ובהם ממוקמת תקנה 35 במתכונתה הישנה בין השנים 25.10.2013 עד 25.10.2017 וכיום במתכונתה הנוכחית תחת סימן ג' נגישות שירותי אינטרנט.

ובשטף הכתיבה, אני מוצאת לנכון לציין עוד נקודה חשובה בעיני. קריאת החוקים, התקנות והתקנים בתחומי הנגישות והאינטראקציות המורכבות בניהם, מחייבים הכשרה מקצועית בנושא. עד היום גם עורכי דין מנוסים וותיקים מתקשים להבין את האינטראקציות המורכבות בין החוקים, התקנות והתקנים. ורק השבוע, שוחחתי גם עם עורך דין ותיק וגם עם סטודנט למשפטים – בשני הקשרים שונים – ושניהם ציינו כי לא זו בלבד שיש קושי בהבנת התקנות בתחומי הנגישות השונים, אלא שלעיתים, גם שופטים מתקשים  בהבנתם. זה לכשעצמו מצריך חשיבה מחודשת באשר לטיב ניסוחם של חוקים, תקנות ותקנים.

תקנה 35 במתכונתה הישנה  בין 25.10.2013 עד 25.10.2017

מהומה שלמה פרצה כשתקנה 35 נכנסה לתוקף במהלך שנת 2013 ו 2014. הטענה המרכזית הייתה כי השוק לא מוכן ליישם תקנה כל כך לא מידתית. ואכן, תקנה 35 הייתה במובנים מסוימים מאוד דרקונית ולא מידתית גם בהיקף וגם ברמת הביצוע בפועל.

למרבה הצער, היותה של תקנה 35 (במתכונתה הקודמת), בלתי מידתית בעליל והעדר הידע המקצועי הנדרש בתחום, הכשיר את הקרקע למגמות ולהתפתחויות שבסופו של דבר לא הביאו לתוצאה המיוחלת.  יתר על כן, המצב הכשיר את הקרקע להתפתחותם של תוספי נגישות שהוכיחו ומוכיחים שוב ושוב כי הם לא מספקים את המענה הנדרש וגורמים לעוגמת נפש רבה לאנשים עם מוגבלות ובמיוחד לאנשים עם לקויות ראייה,  עיוורון ומשתמשי מקלדת שאינם עיוורים מוחלטים – אך אינם יכולים להשתמש בעכבר וזקוקים לתפעול ממשקי משתמש באמצעות מקלדת בלבד או תחליפי מקלדת המבצעים את אותם הפעולות.

יש  שיעידו כי ללא חוקים, תקנות ותקנים  לא תתרחש ההנגשה בפועל. ייתכן בהחלט שהדבר נכון בתחומי חיים רבים אבל לא בהכרח בתחום התאמות הנגישות בשירותי אינטרנט. אם שואלים אותי, במקרים רבים אפשר להצביע דווקא על נסיגה בחוויית המשתמש  הנגישה של אנשים עם מוגבלות הזקוקים להתאמות נגישות בשירותי אינטרנט.

תקנים

תקנים הם למעשה מפרט טכני המנחה את הפועלים בשטח, כיצד לבצע את העבודה הטכנית. תקנים קיימים בכל תחומי החיים ובניהם גם בתחומי הנגישות. לאורך השנים אני שומעת את הטענה כי התקן הישראלי ת"י 5568 המפנה למסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA (וזה כולל גם את רמה A) קשה להבנה. אני מסכימה עם הטענה הזו באותה הנשימה שאני מסכימה עם הטענה כי תקן להרכבת מקררים קשה אף הוא להבנה. בתקנים צריכים לעסוק אנשי מקצוע שמבינים את השפה הטכנית – בין שמדובר בכתיבת קוד ובין שמדובר בהבנת המגעים החשמליים הנדרשים להרכבת מקרר. וכמו שטכנאי חשמל מקבלים הכשרה מקצועית, כך צריכים לקבל גם מתכנתים ואנשי חוויית משתמש הכשרה נאותה בתחום כתיבת קוד נגיש או יישום טכני של הקריטריונים במסמך הנחיות WCAG 2.0  לרמה AA  או גרסאות עדכניות יותר וברמות השונות. השימוש בגרסה 2.0 לרמה AA מצוינת כאן מאחר וזו הגרסה והרמה הנדרשים בישראל ובמדינות רבות בעולם בהם אימצו את מסמך הנחיות WCAG כסטנדרט להנגשת תכנים בשירותי אינטרנט שונים. יתר על כן, כמו שלא נבקש מעובדת סוציאלית להרכיב עבורנו מקרר, כך לא מומלץ לבקש ממי שאינו בקיא בממד הטכני של התאמות נגישות באינטרנט, ללוות את הליך ההנגשה או חלילה את כתיבת הקוד הנדרש בכדי להפיק ממשק דיגיטלי נגיש.

את העבודה הנפלאה שעשו בכתיבת מסמך הנחיות WCAG 2.0 אני מעריכה מאוד ומוצאת שזהו עדיין האיזון המתאים ביותר למציאות המורכבת בה מתרחשים תהליכים מורכבים כל כך בתחום הנגישות בשירותי אינטרנט . ולטובת מי שפספס, במסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA אדון בחלק הבא.

ולסיום, חשוב לי להבהיר. כל בר דעת אמור להבין שאנחנו חיים במציאות מורכבת מאוד מבחינת משאבי כוח אדם, משאבים טכניים ואילוצים פוליטיים, כלכליים וחברתיים. השאיפה צריכה להיות תמיד למצוא את האיזון הנכון בין כל אלה, על מנת לקדם חברה שוויונית ומכילה יותר. אין פירוש הדבר כי צריך לוותר על ביצוע התאמות נגישות. אלא להכיר בעובדה כי בנקודת זמן מסוימת, מוטב להניח לדבר מסוים עד שיוכשרו תנאים טובים יותר לקיומו – כי אחרת, אנחנו עשויים לפספס את המטרה ולהניב תוצאות שליליות -ושוב, הדוגמה הטוב ה ביותר שאני יכולה לחשוב עליה כעת היא בתחום תוספי הנגישות לאתרי האינטרנט ואפליקציות סלולר שבמקרים רבים כל כך גורמים ליותר נזק דווקא למי שזקוקים יותר מכל בהתאמות נגישות.

© כל הזכויות שמורות לאילנה בניש. כל שימוש מסחרי אסור בהחלט.

זקוקים לשירות?

  • אם אתם זקוקים לייעוץ, ליווי בהליך הטמעת הנגישות בשירותי אינטרנט וטכנולוגיות מידע, אני כאן לשירותכם עם ניסיון של מעל לעשור בתחום וכמורשה נגישות שירות בחמש השנים, האחרונות, בעבודה מאתגרת ושוטפת עם ארגונים רבים במגזר הציבורי, הפרטי והשלישי.
  • מתן השירות המקצועי מתוך מחויבות אישית וחברתית, באדיבות, שקיפות מלאה, ותוך שמירה על סודיות.
  • מוזמנים לפנות אלי במייל ל ilana בסיומת gmail.com.

ולא, אני לא מאשרת תוספי נגישות כהתאמת נגישות לאתרי אינטרנט ויישומי אינטרנט

 

One thought on “סיכום העשור שלי בתחום הנגישות לאינטרנט ולטכנולוגיות מידע: חלק ראשון – חוקים תקנות ותקנים

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: