עבר די הרבה זמן מאז שכתבתי כאן – רק כי אני מנסה להישאר עסוקה מאוד בימים טרופים אלו של חוסר וודאות, חשש מהידבקות, צער על אנשים יקרים שהלכו מן העולם בגלל נגיף קורונה. בכל אופן, אחד הדברים שהעסיקו אותי בחודשים האחרונים הוא נושא העבודה מהבית של אנשים עם לקויות ראייה ועיוורון.
לעבודה מהבית של אנשים עם לקויות ראייה ועיוורון יכולים להיות כל כך הרבה יתרונות כפי שאני חווה אותם בשנים האחרונות שכן רוב העבודה שלי היא למעשה מהבית. עמיתים ושותפים לעבודה כמו גם מודרכים הייתי פוגשת במרחב הפיזי. אבל כיום, כל המפגשים האלה עברו איך לא למרחב המקוון – ובאופן אישי אני נהנית מאוד מהדרכות והרצאות מקוונות.
באופן בלתי צפוי משהו, אני חווה שיש יותר ויותר פגישות מבעבר. אני גם מרגישה די בנוח עם אנשים שאני עובדת איתם לאורך השנים ובמובן מסוים נהנית מהעובדה שאני יכולה לראות אותם בווידאו – מה שהיה קשה מאוד במרחב הפיזי. כשאני רוצה לראות מישהו יותר טוב, אני פשוט מגדילה את המסך עם תוכנת ההגדלה המובנית בחלונות 10. בעבר הייתי צריכה לפעמים להתגנב עם מצלמת הטלפון הנייד שלי ולפעמים זה לא הרגיש נעים לא לי ולא לסובבים אותי. אבל אין מה לעשות, זו הדרך שלי לראות אתכם אנשים.
כבוגרת שני תארים באוניברסיטה הפתוחה, אני מתורגלת היטב ללמידה מרחוק, למשמעת עצמית גבוהה ולניצול כל היכולות הטכנולוגיות שאני יכולה להשתמש בהם בכדי לעבוד ולעולם ללמוד כל יום משהו חדש גם אם הוא מורכב.
אבל זמינותם של טכנולוגיות מסייעות לנגישות לאנשים עם לקויות ראייה ועיוורון בישראל ומסתבר שגם ברחבי העולם, עדיין דורשת שיפור ניכר בכמה היבטים
להשיג טכנולוגיות מסייעות לנגישות
לאורך החודשים האחרונים הבנתי ממספר מכרים עם לקויות ראייה ועיוורון כי אין ברשותם את הטכנולוגיות המסייעות לנגישות להם הם זקוקים בכדי לבצע את עבודתם באופן מיטבי מהבית. יש שביקשו מספר פעמים ובקשתם טרם מתבטאת באספקת הטכנולוגיות המסייעות הנדרשות.
כך לדוגמה, עובד שנדרש לקרוא מסמכים דיגיטליים, שרובם כיום לא נגישים, זקוק לתוכנות לסיוע בהקראה ובהמרת מסמכים. והוא פשוט לא יכול לקרוא מסמכים דיגיטליים שמגיעים אליו ממקום העבודה. למרבה הצער אין כיום גם אפליקציית סלולר מספיק טובה למערכת ההפעלה IOS שתסייע בהקראת מסמכים דיגיטליים בשפה העברית ובאופן מיטבי.
אחת הטענות שלי לאורך השנים הייתה כי אנשים עם לקויות ראייה ועיוורון צריכים לקבל את הציוד באופן אישי ולנהל אותו באופן עצמאי במקום שיהיו תלויים במעסיק. את התקציבים שמקצים משרדי הממשלה כמו המוסד לביטוח לאומי ומשרד העבודה והרווחה, ניתן להעביר לשימושו האישי של העובד ללא תלות בהליכים בירוקרטים מייגעים להשגת הציוד מהמעסיק. אני מקווה שהגורמים שמקבלים החלטות יסיקו מסקנות בקרוב מאוד בכדי לשנות מדיניות בכדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות השתלבות אמיתית בעבודה.
בקרב אנשים רבים עם לקויות ראייה ועיוורון התחושה היא שבכדי לקבל ציוד עזר, צריך לעבור שבע מדורי גיהנום. כן, זה המושג שעושים בו שימוש נפוץ. לעומת זאת, יש מדינות באירופה בהם אדם עם עיוורון או לקות ראייה הזקוק לטענתו לציוד עזר, ניגש לרופא עיניים וזה האחרון מכין לו מרשם לציוד העזר המבוקש. מובן שלרופא עיניים יש את כל הכלים להעריך האם רמת תפקודי הראייה דורשים סוג מסוים של טכנולוגיות מסייעות. את ההדרכות מקבל המשתמש מהחברה הטכנולוגית המספקת את הציוד. כאן בארץ ולמרבה הצער, הדרכות על טכנולוגיות מסייעות לנגישות ניתנות במקרים רבים ע"י גורמים שבעיני רמת המקצועיות שלהם היא בינונית ומטה ולכך יש השלכות שליליות.
נגישות לשירותי אינטרנט ומערכות מידע
סביבות עבודה רבות מבוססות כיום על תשתיות ומערכות מידע אינטרנטיות. והשימוש בהם הולך ותופס תאוצה במיוחד בתקופה זו וסביר להניח שיתפוס תאוצה יותר ויותר גם לאחר סיום משבר זה של נגיף קורונה. אני מאמינה שסדרי העבודה ישתנו בעתיד הקרוב ויכללו יותר ויותר שימוש בטכנולוגיות מידע.
בהקשר זה חשוב לציין כי החקיקה בישראל לוקה בחסר וכי אין חובה למשל להנגיש תוכנות מחשב. תוכנות מחשב לא נגישות לא מאפשרות לאנשים עם לקויות ראייה ועיוורון לעבוד. אמנם קיימות תקנות בדבר התאמות נגישות בסביבות עבודה, אבל מסתבר שגם התקנות הללו חמקמקות ולא ומאפשרות למעסיקים לחמוק מאספקת המשאבים הטכנולוגיים הנדרשים לעובד בכדי לתפקד כראוי בסביבת עבודה.
כמו כן, התקנות מאפשרות ליישם התאמות נגישות בסביבת העבודה על ידי למשל, הנגשת מערכות מידע. העניין הוא שבפועל מדובר בלוגיסטיקה מאוד מאוד מורכבת גם ברמה המינהלית וגם בהיבט הטכנולוגי מבחינת היכולת להנגיש תוכנות מחשב כך שיהיו נגישים לניווט מקלדת עם וללא קורא מסך.
הכשרת עובדים עם לקויות ראייה ועיוורון
מסתבר שיש עובדים רבים עם לקויות ראייה ועיוורון שלא יודעים לבצע משימות הכרחיות כגון – והינה כמה דוגמאות בהם נתקלתי בחודשים האחרונים
- להכין מצגת באמצעות תוכנות קוראות מסך
- להתמודד עם טבלאות אקסל – ברמת הקריאה, היצירה והעריכה
- לקרוא במסמך PDF נגיש באמצעות קורא מסך
- לחקור סביבת למידה כמו מודל באמצעות תוכנות קוראות מסך. מודל היא תשתית נגישה באופן כללי. אני מכירה אנשים עם עיוורון שלומדים על אותה התשתית במוסד אקדמי מסוים ומשתמשים באותו קורא מסך. והינה, אחד יודע לתפעל את סביבת הלמידה והשני כלל לא – כי האחד סיגל לעצמו את הכלים הנדרשים ללמוד לגלוש באינטרנט והשני קיבל ככל הנראה הדרכה בסיסית ביותר.
אלה הן רק חלק מהדוגמאות והן תוצר של הדרכת נגישות לקויה בלשון ההמעטה. גם בהקשר זה, לאורך השנים טענתי כי האופן שבו מודרכים ומוכשרים אנשים עם לקויות ראייה ועיוורון לאוריינות דיגיטלית ונגישות לוקה בחסר – והדבר ניכר יותר ויותר מאז פרוץ נגיף קורונה לחיינו.
מערכי ייעוץ
גם על מערכי הייעוץ יש לי ביקורת קשה מאוד – כי להבנתי, לראייה ולהלן התוצאות בשטח. ייעוץ נגישות צריך להינתן ע"י מומחים בתחומי הטכנולוגיות המסייעות השונות ובאופן בלתי תלוי באינטרסים הכלכליים והפוליטיים של ארגונים שונים. יש בארץ אנשים עם לקויות ראייה ועיוורון שיכולים לתרום כל כך מהידע והניסיון בשימוש מקצועי בתוכנות קוראות מסך, צגי ברייל, התאמת ממשקי משתמש ועוד ולמרבה הצער מקבלי ההחלטות לא מכירים בהם באמת כאנשי מקצוע ששווה לגייס אותם – בתשלום – לסייע בשיפור המצב העגום בו מצויים להערכתי אלפי אנשים עם לקויות ראייה ועיוורון בישראל.
אילנה, פוסט מרתק ופוקח עיניים. אהבתי שאת גם מצביעה על הבעיות וגם מציעה פתרונות ישימים.