הזכות לתבוע זכויות לנגישות דיגיטלית

בשנים שחלפו מאז כניסת תקנות נגישות השירות לתוקף בשנת 2013 ותיקונם מעת לעת, החלו בעלי עניין שונים להגיש תביעות אישיות וייצוגיות בגין הפרת התקנות. אפשר לדון ואף להתווכח האם התביעות הללו מוצדקות או לא והטיעונים בעד ונגד מוצדקים בעיני התובעים והנתבעים בהתאמה. יש הטוענים כי ישנם עורכי דין המבקשים את משכורתם באמצעות הגשת תביעות ייצוגיות וע"י הסדרי פשרה והסתלקות יוצאים מבית המשפט עם סכום כסף מסוים לעורכי הדין ולתובעים כאשר אין בהכרח תיקון של העוולה בגינה הוגשה התביעה. מנגד ישנם אנשים עם מוגבלות שעומדים חסרי אונים מול הפרות חוזרות ונשנות של הסדרי הנגישות שנקבעו בחוקים, בתקנות ובתקנים והם הנפגעים והמפסידים האמיתיים והעיקריים בהקשר זה. והחייבים בביצוע התאמות נגישות גם הם במקרים רבים נפגעים בשל הבטחות כוזבות כי בוצעו עבורם הסדרי הנגישות הנדרשים ע"י גופים שונים ואנשי מקצוע שהבטיחו להם כי בוצעו עבורם הסדרי הנגישות לפי הוראות כל דין.

נתחיל בהגדרות

בדרך כלל נהוג בקובצי התקנות לספק הגדרות בתחילת כל סימן. כך, גם בסימן ג נגישות שירותי אינטרנט, הגדירו שירות אינטרנט כך:

"…”שירות אינטרנט“ – תכנים בכל תצורה (פורמט) ובכלל זה כתב (טקסט), מסמכים, תמונות או וידאו, המועברים על תשתית רשת האינטרנט והמוצגים למשתמש באמצעות אתרי אינטרנט, מסמכים או יישומים (אפליקציות), שנועדו לספק למשתמש שירות ציבורי או מידע על שירות כאמור;…".

ואכן, זוהי הגדרה רחבה מאוד שאומרת כי:

  • תכנים בכל תצורה (פורמט
  • ובכלל זה
  • כתב (טקסט
  • מסמכים
  • תמונות
  • או וידאו
  • המועברים על תשתית רשת האינטרנט
  • והמוצגים למשתמש
  • באמצעות רשת האינטרנט
  • מסמכים או יישומים (אפליקציות)
  • שנועדו לספק למשתמש שירות ציבורי
  • או מידע על שירות כאמור

הבנת הנקרא

בכל מקום בעולם, החוקים והתקנות מנוסחים בשפה משפטית מורכבת שאיננה מובנת לאנשים מסוימים לרבות אלה שהם בעלי אינטליגנציה רגשית וקוגניטיבית גבוהה וזה בסדר גמור. בכדי להבין שפה משפטית צריך או להיות משפטן, או במקצוע קרוב לזה, או עם יכולת פישוט גבוהה או עם יכולת אנליטית גבוהה ועוד.

ובכל זאת, מי שמעוניין לקרוא בכל זאת חוקים ותקנות צריך לדעתי ומניסיוני:

  • למצוא סביבה שקטה
  • למי שמקבל התראות בצליל או בהודעות פוש של מערכת ההפעלה והאפליקציות, להכניס את הטלפון למצב שקט – עכשיו לא מפריעים !
  • להתחיל לקרוא
  • לסמן מילות חיבור כמו למשל: כל אחד מאלה, למעט, כגון, על אף האמור בסעיף… ומילים נוספות שבמקרים רבים מכריעות את הכף במה שנראה במבט ראשון כמשפט לא מובן
  • לקרוא שוב ועכשיו יותר לאט, בכדי להיערך לשלב הבא
  • פירוק משפטים או פסקאות ארוכים למשפטים ופסקאות קצרים יותר
  • להבין את ההקשרים מול חוקים, תקנות ותקנים נוספים
  • לגבש תובנות בכתב של אם כך אז כך

שימו לב, כי בשום מקום לא כתבתי את המילה פרשנות כי לדעתי פרשנות צריכה להינתן ע"י מוסמכים לתת לכך פרשנות – כותבי החוקים, התקנות והתקנים. ועם זאת, יש לקחת בחשבון שגם הם או הפחות מיומנים שבהם נוטים לעיתים לתת פרשנות שונה מלשון החוק.

דוגמה לפער בין הכתוב לפרשנות

הצהרת נגישות

הצהרת נגישות בשירותי אינטרנט [תיקון: תשע״ח]

"…35.ה, נוסף על האמור בתקנות 34 ו־91(ה), חייב יציין במקום בולט באתר האינטרנט שלו וביישום שהוא מפעיל, אם יש יישום כזה, הצהרה, בהתאם להנחיות הקבועות בתקן נגישות האינטרנט לעניין הצהרת נגישות, הכוללת מידע בדבר התאמות נגישות שביצע וכן פרטי רכז נגישות ודרכי ההתקשרות עמו, אם מחויב למנותו לפי החוק, ופרטים המאפשרים יצירת קשר לצורך הודעה על העדר התאמות נגישות או בקשה לביצוע הנגשה, לרבות דרישה לפי תקנה 35א(ד)(1)….".

והינה, עוד פסקה מאוד מורכבת – מוזמנים לפשט ולשלוח לי לעיון. הפסקה הזו מפנה גם לתקנות נוספות בתקנות נגישות השירות שצריך ללמוד ולהבין את משמעותם ואת הקשרם לתקנה 35 בסימן ג נגישות שירותי אינטרנט.

אני אתעכב רגע אל המילה בולט. הסעיף הזה אומר במפורש כי יש למקם את הצהרת הנגישות במקום בולט בשירות האינטרנט.

ואיפה מוצאים את הצהרת הנגישות באתרים רבים כל כך?

  • בפוטר – כלומר, בתחתית העמוד
  • בקישור האחרון בתוספי נגישות שבעצמם במקרים רבים לא נגישים
  • אין כלל הצהרת נגישות

בשני המקרים הראשונים, האם מדובר בהפרה של סעיף 35ה? מבחינה טכנית כן.

וכעת, נשאל שאלה אקדמית יותר- באילו מקרים הפרת סעיף 35ה בסימן ג נגישות שירותי אינטרנט היא הפרה מהותית? והתשובה האקדמית לכך תהייה – מהותית למי? ותשובה יותר ממוקדת תהיה לדעתי כי הצהרת הנגישות מיועדת דווקא לאנשים עם מוגבלות קשה או כזו המורכבת משילוב של מספר מוגבלויות ולהצהרת הנגישות יש מקום מכובד ביותר והיא חייבת להיות ממוקמת במקום בולט.

רגע, מה עם פרסום הסדרי נגישות ופרטי רכז נגישות

ובכן, דווקא פרסום הסדרי נגישות ופרטי רכז נגישות, אינם מחויבים להתפרסם במקום בולט.

על אף שהשכל הישר אומר כי דווקא פרסום הסדרי נגישות חייבים להיות קלים לאיתור ובתוך כך ממוקמים במקום בולט או במקום שקל יהיה לאתרם – דווקא הם אינם מחויבים במיקום בולט. כך שאדם עם מוגבלות או מי שמסייע לאדם עם מוגבלות, יכול להתעכב דקות ארוכות ויותר בכדי לאתר את פרטי פרסום הסדרי נגישות ופרטי רכז נגישות בכדי לבחון ולהחליט אם או איך לצרוך שירות ציבורי.

לדעתי, המילה המכשילה בסעיף 35ה היא ללא ספק המילה בתחילת הפסקה – נוסף. המילה הזו מתפספסת במקרים רבים ומטעה – שלא במכוון – את מי שאינו מתעכב על משמעותה. הפסקה הזו כה ארוכה ומי שלא מפשט אותה – בהחלט עשוי ברוב המקרים לפספס.

שופרסל, האם אתם נגישים או לא?

רשת שופרסל היא רשת גדולה מאוד ומכובדת מאוד ואין לי ספק שברמה הערכית והיישומית פועלים שם למען נגישות בכל הרמות והדרגים  ואין בדבריי שאביא כאן לפגוע בכבודם ובמאמציהם הכנים להנגיש את שירותיהם לאנשים עם מוגבלות.

ואף על פי כן, לאורך השנים וגם בשבוע האחרון, אנשים עם לקויות ראייה ועיוורון התלוננו כי האתר לא נגיש עבורם. כנגדם הציגו משתמשי תוכנות קוראות מסך נוספים את הטענה כי הם מצליחים לקנות – לחפש מוצרים, להוסיף אותם לסל ולבצע הזמנה. גם אנשים עם עיוורון שהם מיומנים מאוד בשימוש בתוכנות קוראות מסך, נתקלו בקשיי גלישה משמעותיים ואף בחוסר היכולת  לבצע פעולות שונות שזכותם לבצע.

לדעתי המקצועית, אותה אוכל לנמק באופן נרחב אבל לא כאן, אתר שופרסל אינו עומד בתקן ישראלי 5568 המבוסס על מסמך הנחיות WCAG 2.0. נכון לתאריך פרסום זה.

טוב, תני דוגמה אחת בבקשה,

בסדר. אדם עם מוגבלות מוטורית שאינו משתמש בקורא מסך, צריך לעבור יותר מ 100 הקשות בכדי להגיע לכפתור ההרשמה או ההתחברות או לקישור של שם המשתמש שנמצא במצב רשום. יש חוסר הלימה בין המיקום הוויזואלי של הקישור הזה לבין היכולת להגיע אליו באמצעות הקשת TAB פשוטה וזה בעיני מספיק חמור – גם אם ההבדל מתבטא בדפדפנים השונים, שכן לאדם עם מוגבלות הזכות לבחור לפחות בין שני דפדפנים ובכל מקרה, לא  אמור להיות הבדל מהותי המתבטא ביותר מ 100 הקשות TAB בין דפדפנים שונים כאשר מבצעים את ההנגשה באופן תקין.

תארו לכם מצב שבו אדם נוהג למרכז מסחרי מסוים ובכל  ורואה את הכניסה במו עיניו, והכביש בכל רגע הולך ומתארך כשהכניסה כאמור לנגד עיניו במרחק לא משתנה. כך עשוי להרגיש אדם  שהוא משתמש מקלדת, רואה את הקישור להתחברות או הרשמה  כקישור מבין עשרת הקישורים הראשיים הראשונים הממוקמים בראש העמוד, אבל אותו מאלצים ללחוץ על מקש ה TAB יותר מ 100 פעמים. כמה יותר, הפסקתי באיזשהו שלב לספור כי גם היד שלי התעייפה לאחר מאה פלוס הקשות – אגב, באחד מהסרטונים שתיעדתי במשך יותר מ 30 דקות.

גם אנשים עם מוגבלות בראייה המסתייעים בתוכנה קוראת מסך, יכולים ואף עושים שימוש בניווט מקלדת עם מקש ה TAB בכדי להכיר את מבנה האתר. ניווט באמצעות מקש ה TAB היא אבן דרך בסיסית ומהותית בנגישות ממשקי משתמש וזו גם  הבדיקה הראשונה מתוך שלל בדיקות נגישות שיש לבצע בממשק משתמש.

כן אוכל לומר כי כשאתר אינטרנט עומד בקריטריונים להצלחה ב WCAG ברמה גבוהה מאוד, הוא יספק

  • מענה לסגנונות גלישה שונים
  • של אנשים שונים עם מוגבלויות שונות
  • הנעזרים בטכנולוגיות מסייעות לנגישות שונות
  • בדפדפנים שונים ובמכשירי קצה שונים.

לא המצאתי את זה – כתבו זאת במפורש גם בקריטריון 4.1.1 ב WCAG 2.0 כבר ב 2008.

תפקידו של יועץ נגישות מקצועי הוא להביא לכך שהאתר יספק מענה הולם לסוגים שונים ורבים של אנשים עם מוגבלות והטכנולוגיות המסייעות השונות בהם עושים שימוש במכשירי קצה שונים.

קוביית מוצר לדוגמה

בתצוגת מוצרים נהוג להציג לפחות את תמונת המוצר, שם המוצר, מידע על כמות ומחיר.

איך מציגים את זה למשתמש בטכנולוגיה מסייעת? האם ככפתור? האם כקישור? האם ככותרת? כמה הקשות עם מקש ה TAB צריך אדם עם מוגבלות מוטורית בידיים לעבור על מוצר אחד בכדי להוסיף אותו לסל? אלה ועוד, הן שאלות מאתגרות והתשובה עליהן צריכה להיות נרחבת מאוד גם ברמה התיאורטית וגם ברמת היישום בקוד.

זכויות נגישות דיגיטליות

זהו מושג שחייב להיחקק בכל מישור אפשרי ובמיוחד נכון הדבר בימים טרופים אלו של ווירוסים ומוטציות שמונעים גישה למתן שירותים במרחב הפיזי בשל הגבלות ריחוק חברתי וסגרים. וגם כשאלה לא יהיו עוד חסם לקרבה חברתית ולחופש תנועה, יש לזכור כי הטכנולוגיה המאפשרת לבצע פעולות תישאר איתנו בעשורים הבאים.

ההבדל בין לאפשר לבין להקל

טכנולוגיה יכולה לשפר את איכות חייהם של אנשים ולהקל עליהם משמעותית בתחומי החיים השונים. אבל לאנשים עם מוגבלות, טכנולוגיה מונגשת יכולה לאפשר נגישות לשירותים, תכנים  מוצרים וסחורות. ההבדל הוא בין היכולת להקל על אנשים לבין היכולת לאפשר בכלל את הגישה וזהו הבדל מהותי.

לתבוע בגין הפרת החוק, התקנות ו/ואו התקנים

אין מנוס מהמסקנה המתבקשת – תביעות המוכיחות הפרת חוקים, תקנות ו/או תקנים, חייבים להסתמך בסופו של דבר על הפרתם של אלה גם אם בהפרתם ישנם עדיין אנשים עם מוגבלות שמצליחים בסופו של דבר, מי יותר או מי פחות לבצע משימה של חיפוש מוצר, הוספה לסל והזמנה.

הזכות לחיים בכבוד

אין תחושה משפילה יותר עבור אנשים רבים עם מוגבלות שאינם מממשים את זכותם החוקתית והטבעית לחיים בכבוד. תחושות התסכול ועוגמת הנפש שחשים אנשים עם מוגבלות שאינם מצליחים להשיג או לרכוש שירות   או מוצר כשהאדם ללא מוגבלות עושה זאת בקלות רבה ותוך מספר דקות.  תחושות של תסכול, השפלה ובושה כשאדם נאלץ לבקש סיוע ואומרים לו, אבל יש כאן סמל נגישות – והאדם עם המוגבלות צריך להתגונן ולהצטדק בפני הסייענים ללא מוגבלות – שאגב, חלקם מאמינים בתום לב שסמל הנגישות עם אפשרויות הנגישות הופך אתר לנגיש.

 

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: