היום הבינלאומי לקידום שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות 2020 בצל נגיף קורונה

ייתכן ובפרסומים נוספים באתר שלי, ציינתי שנגיף קורונה הציב בפני אנשים עם מוגבלות התמודדויות חדשות, הקל את ההתמודדות בתחומים נוספים והעצים חסמי נגישות. כן, כולם הולכים יחד כשלישיית מוסקוטורים שלא ניתן להפריד בניהם – לפחות לא בשנים הקרובות לדעתי. בהרצאה שהעברתי לפני כמה ימים בחוג לטכנולוגיה ומשפט באוניברסיטת חיפה, העברתי מצגת מנקודת מבט ביקורתית ודואלית. אז הינה עיקרי הדברים והתובנות שלי.

ללא ספק התקדמנו

גם בראיונות ובהרצאות אני טוענת כי ללא ספק, מצבם של אנשים עם מוגבלות ברחבי העולם כולל בישראל, השתפר באופן משמעותי בהשוואה למצבם מלפני כמה עשורים ובוודאי בהשוואה למצבם לפני מאות שנים או אפילו לפני מאה שנה.

אבל גם ללא ספק, עדיין דורכים במקום

אנשים רבים עם מוגבלות דורכים עדיין במקום ובמקרים מסוימים אף חלה רגרסיה במצבם. העולם מתפתח ומתקדם מבחינה טכנולוגית, כשיותר ויותר מוצרים טכנולוגיים הופכים להיות חלק בלתי נפרד מחיינו. עם זאת ולצד ההתקדמות הזו, החקיקה, התקנות והתקנים בארץ ובמקומות רבים בעולם לא מעודכנים. כשחוקים, תקנות ותקנים לא מעודכנים, הדבר משפיע באופן ישיר על איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים.

מספר תחומים טכנולוגיים שלגביהם אין חקיקה, תקנות ותכנים

לפני שקוראים את הרשימה הבאה, אני מציעה לעצור לכמה שניות על כל פריט ברשימה ולחשוב על ההשפעות האפשריות שיש לכך על אנשים עם מוגבלות

  • משחקים
  • תוכנות מחשב
  • ספרים דיגיטליים
  • מוצרים טכנולוגיים ביתיים
  • מוצרים טכנולוגיים לבית החכם
  • מכשור רפואי המשמש בבתי חולים ומכשור רפואי ביתי המיועד לטיפול, ניטור ומעקב
  • מוצרים טכנולוגיים במרחב הפיזי לצרכים שונים לרבות למניעת מגע במתקנים ואנשים בימי נגיף קורונה והשפעותיו על ריחוק חברתי מכל המשתמע מכך

שתי דוגמאות

כמה עולה טלוויזיה חכמה?

  • לאחרונה רכשתי טלוויזיה חכמה מדגם המותג של סמסונג. ללא ספק טלוויזיה חכמה עם יכולות מרשימות. גם המחיר היה מצוין ואפילו התקנה ללא תשלום.
  • ואז מצאתי את עצמי מסתייעת באיש מחשבים מצוין שיסייע לי להגדיר את כל ההגדרות הנדרשות בכדי שאוכל לצפות בטלוויזיה.
  • אז שילמתי עוד כמה מאות שקלים בנוסף למחיר הטלוויזיה.
  • הטלוויזיה מגיעה אמנם עם תכונות נגישות מסוימות וגם עם תוכנה קוראת מסך, אבל ממשק המשתמש בשפה העברית – ואין לסמסונג מנועי דיבור בשפה העברית
  • ואז נתקלתי בתקלות צפייה שקשורות ככל הנראה לממיר
  • בסדר, צריך להתקשר לתמיכה הטכנית של ספק הסלולר
  • נציג השירות צריך היה להסביר איך אפשר לתקן וזה כולל מעבר על הגדרות המכשיר – שהם כאמור בשפה העברית ושכאמור אין בה מנוע דיבור בשפה העברית (ואני בספק רב מאוד אם נציג השירות יכול היה לספק לי הנחיות בשפה האנגלית…)
  • והינה אני מוצאת את עצמי מבקשת שוב את הסיוע של איש מחשבים ומשלמת מכספי הפרטי
  • כל זה בגלל שאין חובה להנגיש מוצרי טלוויזיה

לקנות אייפון בחנות Apple

  • ביוני 2019 בביקור בברלין, החלטתי לא לפספס את ההזדמנות ולבקר בחנות Apple רשמית
  • ובאופן לא מפתיע, מצאתי את עצמי רוכשת אייפון חדש
  • לאחר הרכישה, הוביל אותי נציג המכירות לשולחן בו ישבו קונים נוספים לאחר רכישה
  • ואמר לי: טוב, את יודעת מה לעשות עכשיו נכון?

נכון, הדלקתי את האייפון, לחצתי שלוש פעמים על כפתור הצד ו VoiceOver התחילה לעבוד ואני התחלתי להגדיר את המכשיר באופן עצמאי – גם כשהגעתי לשפה העברית. שהרי Apple כבר לפני שנים הטמיעה מנוע דיבור בשפה העברית כחלק אינטגרלי מהמכשיר ומהתכונות שהוא מציע לאנשים בכלל ולאנשים עם מוגבלות בפרט.

תור לרופא אונליין

טוב, בגזרה הזו אין לי סיכוי. הממשקים הטכנולוגיים בישראל כל כך לא נגישים בתחום הרפואה הדיגיטלית באופן שיוצר אפליה חמורה ביותר נגד אנשים ונשים עם מוגבלות. אני מקווה שמישהו יוכל לעצור את השערורייה הזו בקרוב. הביקורת שלי על האופן שבו מתנהל משרד הבריאות בכל הנוגע להתאמות נגישות בשירותי בריאות דיגיטליים יכולה להניב ספר שלם. אבל לפני הספר הזה, החקיקה, התקנות והתקנים בנושא לוקים כל כך בחסר במציאות שבה ניתן בהחלט להגיע לתוצאות מרשימות.

ההישגים הגדולים

כששואלים אותי מהם ההישגים הגדולים בתחום הנגישות במרחבים דיגיטליים אני מסבירה שלדעתי דווקא חברות הטכנולוגיה הגדולות כמו אדובי, Zoom, אפל, גוגל, מייקרוסופט, פייסבוק ורשתות חברתיות נוספות – הם אלה שלמעשה שינו את חייהם של אנשים עם מוגבלות מקצה לקצה.

הנגישות הרבה ביותר מתאפשרת דווקא בתשתיות הטכנולוגיות שמספקות חברות גדולות בשל אופייה של החקיקה בארה"ב ומהעובדה כי חברות טכנולוגיה ש"עשו את זה", הקצו את כל המשאבים הנדרשים לכך – החל מהחלטות מינהליות לקדם את הנושא, דרך הקצאת מחלקות ופרויקטים ייעודיים, דרך שילוב אנשים עם מוגבלות בתפקידים משמעותיים לקידום הנושא ועד למתן אפשרות לאנשים עם מוגבלות להתנסות, לבדוק, להגיב, לחוות דעה – עד שלבסוף המוצר הטכנולוגי נגיש ברמה הגבוהה ביותר. גם לאחר שהמוצר משווק עם תכונות נגישות רבות, עדיין, גם בעדכוני גרסה, נושא הנגישות לא מוחרג.

ועדיין חשוב לזכור שעל אף ההתקדמות הטכנולוגית האדירה, עדיין אי אפשר לומר שהכול מושלם – ולעיתים גם לוקה בחסר יוצר חסמי נגישות גם בקרב אותן חברות טכנולוגיה שעשו את זה ובגדול.

חלק נכבד מהרשימה שציינתי שלגביה אין עדיין חקיקה, תקנות ותקנים, עדיין אינם נגישים באופן מיטבי. האם הדבר נובע מהעדר חקיקה?, ובכן כן. והאם הדבר נובע מאתגרים טכנולוגיים מהותיים בהתאמות נגישות? גם כן. ובמקרים רבים חסמי הנגישות הם תוצר של שיקולי תקציב ותועלת כלכלית. כך לדוגמה, החרגת סעיפי מדיה תלוית זמן למעט קריטריון 1.2.2 ב WCAG 2 היא דוגמה מצוינת לכך ששיקולי תקציב מנחים במקרים רבים את ההחלטות ויוצרים בסופו של דבר את חסמי הנגישות.

אינטראקציה בין אנשים והיכולת לתאם ולתכלל אותה

בכדי ליישם התאמות נגישות, בנוסף להתאמות נגישות טכנולוגיות, חייבת להתקיים אינטראקציה בין אנשים. אלה יכולים להיות:

  1. מנכלי"ם וסמנכלי"ם
  2. מנהלים בכירים
  3. מנהלי פרויקטים
  4. יועצים
  5. כותבי המכרזים
  6. מחלקות הרכש
  7. מחלקות משפטיות
  8. יועצי נגישות
  9. מנהלי מחלקות
  10. מעצבים
  11. אנשי ה UX
  12. מנתחי מערכות מידע
  13. אנשי הסייבר
  14. מפתחים
  15. בודקי QA
  16. בודקי נגישות
  17. עורכי תוכן
  18. אנשי שיווק

ויכול להיות שישנם עוד כמה בעלי תפקידים בדרך

אז מי נגד מי?

  • הצוותים השונים לא תמיד מכירים אחד את השני
  • במקרים רבים, כל הגורמים הללו אינם עובדים בהכרח בארגון אחד.
  • במקרים רבים הם עובדים עבור ארגון מסוים כמיקור חוץ בפרויקטים מזדמנים וזמניים
  • וכן, במקרים רבים היכולת לתאם ולתכלל את כולם יכולה להיות מאוד מאתגרת ובזמנים מסוימים מוצלחת פחות ובזמנים אחרים מוצלחת יותר.

תירוצים או מציאות

גם כאן, אין תשובה אחת ויחידה. כשל מערכתי יכול להתרחש בכל אחת או יותר מהנקודות שציינתי. להערכתי, דווקא לעיתים מנהלים בכירים, לא הם אלה שאשמים בכשלי הנגישות שנוצרים. במקרים רבים, הכשלים והעיכובים קורים בשטח ומוסתרים ממנהלים בכירים – בדמות הכול בסדר. מנגד, ישנם מנהלים שמחליטים חד משמעית שלא לבצע התאמות נגישות כאלה או אחרות. הדבר נכון במקרים רבים גם בדרגים המקצועיים והלוגיסטיים האחרים. כך לדוגמה, אם בודק נגישות לא יצביע על כך שאין תוויות תיקניות לפקדי טפסים מקוונים, הטופס עשוי להתפרסם בסופו של דבר כטופס לא נגיש ומכאן הדרך לחסמי נגישות בפועל – ביכולת לקבל שירות ציבורי או מסחרי קצרה מאוד.

אז מה עכשיו?

  • להכיר בעובדה שבעולם חיים וקיימים אנשים עם סוגים שונים של מוגבלויות
  • והם כאחד האדם
  • והם זכאים לכל התאמות הנגישות שיאפשרו להם חיים בכבוד, בעצמאות ובפרטיות
  • למצוא את כל הדרכים האפשריות והמאפשרות להטמיע התאמות נגישות
  • לקדם בברכה את הקדמה בכל המישורים – בחקיקה, בתקנות ובתקנים
  • לשקף לחייבים בביצוע התאמות נגישות את המשאבים והכלים העומדים בפניהם – כך שיוכלו להגיע למיטב שאפשר
  • לנפץ סטיגמות שגויות, פייקניוז ולעודד שיח מכיל ומכבד בכל המישורים כולל ברשתות החברתיות
  • להכיר במגבלות הקיימות ולמצוא דרכים להתמודד איתם
  • לשאוף תמיד קדימה לעבר עתיד טוב יותר
  • להקים תשתיות ולסלול את הדרך לזקני השבט ולדורות הבאים

ולזכור תמיד, שלא לנו בלעדינו

אנשים עם מוגבלות צריכים להיות חלק אינטגרלי בכל תחומי החיים – לרבות שילובם בתפקידי מפתח שיאפשרו להם להוביל ולקדם זכויות אנשים עם מוגבלות במישור הערכי, המינהלי, הלוגיסטי והפרקטי.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: