ללא ספק שנת 2020 , הביאה עימה לא מעט אתגרים כאלה חדשים וכאלה שהועצמו והתחדדו עם כניסתו של נגיף קורונה לחיינו, ששם על המפה את החיים במרחבים הדיגיטליים על כל יתרונותיהם, חסרונותיהם והחסמים עבור אנשים עם מוגבלות לאור העדר התאמות נגישות מספקות. מצאתי את עצמי באינספור מפגשי ZOOM, הכרתי המון אנשים חדשים ובמובן מסוים קשרים קיימים הועצמו. ולצד אלה, הרגשתי איך חסמי נגישות טכנולוגיים מונעים ממני ומאנשים רבים עם מוגבלות מימוש זכויות בסיסיות,, השתלבות באורח חיים פעיל ועצמאי והתמודדות עם חסמי נגישות של טכנולוגיות מידע חדשות.
להכיר אנשים חדשים
בשנה החולפת, הכרתי יותר ויותר אנשים בכלל ואנשים עם מוגבלות בפרט. ללא ספק מפגשי ZOOM אפשרו להיפגש יותר, להכיר טוב יותר אנשים קיימים ולפגוש אנשים חדשים בארץ ובעולם. כך מצאתי את עצמי פוגשת מדענים עם מוגבלות מארה"ב ואוסטרליה, אנשים עם מוגבלות מוטורית מורכבת ואנשים עם מוגבלות שעד כה נמנעו מהגעה למפגשים פיזיים.
המפגשים החוזרים ונשנים עם אנשים עם מוגבלות מוטורית מורכבת ואנשים עם מוגבלות קוגניטיבית, רק נותנים תוקף למה שכתוב במסמכי התיעוד של WCAG. יש לא מעט מכנים משותפים בין התאמות הנגישות להם זקוקים אנשים עם מוגבלות מוטורית להתאמות הנגישות להם זקוקים אנשים עם לקויות ראייה ועיוורון שהם משתמשי תוכנות קוראות מסך. ולפעמים, התאמות הנגישות להם זקוקים אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית רק מיטיבים עם כל שאר האנשים עם וללא מוגבלות. ממשק משתמש פשוט ונקי למשל עוזר לכולם להתמצא בו טוב יותר והדבר מעודד אינטראקציה טובה יותר.
זה לא ב WCAG
במפגשים בהם נכחו אנשים עם סוגים שונים של מוגבלות, עלו לא פעם תלונות על אופן ארגון המידע באתרי אינטרנט המקשה על מציאתו. בהקשר זה יש לציין כי WCAG מספק מענה חלקי וראשוני ביותר לסוגיות אלו של אופן ארגון המידע בממשק משתמש.
כלומר, כמות המידע שנמצאת בדף אחד, או האופן שבו כתבו את המידע או סוג וגודל הגופן שבו השתמשו אינם בגדר קריטריונים להצלחה ב WCAG .
סוגיות אלו קשורות ביצירת חוויית משתמש טובה ולכן בכל תכנון ממשק משתמש צריכים לקחת חלק אנשי UX מנוסים שיודעים לתכנן ממשקי משתמש טובים. סוגיות של ארגון מידע ובניית ידע לומדים בקורסים בחלק מהתארים במערכות מידע וטכנולוגיות למידה – כמו בתואר השני שסיימתי בתחום טכנולוגיות למידה באוניברסיטה הפתוחה.
המעבר לאינטרנט בסיבים אופטיים
המעבר הזה שינה את חיי מקצה לקצה. אני חושבת שזו צריכה להיות משימה לאומית לדאוג לכך שכל בית במדינת ישראל שיהיה מעוניין לגלוש ברשת האינטרנט, יוכל אם ירצה להתחבר לאינטרנט מהיר בסיבים אופטיים או בטכנולוגיות מתקדמות יותר. זה קריטי לרווחתם הנפשית של אנשים רבים, לעבודה ולמידה אפקטיבית.
המעבר לבנק חדש
מעבר לבנק חדש אפשר לי נגישות טובה יותר לאפליקציית הסלולר ולסניף הפיזי. לפעמים אנחנו בני האדם מקובעים במקום בו אנו נמצאים וכשאנחנו עושים מעבר מתבקש, אנחנו אומרים לעצמנו, למה לא עשינו את זה קודם.
איפה לקנות?
תקופת הקורונה רק העמידה בפני אנשים עם מוגבלות עובדה מצערת – אתרי אינטרנט, יישומי אינטרנט, אפליקציות ומסמכים דיגיטליים רבים עדיין אינם מונגשים בהתאם לסטנדרטים מקצועיים מינימליים. בישראל אנחנו רחוקים כל כך ממימוש סטנדרט בין לאומי בגרסה מאוד מינימלית ומצומצמת – שהרי בישראל אנחנו חייבים לעמוד ב WCAG 2.0 לרמה A ו AA. גרסה 2.0 פורסמה ב 2008 – כן, לפני 12 שנים. וכך, מצאתי את עצמי עורכת יותר ויותר קניות של מוצרים שאפשר מאתרים כמו אמזון ו eBay.
במקום התנגדות – התגייסות
אם אנשים היו יותר מתגייסים ופחות מתנגדים, היינו מוצאים את עצמנו בעולם נגיש יותר, מכיל ומכבד יותר את כל השונות האנושית. לפעמים אני פוגשת התנגדויות כאלה שכשבוחנים אותם בשטח, הם מתבררות כמיתוסים וכהנחות שגויות.
התנדבות
רק בריאות
למיטב זכרוני, מאז ומתמיד התנדבתי ובסך הכול מאוד נהניתי. והינה תקופת הקורונה רק העצימה את הפעילות ההתנדבותית שלי ואם לומר את, לצד החיים המקצועיים העמוסים, אני מוצאת שהתנדבות היא משימה חשובה מאוד מכל בחינה אפשרית. אני מתנדבת פעילה מאוד בפורום המקדם נגישות לבריאות של אנשים עם מוגבלות שפועל מטעם בית איזי שפירא ולאחרונה מרכזת מקצועית של כנס שיתקיים בקרוב בנושא התאמות נגישות לשירותי בריאות דיגיטליים. ללא ספק תקופת הקורונה העצימה את פעילות הפורום וכל אחד ואחת מהחברים מסורים ונחושים, כל אחד ואחת לקדם את המודעות וההטמעה ולסייע ולו במעט לתקן חסמי נגישות ועוולות של ממש.
ארגון חדש וצומח
ובנוסף ולצד כל אלה, ארגון חדש קם רשמית ביוני 2019 ולאחר ובעצם עדיין עם לא מעט אתגרים שהלכו והתעצמו בתקופת נגיף קורונה. עמותת שוויון, ארגון מורשי נגישות (ע"ר) הינו ארגון ללא כוונות רווח שמטרתו לקדם נושאים שונים הקשורים בעבודתם של מורשי נגישות שירות ומתו"ס בישראל. ואני מסתבר, נבחרתי ליו"ר הארגון בבחירות שהתקיימו בספטמבר האחרון. לפעמים וגם ממש עכשיו בעודי כותבת מילים אלו, אני עוצרת רגע ואומרת, אני יו"ר עמותה, וואו. מדהים, מפחיד, מאתגר…
בכל אופן, יש ועד מנהל וועדות שונות לרבות ועדה מקצועית בהם פועלים אנשים מקסימים מסורים ונחושים וכולנו, כולנו מתנדבים כמה שעות כל שבוע. האתגר הגדול ביותר בהקמת ארגון חדש שמתנהל כולו במרחבים דיגיטליים הוא לא רק למצוא את הכלים הטכנולוגיים השיתופיים והחינמיים או כמעט חינמיים. האתגר הגדול ביותר בעיני הוא לייצר את ההיכרות בין אנשים חדשים, יצירת אמון ושיתופי פעולה.
יש לא מעט שאלות מאתגרות בהקשר זה ואחת מהן היא, באילו דרכים ובאילו כלים מייצרים סביבה דיגיטלית שיתופית ונגישה שבה צריך לחתום על מסמכים ולהשאיר אותם חשופים לעיני כל בסופו של דבר? איך מייצרים תהליך כזה? בנתיים מצאתי פתרון עם ההגנות שמספקת תוכנת Adobe DC Pro שיכולה להשאיר מסמכים מוגנים מצד אחד ומצד שני לאפשר לטכנולוגיה מסייעת לגשת אליהם ולקרוא אותם.
אי תאימות
בראשיתה של תקופת הקורונה, קיבלתי פניות רבות כל כך כשהטענה המרכזית היא מסמכים דיגיטליים לא נגישים. עובדים רבים עם מוגבלות שיצאו לחל"ת או עובדים מהבית שהם אנשים עם מוגבלות מצאו את עצמם מתמודדים לבד עם קריאת מסמכים דיגיטליים לא נגישים.
מה הבעיה?
- מסמכים דיגיטליים יכולים להיות מאוד נגישים אם מטמיעים בהם את תכונות הנגישות הנדרשות – שאגב, מתבססות אף הן על קריטריונים להצלחה במסמך הנחיות WCAG 2.0 כך שיצרני תוכנות ליצירה ועריכת מסמכים מאפשרים להטמיע את תכונות הנגישות המתבקשות ברמת התוכן.
- הבעיה היא שתוכנות שונות להצגת מסמכים דיגיטליים, לא בהכרח משקפים לטכנולוגיות מסייעות את תכונות הנגישות כגון אי זיהוי כותרות, רשימות וטבלאות שכן הוטמעו במסמך במעמד היצירה או העריכה.
- אמנם יש התקדמות משמעותית בתחום, ועדיין ובמיוחד בשפה העברית ולהבנתי בשפה הערבית, בעיית הקראת טקסט עדיין יוצרת קושי רב לאנשים עם מוגבלות גישה בדפוס.
סרטון הדגמה לבעיית הקראת טקסט בשפה העברית
מה בסרטון?
- מערכת ההפעלה IOS בגרסה הרשמית והעדכנית
- מסמך WORD שהוא הטיוטה של הפוסט הזה ששמרתי כ PDF
- פתיחת המסמך באפליקציית Adobe Acrobat ל IOS
- אגב, למי שתוהה, המצב לא משתפר בפתיחת מסמכי PDF באפליקציות אחרות
בסרטון ניתן לשמוע כי התוכנה קוראת המסך VoiceOver ב IOS מקריאה הפוך את קובץ ה PDF באפליקציית Adobe Acrobat הרשמית. כשעוברים על הטקסט עם VoiceOver הטקסט מוקרא הפוך מצד אחד ומצד שני מזהה כותרות למשל. למרבה הצער באפליקציות אחרות, המצב לא טוב בהרבה מכיוון שלעיתים הטקסט מוקרא בסדר הפוך, אין זיהוי של כותרות, תמונות, טבלאות, רשימות ממוספרות ולא ממוספרות ותכונות נגישות נוספות – בסיביות והכרחיות לקריאה אפקטיבית ולהבנת הטקסט.
Apple, Adobe, Google and Microsoft
אתם וצוותי הנגישות שלכם חייבים להתגייס יותר בכדי לתקן את בעיות אי התאימות הללו שנמשכות כבר שנים רבות כל כך לטובת מיליוני בני אדם עם מוגבלות ברחבי העולם.
שיפורי ותיקוני חקיקה ותקנות
ללא ספק, תחום זה במדינת ישראל לוקה בחסר באופן מביש ומפגר בעשרים ומשהו שנים בהשוואה למשל לארה"ב. אמנם גם בארה"ב מאמץ המחוקק את WCAG בגרסה 2.0 ולרמה A ו AA אבל תחולת החובה חלה על מגוון רחב יותר של מוצרים.
בישראל בכל אופן:
- אין הסדרי חקיקה ותקנות למוצרים טכנולוגיים מה שבהכרח תורם לפיתוח מוצרים טכנולוגיים לא נגישים ושמישים.
- על אף המאמצים הניכרים בתיקון תקנה 35 שנכנס לתוקף ב 26.10.2017 בסימן ג נגישות שירותי אינטרנט, עדיין לדעתי, יש מקום לתיקון ולתוספת בכל הנוגע להתאמות נגישות לאפליקציות סלולר. קיים לדעתי עיוות בתקנה 35 המאפשר לחייב בנגישות להנגיש או אתר אינטרנט מותאם למובייל או אפליקציית סלולר. המושג אתר מותאם למובייל לא מעוגן ב WCAG0 לרמה A ו AA.
- אין תקנות נגישות לשירותי בריאות
- אין תקנות נגישות למוצרים טכנולוגיים רפואיים כגון מכשירי מעקב ומדידת נתונים רפואיים כמו גם לגבי מכשור רפואי המשמש לבדיקות רפואיות והמתממשק עם שירותי בריאות הניתנים באמצעים טכנולוגיים ומקוונים מרחוק.
על נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים לקדם סוגיות אלה בכל המישורים הרגולטוריים האפשריים ולא להשאיר מאות אלפי אנשים עם מוגבלות מאחור שכן הדבר פוגע בהם בכל תחומי החיים האפשריים – החל מלמידה, שילוב בתעסוקה ובחיי הפנאי, הבידור ובאינטראקציות בין אישיות המתקיימות כיום במרחב הדיגיטלי.
אתרים או אפליקציות
כל הסקרים והמחקרים מראים כי מעל ל 90 אחוז מהאנשים עושים שימוש במובייל בכדי לצרוך מידע, שירותים וביצוע פעולות בכל תחומי החיים. הדבר נכון גם לגבי אנשים עם מוגבלות. אם הייתי צריכה לשכתב את סימן ג נגישות שירותי אינטרנט היום, הייתי קובעת חד משמעית כי הנגישות למכשירי מובייל צריכה להיות בעדיפות עליונה בדגש על אפליקציות סלולר.
כי יום יבוא לאחר נגיף קורונה
התשובה לשאלה כמה זמן נחייה לצד נגיף קורנה והגבלות עדיין לא גובשה סופית. יש הטוענים כי בעוד שנה, שנתיים או אלה שטוענים שגם עוד עשר שנים. כך או כך, מה שהולך להישאר איתנו עד המגפות והמוטציות הבאות או עד למפץ הגדול הבא הוא עוד ועוד טכנולוגיות מידע והתובנות החד משמעיות לחשיבותן ולהכרחיותם בחיינו האישיים והמקצועיים. העדר הסדרה חברתית וחוקית בתחום זה בהקשרים שונים לרבות בהקשר לאנשים עם מוגבלות, עשויה להעצים ולהחריף חסמי נגישות ולפגוע בזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות – כגון הזכות לקרוא, ללמוד, לעבוד ולחיות חיים מלאים בכבוד ובעצמאות. התשתית הטכנולוגית מוכנה וזמינה – רק צריך לעשות בה שימוש מושכל.
חולמת, מקווה ומתכננת ל 2021
- להמשיך במסע ליצירת תשתיות אינטרנט נגישות, וגם במשימה להסיר תוספי נגישות מאתרי אינטרנט. בהקשר הזה אני שמחה על שיתופי פעולה חדשים עם אתרים מסחריים. מסתבר שיש אנשים טובים שכן רוצים שהאתר שלהם יהיה נגיש כי זה הדבר הנכון לעשות. הלוואי שגם כל אתרי הבנקים וחברות האשראי ייכנסו למגמה הזו.
- לנסות לקדם מעבר ל HTML במקום מסמכים דיגיטליים ובמיוחד בכל הנוגע למידע אישי כמו שאמזון למשל השכילה לעשות עם החשבוניות שהיא מפיקה. החשבונית ב HTML וניתנת להדפסה או שמירה כקובץ PDF למי שנורא מתעקש.
המעבר לתוכן ב HTML במקום מסמכים דיגיטליים רק ישפר את השמישות, עומס על תעבורת נתונים ועם פוטנציאל רב לשיפור נגישות. HTML מותאמת למגוון רחב יותר של דפדפנים במכשירי קצה.
- להמשיך ולקדם, גם ביחד עם חברי פורום בריאות, את המודעות וההטמעה לנגישות שירותים דיגיטליים בתחום הבריאות למען עתיד טוב יותר לאנשים עם מוגבלות. אני מקווה כי הממשלה הבאה תשים על שולחנה את הדיון בתקנות נגישות שירות למוסדות בריאות.
- להמשיך במשימה המאתגרת של פיתוח ארגון מורשי נגישות לארגון יציב ויציג של מורשי נגישות בישראל ובהחלט יש לנו מטרות ברורות שהתחלנו להניע ולקדם.
- וגם להמשיך ולהשתדל לשמור על הבריאות, לקרוא, ללמוד, לחקור עולמות טכנולוגיים ולקוות לימים טובים יותר.
ועוד כמה חלומות ותקוות שבנתיים אשמור לעצמי …
זקוקים לשירות?
- אם אתם זקוקים לייעוץ, ליווי בהליך הטמעת הנגישות בשירותי אינטרנט וטכנולוגיות מידע, אני כאן לשירותכם עם ניסיון של מעל לעשור בתחום וכמורשה נגישות שירות משנת 2015, בעבודה מאתגרת ושוטפת עם ארגונים רבים במגזר הציבורי, הפרטי, השלישי ועבודה עם אנשים עם מוגבלות.
- השירות שלי כולל: ייעוץ וליווי שוטף, הרצאות והדרכות נגישות, כתיבת אפיוני נגישות לממשקים טכנולוגיים, ביצוע בדיקות נגישות עם כלים אוטומטיים, טכנולוגיות מסייעות לנגישות, בדיקות ברמת קוד המקור ובשיתוף עם אנשים עם מוגבלות, מתן הנחיות מקצועיות למתכנתים, מעצבים ועורכי תוכן, מתן ייעוץ ללשכות משפטיות, מנהלי פרויקטים ועוד.
- הליך ייעוץ וליווי בהתאמות נגישות לשירותי אינטרנט בהתאם לחוקים, לתקנות ולתקני הנגישות הרלוונטיים (וללא תוספי נגישות!)
- מוזמנים לפנות אלי באמצעות טופס צור קשר באתר