מחשבות על עתירות ותובענות ייצוגיות – המיתוסים, הדילמות, מלכודת שישים הימים, הפשרות והשאיפה לעשיית צדק

בשנים שלאחר כניסתם של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התאמות נגישות לשירות תשע"ג 2013  חלה עלייה משמעותית במספר התובענות הייצוגיות שהוגשו בישראל נגד חייבים בביצוע התאמות נגישות שמסיבות שונות לא מקיימים את חובתם החוקית. לאורך השנים התלבטתי מאוד אם  להיכנס לתחום זה. בתחילת הדרך התנגדתי נחרצות, לאחר מכן שקלתי את הדברים בכובד ראש ולבסוף בשנת 2021 החלטתי שהגיע הזמן. על מה שהביא אותי  לשנות גישה ולנקוט פעולה בהמשך.

עתירות ותובענות ככלי להגנה מפני עוולות

ברמה התיאורטית הטהורה, תובענות ייצוגיות באמצעות בתי משפט ושופטים, נועדו להגן על אנשים מפני מחדלים מערכתיים שפוגעים בזכויות חוקיות ובמקרים רבים בזכויות אדם. תובענות ייצוגיות, עתירות מינהליות ועתירות לבג"ץ משמשים בעיני ככלים חוקיים חשובים  לתיקון עוולות.

אבל תיאוריה היא תיאוריה ויש פער בינה לבין המתרחש במציאות. יש הסבורים כי עורכי דין רבים מנצלים את הכלים הללו לרעה. בתחילת הדרך גם אני האמנתי בסיסמה הזו באופן גורף. ואולם, אסור לנו להיתפס לסיסמאות ולהצהרות. אנחנו צריכים לשקול ולבחון את הדברים מנקודות מבט שונות, לאסוף מידע, לבנות ידע, להסיק מסקנות ולהמשיך משם לכיוון הנכון ביותר.

למרבה הצער, כמות העוולות שנגרמות לאנשים עם מוגבלות ולעיתים קרובות גם בחסות החוק, הן רבות ופוגעניות כל כך, שמישהו צריך לתת על כך את הדין.

בתחילת שנת 2021  הגיעו אלי בקשות לחוות דעת מקצועית בהליכים משפטיים. במקרה אחד גם התמניתי להיות מומחית מטעם בית משפט בתובענה ייצוגית בנושא נגישות אתר אינטרנט. עוד בתחילת 2021 ניסיתי לגבש קבוצה של אנשים עם מוגבלות בראייה בכדי למצות את הדין עם מפרי הנגישות – במיוחד בתחום הנגשת אתרי אינטרנט. ועוד בתחילת שנת 2021 הגיעו אלי בקשות  ממספר עורכי דין בתחום התובענות הייצוגיות. חלקם חדורי מטרה ומוטיבציה לעשיית צדק וחלקם מחפשים את הדרך הקלה לפשרות ושכר טרחה לעצמם וכמה גרושים לתובעים בשמם פועלים אותם עורכי דין.

מה הביא אותי לשנות את דעתי?

בשתי מילים – נגיף הקורונה.

במהלך שנת הקורונה, נאלצו כולם להתמודד עם סגרים וממשקים דיגיטליים. ואז התגלו הכשלים המהותיים בנגישות אתרי האינטרנט – ובמיוחד באתרי אינטרנט גדולים המספקים שירות חיוני כגון שירותי מסחר, בריאות, פנאי וכד'. במהלך השנה הזו גם גברו תלונות מצידם של אנשים עם מוגבלות לרבות אנשים עם לקויות ראייה ועיוורון

• פקדי טפסים לא נגישים: מונעים מהשלמת תהליכים. מספיק שפקד אחד יהיה לא נגיש למשתמשי מקלדת עם וללא קורא מסך, בכדי לעצור תהליך שלם של רכישה או הזמנת מוצר. זוהי בעיני הפרה מהותית וחמורה.
• העדר הצהרת נגישות: גם באותם המקרים בהם קיימת ממילא הפרה מהותית באתר האינטרנט, אין גם הצהרת נגישות ופרטי יצירת קשר עם רכז נגישות בכדי לנסות להשיג איכשהו סיוע.
• אתרים עמוסים במידה המקשה על התמצאות: על אף שאין קריטריונים ב WCAG 2.0 המורים על הימנעות או איסור בכמות המידע שמכניסים לאתר אינטרנט או לעמוד נתון, מסתבר שעובדה זו מפריעה במיוחד לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית כגון אנשים עם לקויות למידה ואנשים על הרצף (אוטיזם). בכלל אתרי אינטרנט עמוסים,  ולא מאורגנים על פי כללי חוויית המשתמש הקלאסיים פוגעים בחויית המשתמש של כולם. אז אם יש תלונות על אחוזי מכירות נמוכים – כדאי להתחיל דווקא בבחינת חוויית המשתמש שהוטמעה באתר.
• עובדים עם מוגבלות בלי מסמכים דיגיטליים נגישים: אינספור תלונות על העדר נגישות מסמכים דיגיטליים של עובדים עם מוגבלות שנאלצו לעבוד מהבית. אם עד עכשיו היה איפשהו מישהו שיכול היה לסייע בהקראה או לבצע את המשימה במקום העובד עם המוגבלות – הרי שבתקופת הסגר, לא הייתה זמינה להם העזרה הזו והמסמכים הדיגיטליים הלא נגישים הקשו עליהם את ביצוע העבודה מרחוק. למרבה הצער, לחלק גדול מהם אין את התאמות הנגישות או הידע שהם זקוקים לו בכדי להתגבר על חלק מהבעיות.

עמדתי בנושא תובענות ייצוגיות בתחומי הנגישות השונים לרבות בתחום התאמות נגישות לשירותי אינטרנט היא – חד משמעית! אם אדם עם מוגבלות סבור כי נעשה לו ולקבוצה שהוא מייצג עוול, ויש  לטענותיו עוגן משפטי, חד משמעית, לדרוש תיקון עוול באמצעות הליך קדם משפטי או משפטי אם יידרש.

הפנייה המוקדמת, בקשות, פשרות והסתלקות

• אדם עם מוגבלות או ארגון שפועל לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות, טוענים להפרת  חוקים ותקנות. בדרך כלל הטענות מוצדקות מנקודת מבטו של אדם עם מוגבלות או הקבוצה  המיוצגת.
• לאחר שמגבשים את הטענות, פונים למשיבים (הנתבעים לכאורה) בדרישה  לתקן את העוול שנגרם לאדם עם מוגבלות ולקבוצה אותה הוא מייצג.
• לאחר משא ומתן ובמקרה שהמבקשים סבורים שהליקויים לא תוקנו, הם יכולים לעבור לשלב הבא.
• יש מקרים בהם העניין לא מגיע כלל לבית משפט והצדדים מתפשרים כשהאחד מבטיח לא לתבוע והשני מתחייב לתקן ולפצות כספית את התובע ועורכי הדין המייצגים.
• ויש מקרים שבהם אחד או שני הצדדים נאחזים בצדקתם וסבורים שהצד השני טועה ומחליטים להגיע לבית משפט – לצורך אישור תובענה ייצוגית ותחילת ההליך המשפטי.

בתי משפט מעודדים פשרות

הליך משפטי אחד יכול להסתיים בזמן קצר מאוד – תוך כמה שבועות או חודשים. ואולם, במקרים רבים, הליכים משפטיים עשויים להיגרר שנים רבות. מערכת המשפט העמוסה לעייפה, מעדיפה להגיע לפשרות במקרים בהם ניתן להגיע להסכמות ששני הצדדים  יחיו איתם עד כמה שניתן בשלום. גם בהחלטות שופטים ניתן למצוא לכך עדויות כשבפסקי הדין כתוב כי הליך משפטי הוא יקר מאוד   ובמקרה זה יש היגיון להגיע לפשרות. הינה למשל דוגמה ב תצ (י-ם) 40071-09-20  אהוד מנחם צבי קין נ' מדינת ישראל – רשות המיסים בישראל

אנשים עם מוגבלות פוחדים

רוב רובם של האנשים עם המוגבלות  מהססים מאוד וחוששים מלהיכנס לתחום העתירות והתובענות. יש שעדיין  מקלים מאוד עם מחדלי הנגישות בכלל ובתחום  הנגשת אתרי אינטרנט בפרט, יש החוששים מפני חשיפה  והתמודדות עם הליך משפטי שיכול להימשך שנים ויש את אלה שחשוב להם להיות כל כך בסדר עם כולם, גם אם רומסים את כבודם וזכויותיהם  וזכויות חבריהם והאנשים עם המוגבלות הדומה להם– הכול רק לא  להגיע להליך משפטי.  אז נשארים מעט מאוד אנשים אמיצים ונחושים.

תלונות קטנות

אחת הבעיות המרכזיות בהגשת תלונות על העדר הנגשת  שירותי אינטרנט היא שהמתלוננים, ובמובן מסוים, מתלוננים  על כמה דברים ולא על אחרים. כל אחד אומר איפה כואב לו ובאיזשהו מקום מפספסים את התמונה הגדולה. כך קורה כי אותו ליקוי ספציפי  מתוקן אבל האתר עדיין סובל מכשלי  נגישות רבים. לכן חשוב כי בעת הגשת תלונה, לציין כי אלה הם דוגמאות לליקויים והדרישה צריכה להיות תיקון כל חסמי הנגישות בשירות האינטרנט לפי התקנות והתקנים  שנקבעו במדינת ישראל.

שתי גישות נפוצות בקרב עורכי דין

לפחות מהמקרים אליהם נחשפתי, יש שתי גישות לגבי תובענות ייצוגיות:

1. לחפש את ההפרה שיהיה קל להוכיח אותה ולטעון לנזק ולגמול בגינה. לדוגמה, תובענות ייצוגיות על העדר הצהרת נגישות ופרסום הסדרי נגישות באתר אינטרנט.
2. לחפש את המקרים שהפגיעה בהם היא יותר משמעותית וברמה המערכתית. לדוגמה, לטעון שאתר האינטרנט כל כך לא נגיש לרבות העדר הצהרת נגישות ופרסום הסדרי נגישות, באופן שפוגע באנשים עם מוגבלות את זכותם לקבלת שירות ציבורי.

על פניו, נראה כי  המקרה הראשון קל יותר, ויהיו אלה שיטענו גם שהיא קטנונית. ואולם, לא כך הדבר. ישנם אנשים רבים עם מוגבלות פיזית קשה שחייבים לדעת מהם הסדרי הנגישות במקום מתן השירות בכדי שיוכלו להיערך  בהתאם. לדוגמה, אם במקום ציבורי מסוים אין שירותי נכים, ויש הכרח להמתין זמן רב בתור, מה עושים? אם אין פרסום הסדרי נגישות באתר והצהרת נגישות תקינה עם פרטי רכז נגישות ודרכי התקשרות, אפשר אמנם להשיג את הפרטים בדרך ארוכה ומתפתלת באמצעות טלפונים – למי שיכול לדבר. אבל מה קורה באותם מקרים קשים שבהם אנשים לא יכולים לתקשר באמצעים מיושנים שלא לדבר על זמני המתנה ארוכים עד בלתי נסבלים שגוזלים זמן יקר מאוד מאנשים עם מוגבלות קשה שכל דקה עבורם נחוצה ומשמעותית. בכל מקרה, את המקרה הראשון אפשר להוכיח בקלות רבה – יש או אין הצהרת נגישות ופרסום הסדרי נגישות באתר האינטרנט.

במקרה השני, מבקשים להוכיח פגיעה מערכתית יותר. במקרה זה, להעדר הנגשת אתרי אינטרנט,  אפליקציות ומסמכים דיגיטליים יכולות להיות השלכות שליליות רוחביות  על אנשים עם מוגבלות בכלל ועל אנשים עם לקויות ראיה ועיוורון בפרט. במקרים אלו מבקשים להוכיח כי העדר התאמות נגישות באתרי אינטרנט פוגעים   במבקשים כך שהם לא יכולים לקבל שירות ציבורי, מופלים לרעה בכך שאינם יכולים לגשת להודעות דרושים, מכרזים, לרשום את ילדיהם לחוגים ועוד דוגמאות רבות מחיי היום יום.

מקרה לדוגמה: מסמך דיגיטלי לא נגיש באתר לא נגיש

• אדם עם מוגבלות בראייה המבקש לגשת למכרז כלשהו שהתפרסם באתר כלשהו
• את נוסח המכרז וחוברת המכרז ניתן להשיג במסמכים דיגיטליים הניתנים  לפתיחה או הורדה למחשב ולמכשיר הסלולר
• תאריך אחרון להגשה קרב – תוך מספר ימים, שבוע, שבועיים
• המסמך הדיגיטלי שניתן להוריד למחשב או למכשיר סלולר , לא נגיש בלשון ההמעטה – מסמך סרוק או כזה שחסר בו קידוד לשפה העברית ו/או כזה שאין בו תכונות נגישות בסיסיות.
• בטווח של מספר ימים, אין סיכוי להנגיש חוברת מכרז הכוללת במקרים רבים עשרות עמודים ובמקרים רבים מדובר במספר קבצים אותם נדרש לקרוא ולמלא פרטים כחלק  מהגשת מועמדות למכרז.
• אם אין הצהרת נגישות באתר ופרטי רכז נגישות, הסיכוי למצוא את האדם המתאים שיסייע קלוש ביותר
• גם בקשות מארגוני המגזר השלישי לא מטופלות תוך מספר ימים – לא כי הם לא רוצים, אלא כי כולם רוצים את ההנגשה תוך מספר ימים וארגונים מתנהלים כמו ארגונים, עם סדרי עדיפויות וטיפול בבקשות ונושאים קודמים. בנוסף לכך, קיימים מקרים שבהם אדם עם מוגבלות לא מעוניין לחשוף את המסמכים הדיגיטליים שהוא מעוניין בהנגשתם בכדי לשמור על פרטיותו – וזו זכותו המלאה. הזכות להתאמות נגישות סבירות שיינתנו בכבוד ובפרטיות הם ערכי יסוד בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – כך שנגישות ופרטיות שלובים זה בזה וקשורים האחד בשני.
• ואין תוכנה אחת שיודעת לבצע את ההמרה לקובץ תקין – מה שהופך אותו לקובץ לא קביל לצורך הגשה
• ובתוך כל זה, צריך להמשיך את שגרת היום יום שבה גם לאנשים עם מוגבלות יש משימות ומטלות שצריך לעסוק בהם – כי אלה החיים.

התוצאה  במקרים רבים היא שהאדם עם המוגבלות מודר מראש  מתהליך כזה ומתהליכים דומים במקרים דומים.

ביצוע בדיקות נגישות לשירותי אינטרנט

בכדי להוכיח טענות להפרות נגישות יותר משמעותיות ומערכתיות, צריך  לבצע בדיקת נגישות שתוכיח כי האדם  ניסה לבצע את המשימה או מספר משימות באמצעות טכנולוגיות מסייעות לנגישות וללא הצלחה. סרטונים לא צריכים להיות ארוכים, מספיק שימחישו בכמה דקות את הניסיונות הכושלים בניסיון לבצע את המשימה. בכדי להציג ממצאים מקיפים יותר המעידים על הפרה שיטתית של תקנה 35 ות"י 5568, כן נדרשת התערבות של מומחים בתחום  הבקיאים בתיעוד שיטתי של הפרות הנגישות.

חשוב ביותר שבדיקות הנגישות יתבצעו בטכנולוגיות עדכניות. אם בדיקת הנגישות לאתר אינטרנט  אינטראקטיבי יתקיימו בשילוב של קורא מסך בגרסה ישנה מאוד ובשילוב דפדפן  מעודכן, סביר להניח   שמשתמש בתוכנה קוראת מסך ייתקל בבעיות רציניות – גם אם  אתר האינטרנט עצמו נגיש למדי.

כמה זה ישן? להערכתי, אחת לשנה לכל המאוחר, צריך לעדכן את הדפדפנים ותוכנות קוראות המסך. מומלץ לפעול כך גם לגבי טכנולוגיות מסייעות נוספות.  לאנשים שהם יותר טכנולוגיים, הם גם בדרך כלל מעדכנים את הטכנולוגיות בתדירות גבוהה יותר ויש כאלה גם המקפידים על עדכון מייד כשהוא משוחרר לקהל הרחב.

עוד חשוב לציין כי, בדיקות נגישות צריכים לבצע אנשים עם מוגבלות לרבות משתמשי תוכנות קוראות מסך הבקיאים בשימוש בתוכנות אלו. אין צורך  שמשתמש בתוכנה קוראת מסך יידע את כל מאות מקשי הקיצור במקלדת. מספיק שיידע לנווט בדרכים  סטנדרטיות לאיתור אלמנטים וניווט בין מרכיבים אינטראקטיביים.

עורכי דין נחושים ומתלבטים

בחודשים האחרונים פגשתי מספר עורכי דין שביקשו לשקול את נושא התובענות הייצוגיות. למעט מקרה אחד או שניים שהציעו לי לשכפל את השיטה, פגשתי כמה עורכי דין מתלבטים מאוד, מהססים מאוד, חוקרים ושואלים שאלות, מריצים תסריטים אפשריים, בודקים היטב את התקנות, מחפשים מניעים נסתרים של אנשים עם מוגבלות – ובקיצור, לא ממהרים. יש עורכי דין שמבקשים לעשות צדק ואיתם צריך לפעול לשינוי חברתי ולמיצוי זכויות. בעצם, התחום לא שונה בהרבה מתחומים אחרים בהם יש אנשי  מקצוע טובים יותר וטובים פחות, מקפידים יותר ומקפידים פחות.

בואו נדבר על תמריץ כלכלי

להבנתי, בתובענות ייצוגיות ובטח באלה הנוגעות לאנשים עם מוגבלות, עורכי דין לא גובים כסף מהתובעים. להבנתי, זה פשוט אסור. עוד חשוב לציין כי ברוב רובם ואפילו בכל המקרים אליהם נחשפתי, בתובענות ייצוגיות, שאורכות שנים רבות לעיתים, עורכי הדין מקבלים שכר טרחה, אותו קובע בית משפט, רק בסוף הדרך. עוד לא ראיתי מקרה שבו הוגשה תובענה ייצוגית על כמה מיליוני שקלים  והתובעים קיבלו מיליונים.

אז לתבוע או לא לתבוע?

השאלה הזו העסיקה אותי שנים. בשנים האלה נמנעתי מלשתף פעולה עם תביעות בתחום. האמנתי שצריך לתת צ'נס לעכל את תקנה 35 ות"י 5568. היום אני מדברת קצת אחרת ואומרת באופן חד משמעי – אם אדם עם מוגבלות חש  כי נעשה לו עוול, נמנע ממנו שירות ציבורי שוויוני ומכבד  ואלה בהלימה לחוקים ולתקנות הנהוגים בישראל – אז כן, צריך לפעול למיצוי זכויות גם בהליכים משפטיים מסוג תובענות ייצוגיות.

לאורך השנים, היו כאלה שטענו כי אם אפעל להגשת תובענות ייצוגיות, אני אפגע כאשת מקצוע, כי מי ירצה לקבל ייעוץ מאיש מקצוע המגיש תובענות ייצוגיות. אמירות כאלה פורטות על המצפון אבל גם מהן צריך להשתחרר. אדם יכול להיות איש מקצוע מכובד וגם להיות אזרח שווה זכויות. צריך ללמוד להבדיל בין הדברים ולמקם כל דבר בהקשר המתאים. אני אמשיך לספק ייעוץ וליווי מקצועי אבל גם לא אהסס לפעול במישור המשפטי – ולא, זה לא ניגוד עניינים. זה אולי לא מקובל על אנשים מסוימים, אבל זה לא ניגוד עניינים.

אבל אנחנו לא מבינים מה לא בסדר?

בהליך קדם משפטי שאני מצויה בו, באתר אינטרנט כל כך חשוב, תיארתי את הליקויים שמצאתי. לפני הגשת  ההתראה לנקיטת הליכים משפטיים, הייתה הידברות בין קבוצת אנשים עם מוגבלות לאותו ארגון. למעשה, התקיימו שלושה מפגשים בהם אנשים עם מוגבלות הביעו שוב ושוב את עמדתם לגבי העדר נגישות באתר האינטרנט.

הארגון הגדול שכר את אחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בשוק כיום במתן שירותים טכנולוגיים לארגונים הגדולים. הכול טוב ויפה, אבל למתכנתים יש מושג קלוש בלבד על תחום הנגשת אתרי אינטרנט. וכך בשיחה שהסכמתי להשתתף בה ב ZOOM הבנתי עד כמה המצב חמור. למתכנתים ולמתכנתות ככל הנראה יש באמת מושג קלוש מאוד על נושא הנגישות.

יתר על כן, ביקשה ממני מנהלת הפרויקטים – אנחנו רוצים לשבת איתך על כל האתר, לבדוק ולתקן. כאשת מקצוע אני מבינה אותם – הם צריכים לקבל ייעוץ מקצועי אמיתי. רק חבל לי שהם לא הציעו את הבקשה הזו לפני   שהתחלתי בהליך משפטי וכשהיו להם מספר הזדמנויות. האמירה הזו חזרה על עצמה שוב ושוב – אנחנו רוצים לשבת איתך על כל האתרמה עושים עכשיו? לשבת איתי על כל האתר זה אומר זמן וזמן זה כסף כי ייעוץ מקצועי עולה כסף.

כן, ייעוץ מקצועי עולה כסף

התרבות הזו שהשתרשה בשנים האחרונות לפיה אנשים עם לקויות ראייה ועיוורון צריכים לבצע בדיקות  נגישות, להדגים ולהסביר שוב ושוב ללא תשלום, לאנשים  ללא מוגבלות, מהם החסמים בהם הם נתקלים בשימוש בשירותים הדיגיטליים, מעידה לדעתי על כשל מערכתי חמור. לא המדינה, לא מוסדות האקדמיה וההכשרה המקצועית דאגו להסדרת נושא הכשרת אנשי מקצוע בתחום הנגישות הדיגיטלית. המחדל הזה מתקיים פה כבר 7 שנים מאז כניסת  תקנות הנגישות לתוקף. מי שבפועל מקיים  קורסים בנושא, יכול להיות כל אחד, אדם או ארגון שאין להם בהכרח קשר ו/או הבנה אמיתיים של הנושא. הכשל המערכתי הזה הכשיר את השרץ לקיומם של תוספי נגישות, יועצי  קש וטיפוח הדיסאינפורמציה בתחום.

ובכל מקרה, אלה לא יכולים  להצדיק הפרה שיטתית של החוק והתקנות בתחום הנגשת שירותי אינטרנט. ארגון החייב בביצוע התאמות נגישות שהוא החייב, הבעלים והמפעיל, חייבים לקרוא את החוק, התקנות, התקן לרבות המפרטים הטכניים  ולבצע את התאמות הנגישות הנדרשות, להיוועץ מאנשי מקצוע בארץ ואם צריך בעולם ולעשות את כל המאמצים הנדרשים בכדי  לקיים את הוראות החוק והתקנות.  זה אפשרי אם  באמת רוצים ובראש ובראשונה רואים באנשים עם מוגבלות  אנשים אמיתיים עם צרכים אמיתיים ולא מיוחדים שמגיע להם שוויון זכויות אמיתי, שזכותם להשתלב באופן שוויוני ומלא בכל תחומי החיים, בכבוד, בעצמאות ותוך שמירה על פרטיות. כשמסתכלים על הדברים כך, תמיד מוצאים את הדרך.

 

זקוקים לשירות?

• אם אתם זקוקים לייעוץ, ליווי בהליך הטמעת הנגישות בשירותי אינטרנט וטכנולוגיות מידע, אני כאן לשירותכם עם ניסיון של מעל לעשור בתחום וכמורשה נגישות שירות משנת 2015, בעבודה מאתגרת ושוטפת עם ארגונים רבים במגזר הציבורי, הפרטי,  השלישי ועבודה עם אנשים עם מוגבלות.
• השירות שלי כולל: ייעוץ וליווי שוטף, הרצאות והדרכות נגישות, כתיבת אפיוני נגישות לממשקים טכנולוגיים, ביצוע בדיקות נגישות עם כלים אוטומטיים, טכנולוגיות מסייעות לנגישות, בדיקות ברמת קוד המקור ובשיתוף עם אנשים עם מוגבלות, מתן הנחיות מקצועיות למתכנתים, מעצבים ועורכי תוכן, מתן ייעוץ  ללשכות משפטיות, מנהלי פרויקטים ועוד.
• הליך ייעוץ וליווי בהתאמות נגישות לשירותי אינטרנט בהתאם לחוקים, לתקנות ולתקני הנגישות הרלוונטיים (וללא תוספי נגישות!)
• מוזמנים לפנות אלי באמצעות טופס צור קשר באתר