מה הקשר בין עיצוב נגיש לבין השפעות פסיכולוגיות על מחויבות ואינטראקציית משתמשים

ידוע שחלק מהקריטריונים להצלחה במסמך הנחיות WCAG 2 עוסקים גם בשמישות ממשקי משתמש לאנשים ללא מוגבלות. כך לדוגמה, יחס ניגוד נמוך בין צבע טקסט לצבע רקע בממשק המשתמש גורם לאנשים ללא מוגבלות בראייה ריחוק פסיכולוגי מהממשק. בהיבט הנגישות, דרישות המינימום בקריטריון 1.4.3 ב WCAG 2 ברמה AA אינו מתאים כלל לאנשים עם לקויות ראייה בינוניות  והלאה. הוספת תוספי נגישות לשינוי צבעים גם כן אינו פותר את הבעיה במקרה הטוב ובמקרים רבים משבש עוד יותר את חוויית המשתמש. לכן, אם אתם בעלי אתר אינטרנט, אפליקציית סלולר או כל ממשק טכנולוגי אחר, בקשו והתעקשו כי המעצבים שלכם יתכננו ממשק משתמש שמיש – קרי, ממוקד מטרה או תוכן כבר ממבט ראשון.

טווח ניגוד המינימום

העין האנושית יודעת להבחין ביחס ניגוד שנע בין 1:1 המוגדר כרמת ניגוד מינימום לבין 1:21 המוגדר ברמת ניגוד מקסימום.

  • מסמך הנחיות WCAG 2.0 (ו 2.1) מגדיר ברמה AA יחס ניגוד מינימום של 1:4.5 לטקסט רגיל ו 1:3 לטקסט מודגש מעל 14 נקודות או טקסט גדול לא מודגש מעל ל 18 נקודות.
  • אין חובה ליחס ניגוד מינימום כשמדובר באלמנטים כגון תמונות לוגו, שמות מותג, טקסט בסמלילים או טקסט באלמנטים לא פעילים
  • ניגוד מינימום חל על טקסט קישור וטקסט שאינו קישור
  • כאשר בפסקה מופיע טקסט קישור ללא קו תחתון, חובה שטקסט הקישור יהיה ביחס ניגוד מינימום של 1:3 לפחות בין צבע טקסט הקישור לצבע הטקסט בפסקה

ההחרגות בקריטריון 1.4.3 נובעים בין היתר  מוויכוחים מתישים בין  נציגי המעצבים לבין נציגי אנשים עם מוגבלות כשברור שידם של  הראשונים מנצחת. עם זאת, אפשר להתנחם בעובדה שכיום מרבית  הדפדפנים מאפשרים להגדיר את  סט הצבעים המועדף עליהם. אבל בין אם משתמשים יודעים להתאים את סט הצבעים המתאים להם ובין אם לאו, עצם המפגש עם ממשק משתמש בצבעי ניגודיות נמוכה יוצרים כבר בשלב הראשון אפקט פסיכולוגי נגד הממשק.

אפקט על אנשים ללא מוגבלות

  • חוסר אמון בתכנים שמציע האתר
  • המאמץ לקרוא את הטקסט גורם למשתמשים לנטוש את האתר.
  • עומס קוגניטיבי הולך וגובר כאשר משתמש מנסה בכל זאת לצרוך את התוכן
  • תחושת אשמה אישית ותחושות כישלון עצמי כאשר משתמשים לא מצליחים למצוא תוכן או לבצע פעולות בגלל ניגודיות נמוכה.
  • קושי מהותי להשתמש בממשק ממכשיר המובייל

השפעות על אנשים עם מוגבלות

באשר לצורכי נגישות של אנשים עם מוגבלות,  ממשקי משתמש ביחס ניגוד מינימום ומטה, פוגע בעיקר

  • אנשים עם מוגבלות קלהבראייה
  • אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית
  • אנשים עם קשיי זיכרון, קשב וריכוז.

אנשים עם לקות ראייה מתקדמת

באשר לאנשים עם לקות ראייה מתקדמת, בדרך כלל יחס ניגוד מינימום אינו מספק. הם זקוקים ליחס ניגוד  גבוה מאוד וככל שמצב הראייה מחמיר, כך גובר הצורך ביחס ניגוד שמעבר לרמה AAA.

כמו כן, בדרך כלל הדבר מתבטא בצורך בניגודיות גבוהה מסוג מצב כהה או חדות גבוהה כאשר הטקסט הוא בצבע אפור בהיר או לבן על רקע אפור כהה או שחור. במקרים אלו מדובר ביחס ניגוד של 1:21 או קרוב לזה.

השימוש ביחס ניגוד מוגבר נעשה בדרך כלל  החל מרמת מערכת ההפעלה  וברמה הגלובלית של הדפדפן – כך שלתוספי נגישות המציעים שלל קומבינציות לשילובי צבעים אין שום יתרון – מאחר וכאמור משתמשים עם צורך בהתאמת צבעי ממשק משתמש, נוטים ברוב המקרים לבצע אותם כבר ברמת הדפדפן ובאמצעות הרחבות גלובליות לדפדפנים המציעים שינויי צבעים.

ריחוק פסיכולוגי

ממשקי משתמש שגורמים לריחוק פסיכולוגי לא יעודדו את קהל היעד לצרוך תוכן ו/או לקיים אינטראקציה פשוטה או מורכבת כגון

  • התמודדות על מכרזים או הצעות עבודה
  • רכישות אונליין
  • מילוי בקשות שירות
  • למידה מקוונת

ועוד.

מה אתם מסתירים?

ממשקי משתמש עם אלמנטים עיצוביים בניגודיות נמוכה מידי או כמעט שקופים, גורמים לאנשים לא רק ריחוק פסיכולוגי מהממשק, אלא גם תהיות ושאלות בנוגע לתכנים שמנסה לכאורה להסתיר בעל האתר.

עברנו את הבדיקה ב 2 נקודות

קורה לי לא  פעם כשמעצבים מתעקשים על העיצוב ועל סט הצבעים שבחרו. הם מוסיפים את הצבע כך שכלים לבדיקות נגישות יראו שיחס הניגוד עובר ב 2 נקודות. לדוגמה בטקסט גדול יחס ניגוד צריך להיות לפחות 1:3 ומעצב עקשן מתעקש על 1:3.2 . העניין הוא, שעדיין  חוויית המשתמש עשויה לפגוע בחלק גדול מהאנשים הצפויים להשתמש בממשק וההפסד הוא כולו של הלקוח.

לדוגמה יחס הניגוד בין צבע טקסט הגופן שמספרו #2894FF בצבע תכלת בהיר מאוד על צבע רקע  #FFFFFF  בצבע לבן הוא 1:3.1.

שימוש בסט צבעים כזה אמנם נראה יפה בהרף עין אבל יקשה מאוד על משתמשים להתחייב לקרוא את תוכן האתר שלא לדבר על ביצוע פעולות  מחייבות יותר.

טיפ לנוסחה מנצחת

יצירת ממשקים מינימליסטיים ברמת התוכן ובולטים לעין מבחינת ניגודיות ובכך מזמינים התחייבות ואינטראקציה מצד משתמשים.

לכן, אם אתם בעלי אתר אינטרנט, אפליקציית סלולר או כל ממשק טכנולוגי אחר, בקשו והתעקשו כי המעצבים שלכם יתכננו ממשק משתמש שמיש – קרי, ממוקד מטרה או תוכן כבר ממבט ראשון.

מקורות

NNG: Low-Contrast Text Is Not the Answer

Understanding Success Criterion 1.4.3: Contrast (Minimum)

NNG: Ensure High Contrast for Text Over Images

© כל הזכויות שמורות לאילנה בניש. כל שימוש מסחרי אסור בהחלט.

זקוקים לשירות?

  • אם אתם זקוקים לייעוץ, ליווי בהליך הטמעת הנגישות בשירותי אינטרנט וטכנולוגיות מידע, אני כאן לשירותכם עם ניסיון של מעל לעשור בתחום וכמורשה נגישות שירות משנת 2015, בעבודה מאתגרת ושוטפת עם ארגונים רבים במגזר הציבורי, הפרטי,  השלישי ועבודה עם אנשים עם מוגבלות.
  • השירות שלי כולל: ייעוץ וליווי שוטף, הרצאות והדרכות נגישות, כתיבת אפיוני נגישות לממשקים טכנולוגיים, ביצוע בדיקות נגישות עם כלים אוטומטיים, טכנולוגיות מסייעות לנגישות, בדיקות ברמת קוד המקור ובשיתוף עם אנשים עם מוגבלות, מתן הנחיות מקצועיות למתכנתים, מעצבים ועורכי תוכן, מתן ייעוץ  ללשכות משפטיות, מנהלי פרויקטים ועוד.
  • הליך ייעוץ וליווי בהתאמות נגישות לשירותי אינטרנט בהתאם לחוקים, לתקנות ולתקני הנגישות הרלוונטיים (וללא תוספי נגישות!)
  • מוזמנים לפנות אלי באמצעות טופס צור קשר באתר

 

 

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: