בהמשך לשני המאמרים הקודמים שלי בנושא, בחלק הזה אציג את הגורמים שתרמו לכך שהרבה מאוד אתרי אינטרנט הפכו להיות מאוד לא נגישים. את הדברים אני מביאה מתוך נקודת המבט שלי ומתוך ניסיון של שנים רבות בתחום בתפקידים שונים ובסיטואציות רבות ומגוונות – כאשת מקצוע וכאישה עם מוגבלות בראייה. את הדברים אני מציגה מתוך הניסיון והתובנות שלי בעשור האחרון ובמיוחד בשבע השנים האחרונות בעבודה מול ארגונים רבים החייבים בביצוע התאמות נגישות בכלל ובשירותי אינטרנט בפרט.
הלם
לפני מספר שנים, בימים הראשונים לכניסת תקנות נגישות השירות לתוקף, נכחתי ביום עיון שנערך מטעם משרד ממשלתי. בעודי יושבת ומקשיבה לדברי המרצה שהנחתה את היום מול עשרות אנשי טכנולוגיה ממשרדי הממשלה השונים, טענו כמה מהם כי הם לא מבינים את הנושא ובטח לא מבינים איך למלא את טופס סקר הנגישות לאתר אינטרנט או מסמך דיגיטלי. מנחת היום אמרה, אז לך תחפש יועץ. ברקע נשמעו חילופי דברים כשהלך הרוח היה גל של התנגדות מתגבשת. טענות נוספות נשמעו בנושא התקצוב החסר. והינה בחלוף שבע שנים, אני סמוכה ובטוחה שאין אף ארגון שמילא את טופס סקר הנגישות לאתר האינטרנט או למסמכים הדיגיטליים שלו בתצורתו הנוכחית והרשמית ובצדק.
טופס סקר הנגישות הרשמי שמתבקשים החייבים למלא עבור אתרי אינטרנט ומסמכים דיגיטליים הוא בלתי אפשרי מהסיבות הבאות:
- טבלה מסובכת ומורכבת למעקב
- קושי מהותי בהבנת הקריטריונים למי שאינם בקיאים בנושא
- הטופס דורש שעבור כל עמוד ועמוד באתר האינטרנט או במסמך הדיגיטלי יהיה גיליון משלו. כלומר, אם באתר האינטרנט ובכמה מסמכים דיגיטליים יש מאות עמודים או אפילו עשרות עמודים, הדרישה היא בעצם למלא עשרות, מאות או אלוהים ישמור אלפי גיליונות אקסל – וזה לא יכול לקרות בשום פנים ואופן בשום מצב.
והגיליון האלקטרוני, תנחשו, לא נגיש.
לך תחפש יועץ
ובאותו דיון מתלקח, שאלו הנוכחים
- איפה לחפש יועץ?
- מיהו יועץ נגישות בתחום הזה?
במציאות שהייתה קיימת בשנים הראשונות, לומר את המילים לך תחפש יועץ נגישות זה כמו לומר, לך לכל הרוחות או בישראלית, לך תחפש את החברים שלך … ואכן, בגלל שתחום הנגישות לאינטרנט ולטכנולוגיות מידע לא מוסדר ברמה המקצועית בארץ, יועצי נגישות צצו להם כפטריות לאחר הגשם. כל יועץ נגישות ומשנתו, כל יועץ נגישות ותפיסתו לגבי אופי ההנגשה שיש לבצע.
חד משמעית, העדר ההסדרה בהסמכת יועצי נגישות מומחים בתחום הנגישות לשירותי אינטרנט ודיגיטל היא זו שהכשירה את הקרקע להיווצרותם של שיטות הנגשה מפוקפקות. הקורסים שהיו ועדיין נהוגים בארץ מאוד בסיסיים ולא מכשירים את הקרקע ובמקרים רבים גם גורמים לבזבוז כסף והרבה מאוד כסף.
יתר על כן, בתחום קורסי ההכשרה למורשים לנגישות שירות, תחום הנגישות לשירותי אינטרנט נלמד רק ברמה המינהלית – כלומר, מה אומר החוק והתקנות. אין שום התייחסות לדרכים להערכת נגישות בשירותי אינטרנט. אבל כן יש דרישה ממורשה לנגישות שירות לספק אישור נגישות – ולאור העובדות, מרבית אישורי הנגישות בתחום זה הם כמעין חותמת גומי ובכל מקרה אינם מכסים לא את החייב ולא את מורשה הנגישות מפני תביעות. בכלל, כל הקונספט הזה של אישור נגישות בשירותי אינטרנט מאוד בעייתי במקרים רבים. כך למשל, אתר אינטרנט עשוי להתעדכן על בסיס יומיומי ולהפר את העמידה בדרישות הנגישות ברמת WCAG 2.0 לרמה AA.
גם סימן ג נגישות שירותי אינטרנט, מאפשר סטייה קלה. אבל מהי סטייה קלה ומהי הפרה בוטה?
כמו כן, לאורך השנים בהשתלמויות שונות, מורשים לנגישות שירות לא קיבלו את הכלים הנדרשים להערכת נגישות של אתר אינטרנט, אפליקציית סלולר, מסמך דיגיטלי וכדומה.
עד היום כשיש דיונים בנושא, אומרים לי, אבל יש באתר סרגל נגישות – אז הוא נגיש, ואני עושה פרצוף זועף ואומרים לי, מה לא? ואני מתחילה להסביר ולפעמים להסביר שוב ושוב לאותו אדם שמסרב להיפרד ממה שהוא מאמין או חושב.
מצליבים תשובות
בעידן הרשתות החברתיות, המיילים, הווצאפים אין מנוס מכך שכל הנוגעים בתחום התאמות הנגישות בשירותי אינטרנט יחליפו בניהם מידע. הניסיון בשטח מוכיח חד משמעית, כי לאורך השנים חייבים שונים קיבלו תשובות שונות לאותה השאלה. מכל העוסקים בתחום בלי יוצאים מן הכלל. מה עושים במקרה כזה של סתירה בסוגיה מסוימת? ובכן, היו לי כמה רעיונות לאורך השנים שלצערי לא יושמו.
זו לא טכניקה מספקת, זו טכניקה מכשילה
לפני מספר חודשים התגבש ויכוח נוראי בלתי נמנע ביני לבין צוות פיתוח של חברת טכנולוגיה מאוד גדולה. הם טענו שהם קיבלו הנחיות ליישום טכניקה מסוימת ואני טענתי שיישומה אינו מתיישב עם הטכניקות המספקות במסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA ולפיכך, אינו תקין וגורם לכשלי נגישות. הם התעקשו על שלהם ואני התעקשתי על שלי. לבסוף ביקשתי את המקורות לפיהם פעלו. קיבלתי טקסט מועתק במייל. יופי, עכשיו אפשר ללכת ולאתר את המקור וכך עשיתי – וכפי שחששתי הגעתי לעמוד הסבר של WCAG המתייחס לטכניקה מכשילה שבה מוטב שלא להשתמש. השינוי הטכנולוגי שהיה נדרש בכדי לתקן את הבעיה, עלה ביוקר (כן, בכסף) לחייב בביצוע התאמות נגישות באתר האינטרנט.
ובכל זאת, יש לתת את הדעת על השאלה, מיהו איש מקצוע בתחום הנגישות לשירותי אינטרנט?
ובכן, את המושג שירותי אינטרנט אפשר לפרק לכמה מושגים ממוקדים יותר לפי חלוקה לתחומים כמו אתרי אינטרנט, אפליקציות סלולר, מסמכים דיגיטליים, תוכנות מחשב, משחקי מחשב ועוד. יש לציין כי תוכנות מחשב ומשחקי מחשב אינם מחויבים בישראל בהתאמות נגישות גורפות למרבה הצער.
אין לי בהכרח תשובה חד משמעית לשאלה מיהו איש מקצוע בתחום. יכול להיות שאדם שסיים תואר ראשון במדעי המחשב או בהנדסת תוכנה, לא יידע כלל לעסוק בתחום ויכול להיות שכן. לפיכך, לא ניתן לומר שתואר אקדמי הוא מדד מובהק או מייצג. כפי שציינתי קודם, קורסי ההכשרה בארץ בתחום זה הם מאוד בסיסיים וללא ניסיון בשטח, אין בהם שום תועלת.
אז הגענו לשטח ולניסיון מקצועי שיכול אף הוא להיות מדד נוסף שאפשר לחשוב עליו בהקשר זה. ועם זאת יש לשאול במה מתבטא הניסיון המקצועי של הטוען להיותו איש מקצוע בכדי לברר האם הוא יוכל באמת לסייע בתהליכי הנגשה בשטח ובמה בדיוק.
מבחן ה WCAG
לא כל יועץ נגישות חייב להיות מתכנת שכותב קוד על בסיס יומיומי – על אף שמדובר ביתרון משמעותי לקוראי וכותבי קוד. בסופו של דבר, יש לצפות מאיש מקצוע שיכיר היטב את מסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA לפחות ויידע לכוון את מי שצריך למקורות הנכונים לצורך ביצוע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט ש WCAG 2.0 מתייחס אליהם ולמקורות מהימנים ומקצועיים לתחומים ש WCAG 2.0 לא מכסה.
תן לי דוגמה להתאמת נגישות לפי WCAG 2.0
הא, בטח, הפונט צריך להיות נגיש.
המילים האלה פונט נגיש, חשובים מאוד בהקשר של יצירת תכנים קריאים לאנשים בכלל ולאנשים עם מוגבלות בפרט אבל אין להם שום בסיס במסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA וגם לא לשאר הרמות. ולפיכך, אין לחייב בעל אתר אינטרנט או אפליקציית סלולר להשתמש בגופן כזה או אחר. תחום שימוש בגופנים מסוגים שונים קשור חד משמעית לתחום חוויית המשתמש.
יש לנו בודקים עיוורים
טרנד נוסף בשנים האחרונות הוא שילוב בודקי נגישות בהליך הנגשת השירותים האינטרנטיים והדיגיטליים. דגש מיוחד הוא על עיוורים מוחלטים. לא אחת אני שומעת את המילים, אבל יש לנו אישור מעמותת העיוורים.
אז הינה כמה הבהרות חשובות:
- חשוב מאוד לשלב בודקים עם נגישות בהליך הטמעת הנגישות ועוד לפניו – בהליך אפיון המוצר והשירות הדיגיטלי
- בודקים עם מוגבלות צריכים להיות בקיאים בשימוש בטכנולוגיות המסייעות שברשותם וגם בדרישות הנובעות מהקריטריונים להצלחה במסמך הנחיות WCAG0 לרמה AA לפחות
- יש בדיקות נגישות שעיוורים לא מסוגלים לבצע – למעט אלה שיודעים לקרוא את קוד המקור ולמצוא את בעיות הנגישות ברמת הקוד. עד היום אני מכירה רק שניים שלושה אנשים שמסוגלים לכך ושהם עיוורים על פי אמות מידה משפטיות לפחות.
- יש בדיקות נגישות שחובה לבצע עם קורא מסך כולל הקשבה לפלט הקולי של קורא המסך, בעיניים עצומות ובלי עכבר.
- לעיתים חשוב מאוד שגם אנשים רואים יהיו נוכחים או שיבצעו בעצמם בדיקות נגישות עם קורא מסך בלבד. הסיבה לכך היא פשוטה, במקרים רבים ישנם מרכיבים הנדרשים לצורך הבנת התהליך, האינטראקציה ועד להשלמת הפעולה שמשתמשי תוכנות קוראות מסך שהם עיוורים לחלוטין פשוט לא מזהים בגלל שאותם המרכיבים והתהליכים לא מזוהים לתוכנות קוראות המסך. דוגמה מצוינת לכך היא חלון פופאפ לא נגיש שקורא מסך לא מזהה. התוצאה היא שמשתמש בקורא מסך ממשיך לגלוש בעמוד במה שנקרא "מאחורי חלון הפופאפ" ולא מגיע אליו כלל ועשוי לטעון שהעמוד נגיש. ואולם במקרים רבים חלון הפופאפ נדרש לצורך השלמת הפעולה או להבנת התהליך כולו. יש לי לא מעט דוגמאות בנושא – אבל מה שחשוב לזכור הוא שאם קורא מסך לא מזהה מרכיבים מסוימים, פירוש הדבר שהם בדרך כלל מפספסים מרכיבים ותהליכים ובכל מקרה פוגעים גם באנשים עם מוגבלות מוטורית בידיים הנעזרים בניווט מקלדת ללא קורא מסך.
בכל מקרה, חשוב לזכור כי בדיקות הנגישות צריכות להיות בהתאם לקריטריונים במסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA ובמקרים מסוימים אין קשר בניהם לבין חוויית משתמש נעימה. אולי בעניין זה יש מקום לתיקון, אבל עד שהוא יהיה רשמי, זה המצב. חוויית משתמש נעימה יותר למשל היא יצירת עמודי אינטרנט קצרים וממוקדים. ללא ספק הדבר עשוי לשפר את חוויית המשתמש לרבות של משתמשי תוכנות קוראות מסך. ועם זאת, חשוב להבין כי יצירת עמודי אינטרנט קצרים וממוקדים אינו קריטריון להצלחה במסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA. אפשר לפיכך להמליץ על יצירת חוויית משתמש פשוטה יותר אבל לא לחייב. ואם חייב בביצוע התאמות נגישות מעוניין ליצור מערכת מורכבת מסוגים רבים שונים של תוכן, פעולות ואינטראקציות בעמוד מסוים כי זו אופייה של המערכת, זו בהחלט זכותו.
הרבה מאוד אתרי אינטרנט המספקים שירותים אינטראקטיביים כמו רכישת מוצרים או הזמנת שירות בטפסים מקוונים, לא מונגשים במלואם למשתמשי תוכנות קוראות מסך משתי סיבות עיקריות:
- הוראות ותוויות לא ברורות
- ומנגנוני ניווט לא תקינים. במקרה זה, חסמי הנגישות משפיעים גם על אנשים עם מוגבלות מוטורית בידיים שחלקם הם משתמשי מקלדת בלבד.
אז מה כן יועץ נגישות מקצועי צריך לדעת בהקשר של התאמות נגישות בשירותי אינטרנט?
מנקודת המבט שלי גיבשתי את עשר כללי האצבע שאני מזהה ככישורים קריטיים להצלחת הטמעת הנגישות בשירותי אינטרנט.
- היכרות מעמיקה עם עולמם של אנשים עם מוגבלות לרבות הטכנולוגיות המסייעות בהם נעשה שימוש במרחבים דיגיטליים
- היכרות עם הדרישות בתקנות ובתקנים ובמיוחד עם מסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA וסוגיות הנוגעות באתגרי התאימות
- יכולת אינטגרציה גבוהה בניהול פרויקטים ומעקב אחר התקדמות ההנגשה
- יכולות הדרכה והסברה
- יכולת לכתוב מסמכי הנחיות ונהלים לרבות כשיש צורך בשיטות הנגשה חלופיות ברמה הטכנולוגית והאנושית
- יכולת לכתוב אפיון נגיש למרכיבים בממשק המשתמש
- יכולת לכתוב מסמכי אפיון ליצירת דרך נגישה במרחבים הדיגיטליים
- היכרות והתמצאות במקורות מידע מקצועיים
- יכולת לבצע בדיקות נגישות בהתאם למסמך הנחיות WCAG 2.0 תוך שימוש בכל הכלים וטכנולוגיות מסייעות לנגישות המייצגות את תחומי התאמות הנגישות
- סבלנות וסובלנות אין קץ להכיל ולהתמודד עם התנגדויות, סטיגמות, טעויות ותהליכי הטמעה מתמשכים
כל אלה נרכשים עם הזמן והניסיון בשטח
לסיכום
העדר הסדרת נהלים ברורים והכשרה מקצועית, יצרו מציאות שהכשירה את הקרקע להפיכתם של אתרי אינטרנט טובים ונגישים, לפחות נגישים, לתסכול בקרב חייבים בביצוע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט ולשימור חומות ההתנגדות.
ועם זאת, אט אט באופטימיות זהירה אני רואה גם ניצנים של שינוי. יותר ויותר בעלי אתרים מבינים מה צריך לעשות בכדי להנגיש אתר אינטרנט, או אפליקציית סלולר או מסמך דיגיטלי ואלה שעדיין לא, בודקים בכמה מקורות ומצליבים מידע ונוקטים באמצעי זהירות בכדי לוודא שהם מה שנקרא עושים את הדבר הנכון. אני מקווה שזו תהייה המגמה בעשור הבא – לעשות את הדברים כמו שצריך גם אם זה לוקח עוד קצת זמן.
אם לא הספקתם לקרוא
- סיכום העשור שלי בתחום הנגישות לאינטרנט ולטכנולוגיות מידע: חלק ראשון – חוקים תקנות ותקנים
- סיכום העשור שלי בתחום הנגישות לאינטרנט ולטכנולוגיות מידע – חלק שני, פרוץ המהומות ומחאות
© כל הזכויות שמורות לאילנה בניש. כל שימוש מסחרי אסור בהחלט.
זקוקים לשירות?
- אם אתם זקוקים לייעוץ, ליווי בהליך הטמעת הנגישות בשירותי אינטרנט וטכנולוגיות מידע, אני כאן לשירותכם עם ניסיון של מעל לעשור בתחום וכמורשה נגישות שירות בחמש השנים, האחרונות, בעבודה מאתגרת ושוטפת עם ארגונים רבים במגזר הציבורי, הפרטי והשלישי.
- מתן השירות המקצועי מתוך מחויבות אישית וחברתית, באדיבות, שקיפות מלאה, ותוך שמירה על סודיות.
- מוזמנים לפנות אלי במייל ל ilana בסיומת gmail.com.
ולא, אני לא מאשרת תוספי נגישות כהתאמת נגישות לאתרי אינטרנט ויישומי אינטרנט
אילנה. מאמר מרתק ופוקח עיניים