משחקי חוויית משתמש וחלוקת אנשים עם מוגבלות לפרופילים הם הבעיה

בשנים האחרונות  רווחות דעות בקרב אנשי UX המנסים לעסוק בנגישות כי יש לחלק או לקטלג אנשים עם מוגבלות לפרופילים של משתמשים עם מוגבלות. הגישה הזו מוטעית לדעתי מהיסוד וחוטאת לתחום הנגישות הדיגיטלית. כמו כן במקרים רבים משחקי חוויית משתמש גם הם אינם רלוונטיים ככל שהדבר נוגע להתאמות נגישות לאתרי אינטרנט, יישומי אינטרנט ואפליקציות סלולר. אנשים עם מוגבלות הם לא עכברי מעבדה שצריך לתת להם להתרוצץ בכלוב של בדיקות נגישות ולהתבונן בהם מתפתלים או מצליחים במשימה – זה לא מה שיוביל מפתחים לכתוב קוד נגיש. למעשה כל משחקי הנגישות הללו והניסיון ליצור פרופילים, הם אלה שהרחיקו את הקוד הנגיש  כך שישרתו בסופו של דבר אנשים עם מוגבלות והטכנולוגיות המסייעות להם  בגלישה ברשת האינטרנט.

באיזו מידה קל לך לגלוש באתר האינטרנט?

אחד ממשחקי ה UX שנוטים לעשות בקרב אנשי ה UX היא לבדוק עד כמה קל לאנשים עם מוגבלות לגלוש באתר אינטרנט. בתהליך הבדיקה הזה נותנים לאנשים עם מוגבלות לבצע משימות שונות באתרי אינטרנט בכדי לבדוק כמה קל או קשה להם לגלוש באתר או להשתמש באפליקציה. עם הגישה הזו אני לא מסכימה  מהסיבה המרכזית שלא ניתן כך לכמת ולהגדיר מהם תכונות הנגישות הנדרשות לצורך הנגשת אתר אינטרנט. יתר על כן, הגישה הזו לדעתי רק מעכבת את הליך הטמעת הנגישות באתרי אינטרנט.

אנשים עם מוגבלות הם קודם כל אנשים

באיזשהו מקום, שוכחים לעיתים שאנשים עם מוגבלות הם קודם כל אנשים עם מארג נרחב של מאפיינים פיזיים ומנטליים, עם ערכים תרבותיים, רמות סבלנות וסובלנות משתנות ועוד מערך נרחב של מאפיינים אישיים ותרבותיים שלכולם יש ככל הנראה השפעה על תפיסת ממשק משתמש כ"קל" או  "קשה" לשימוש. הדבר נכון במיוחד דווקא במדינה כמו ישראל שבה קיבוץ  גלויות הוא ערך חשוב ומהותי – שהרי ידוע, שמגוון רחב של תרבויות יכול להשפיע באופן ישיר על תפיסה והבנה של ממשק משתמש.

וכעת לשאלות שלתשובות עליהן יש השפעה מכרעת על תפיסת מורכבות ממשק משתמש

  • מהי רמת האוריינות הדיגיטלית?
  • באיזו מידה יש לאדם עם מוגבלות היכרות עם טכנולוגיות מידע?
  • באיזו מידה יש לאדם היכרות עם טכנולוגיה מסייעת לנגישות?
  • מהי חומרת המוגבלות?
  • האם מדובר במוגבלות אחת או יותר?
  • באיזה שלב בחיים התחיל אדם עם מוגבלות להסתייע בטכנולוגיה מסייעת?

סבלנות, סובלנות ותושייה

  • באיזו מידה מוכן אדם עם מוגבלות להתאמץ בכדי ללמוד ממשק משתמש?
  • באיזו מידה מוכן אדם עם מוגבלות להיות סבלני לתהליכים מורכבים שהם ללא ספק מנת חלקם של ממשקי משתמש רבים?
  • באיזו מידה מגלה אדם עם מוגבלות תושייה לאור אתגרים וקשיים בהם הוא נתקל?
  • באיזו מידה מוכן אדם עם מוגבלות לנסות דרכים שונות בכדי להגיע לתוצאה הסופית?

ללא ספק, אלו הן שאלות חשובות מאוד וכולן או חלקם יכולים לשמש כעבודות מחקר חשובות שיש לבצע בתחום חוויית משתמש נגישה.

שאלת המידתיות

בכוונה השתמשתי במונח באיזו מידה מספר פעמים. שאלת המידתיות היא שאלה פתוחה שבמקרים רבים קשה מאוד לענות עליה ב"כן" או "לא ובצדק. בנוסף לכך, ייתכן שבשאלה מסוימת התשובה תהייה במידה רבה מאוד ובשאלה אחרת התשובה תהייה במידה מועטה מאוד. כך לדוגמה, אדם יכול שתהייה לו היכרות רבה עם טכנולוגיה מסייעת לנגישות אך בשאלת הסבלנות והסובלנות, התשובה תהייה במידה מעטה מאוד. במקרה כזה אני סבורה כי כשאדם עם מוגבלות יגיע לאתר אינטרנט מונגש במידה רבה אך מכיל תהליכים מורכבים הנדרשים לצורך ביצוע משימה מורכבת. ובכן, במקרה כזה, ייתכן בהחלט שרמת הסבלנות והסובלנות הנמוכה שלו תשפיע לרעה על תפיסת הממשק כנגיש. תחת זאת, הוא  סביר להניח יתייאש מממשק המשתמש.

בנוסף לכך, חשוב לציין כי בשאלת המאפיינים האישיים, לא ניתן להכריע בקלות. זאת מכיוון ש"השופטים" את אותם המאפיינים האישיים ובמיוחד אלה שכתבו את ממשק המשתמש, יגייסו את כל המשאבים הפסיכולוגיים בכדי  להציג את ממשק המשתמש כנהיר ונוח לשימוש.

ואכן חשוב לזכור כי בדרך כלל אנשי חוויית משתמש מגיעים מרקע חברתי-תרבותי מסוים וגם יותר מתוחכם בהשוואה לאנשים מאוכלוסיות מוחלשות בכלל ואנשים עם מוגבלות בפרט שהם אגב יכולים להשתייך גם  מרקע סוציו-אקונומי גבוהה.

 

איזה פרופיל יש לי?

טעות נפוצה נוספת של מפתחי תוספים וכלים וככל הנראה גם של חלק מאנשי ה UX היא הגדרת פרופילים של מוגבלות. ראשית, ברמה הערכית, קטלוג אנשים עם מוגבלות לפרופיל מוגבלות מסוים גובל לדעתי בגזענות. אבל נניח לרגע שהדבר נעשה בתום לב לפחות מנקודת מבטו של יוצר הפרופילים. עדיין, גישה זו מוטעית מיסודה משתי סיבות עיקריות.

ראשית, ישנן  טכנולוגיות מסייעות לנגישות בעלי מכנים משותפים כגון ניווט מקלדת באמצעות מקש ה TAB. באופן חד משמעי גם אנשים עם לקויות ראייה על גבול העיוורון המסתייעים בתוכנה קוראת מסך, גם אנשים עם עיוורון מוחלט וגם אנשים עם מוגבלות מוטורית בידיים עושים שימוש בגלישה באמצעות מקש ה TAB לצד או בצירוף  מקשי קיצור נוספים. יתר על כן הגדרת סדר נכון לרכיבים ברמת הקוד והאפשרות לניווט בין מרכיבי ממשק המשתמש באמצעות מקש ה TAB  להתקדמות קדימה ו Shift + TAB לחזרה אחורה, רק יהפכו את הממשק לתואם יותר לגלישה מדפדפנים ממכשירי מובייל.

שנית, אני תמהה לפעמים איך יכול להיות שכל יצרני הפרופילים שוכחים לרגע או לא לוקחים בחשבון כי אנשים שונים עם מוגבלות אינם מתמודדים במקרים רבים עם מוגבלות אחת. כך לדוגמה, יכולים להיות שילובים רבים של מוגבלויות כגון

  • אנשים עם לקות ראייה ומוגבלות מוטורית בידיים
  • אנשים עם לקויות ראייה עם מוגבלות קוגניטיבית
  • אנשים עם מוגבלות מוטורית שהם גם אנשים עם עיוורון מוחלט
  • אנשים עם לקויות שמיעה שהם גם עם לקות ראייה

ועוד דוגמאות רבות ומורכבות יותר של אנשים המתמודדים גם עם יותר משני סוגים של מוגבלויות. לכן הניסיונות של יצרני הפרופילים השונים בהגדרת חוויית המשתמש או בתוספי נגישות היא מוטעית משורשה ולא מתקבלת על הדעת.

אז מה עושים ואיך יוצאים מהפלונטר?

גם זו שאלה מאתגרת שהתשובה עליה יכולה  להניב עמודים שלמים של כתיבה אותנטית, אנליטית ומחקרית. אבל בנתיים צריך לתת מענה כלשהו לשאלה הזו – נכון?

חלק גדול מהתשובות נמצא במסמך הנחיות WCAG 2.0 ובגרסאות מתקדמות יותר

באחד מהדיונים שקיימתי עם מכריי שהם אנשים עם לקויות ראייה ועיוורון, עולה כי סגנונות הגלישה שונים בקרב אנשים שונים שניתן למצוא בניהם מכנים משותפים רבים מבחינת רמת השכלה, ניסיון בשימוש בתוכנה קוראת מסך,,  תעסוקה ותחביבים.

העובדה שכל אחד חווה באופן שונה אתרים מסוימים ובמיוחד מורכבים  שאינם עומדים בדרישות בסיסיות של קריטריונים להצלחה במסמך WCAG 2.0  רק מחזקת את עמדתי.

עמדתי בנושא זה היא שיש להגדיר את תכונות הנגישות המתבקשות בקוד בהתאם  לקריטריונים להצלחה במסמך הנחיות WCAG 2.0 ולבחור ברכיבים נגישים ומשלבים המותאמים למגוון רחב של מכשירי קצה וטכנולוגיות מסייעות לנגישות. שוב ושוב אני מראה למתכנתים כיצד רכיבים משלבים (inclusive components ) הם אלה שכדאי לעשות בהם שימוש לצורך תאימות מיטבית למגוון רחב של אמצעי קצה וטכנולוגיות מסייעות לנגישות.

בנוסף, צריך לשנות כיוון מחשבה ולהבין שגם בלי שום קשר למוגבלות קוגניטיבית כלשהי, יצירת אתרי אינטרנט עמוסים ודפי אינטרנט לא ממוקדים יכולים להרחיק אנשים מהממשק. הגברת   האינטראקציה מצד המשתמש להישאר באתר יותר זמן ובמיוחד לצורך  ביצוע פעולות משמעותיות כגון רכישה או הזמנת שירות, כל אלה  יעודדו משתמשים כשממשקי המשתמש יהיו פשוטים עד כמה שניתן ומאורגנים  באופן סדור.

מכנים משותפים ורכיבים משלבים

אחת מההרצאות שלי עוסקת בדיוק בנושא זה – איך ליצור מכנים ומנגנונים משותפים ופשוטים כך שיתאימו למגוון רחב של אנשים בכלל ואנשים עם   מוגבלות. אני מאמינה בגישה המכלילה הזו שתאפשר לכל אדם עם מוגבלות לרבות זה המסתייע בטכנולוגיה מסייעת  לגלוש באינטרנט   באופן שמותאם עבורו ולטכנולוגיות המסייעות שברשותו.

%d בלוגרים אהבו את זה: