גם בארץ וגם בארה"ב, יש חובה לפרסם מידע בדבר התאמות נגישות במקום ציבורי החייב בנגישות לפי החוקים, התקנות ובהתאם לתקנים. גם בנושא זה יש לא מעט אי בהירות ושאלות חשובות הנוגעות לרמת הפירוט של הסדרי הנגישות. עוד חשוב לציין כי בתקנות הנגישות לשירות בישראל, הנוסח בתקנה 28 ו 34 מותיר מקום לפרשנות רבה. וכך, במקרים מסוימים יש מידע מפורט מאוד ובאחרים הרבה פחות ויש לתת את הדעת על המידתיות הנדרשת בהתחשב במקומות ובנסיבות שונות.
תביעות ייצוגיות נפוצות מאוד בארץ בטענה כי באתר אינטרנט לא פורסמו הסדרי נגישות או שפרסום הסדרי הנגישות חלקיים לטענת התובעים. אלפי תביעות כאלה מוגשות גם בארץ וגם בארה"ב על ידי משרדי עורכי דין המייצגים אנשים עם מוגבלות. בארץ, נוהגים להגיע במרבית המקרים למה שנקרא "הסתלקות" בעוד שבארה"ב בתי משפט פוסלים או פוסקים נגד תביעות כאלה על העדר פרסום לכאורה או פרסום לא מספק של הסדרי נגישות לטענת התובעים ולהלן חלק מהסיבות שאספתי מקריאה ברשת:
- עורכי דין שלא מבינים כהלכה את החוקים, התקנות והתקנים
- עורכי דין שמתבקשים להצדיק את עשרות או מאות התביעות שהגישו.
- לתובעים אין זיקה ישירה או כוונת תחילה או תכנון להגיע למקום ציבורי הנתבע.
- כאשר לתובע אין באמת כוונה לרכוש או לצרוך שירותים מהמקום הציבורי.
- אין חובה בפרסום מפרטי הסדרי הנגישות כגון הצגת מדדי גובה, גודל, רוחב וכד'
- טענות בדבר נזק לרבות פיזי שנגרם לתובע, צריכות להיות מוצדקות ומוכחות.
אלה הם ככל הנראה חלק מהסיבות וייתכן וישנם סיבות ונסיבות נוספות כמו למשל המבנה השונה של מערך החקיקה במדינות שונות בארה"ב.
הסתלקות
בתובענות ייצוגיות בארץ, נהוג במקרים רבים להגיע לפשרות ואז שני הצדדים מודיעים על "הסתלקות" מהתביעה. לשיטה הזו יש יתרונות ובמיוחד בכל הנוגע לשיקולי עומס על בתי המשפט. מעטים מאוד המקרים בהם תביעה ייצוגית שאושרה מגיעה להליך משפטי ממושך שיכול להימשך שנים. גם את תופעת ההסתלקות צריך לצמצם – או על ידי פסילת התביעה מראש או על ידי קביעת אמות מידה שיאפשרו הליך משפטי במקרים שבהם מדובר באופן חד משמעי ביצירת חסמי נגישות מהותיים.
לזהות ולפסול תביעות סרק
אין לי ספק כי לתובענות ייצוגיות ולתביעות אישיות בתחום הנגישות יש חשיבות רבה והם כלי חשוב במאבק בחסמי נגישות. עם זאת, צריך לקדם מהלך שיעודד יותר הגשת תביעות מוצדקות או מהותיות – במטרה לצמצם תביעות סרק שמטרתן העיקרית היא השגת הכנסה למשרדי עורכי דין ו/או כאשר אין קשר בין התובע למהות התביעה.
אני מאמינה שאם נאסוף את כל האנשים עם המוגבלות המשמעותית, שנפגעים כל יום מחסמי נגישות מהותיים, וכל אחד ייקח אחריות ויגיש תובענה ייצוגית מהותית, יהיו פה הרבה יותר תביעות מוצדקות. תובענות ייצוגיות צריכות לשרת את האנשים עם המוגבלות בראש ובראשונה ופחות תביעות סדרתיות של משרדי עורכי דין.
באשר לשאלה האם בתי משפט צריכים לפסול תובענות ייצוגיות בגלל אחת או יותר מהסיבות שציינתי מעלה או מסיבה אחרת שלא ציינתי, אני סבורה שכן. לעיתים עדיף לפסול תובענה ייצוגית מאשר להגיע להסדר הסתלקות – כי במקרה זה, לרוב חסמי הנגישות לא מתוקנים או נפתרים באופן הולם.
זקוקים לשירות?
- אם אתם זקוקים לייעוץ, ליווי בהליך הטמעת הנגישות בשירותי אינטרנט וטכנולוגיות מידע, אני כאן לשירותכם עם ניסיון של מעל לעשור בתחום וכמורשה נגישות שירות משנת 2015, בעבודה מאתגרת ושוטפת עם ארגונים רבים במגזר הציבורי, הפרטי, השלישי ועבודה עם אנשים עם מוגבלות.
- השירות שלי כולל: ייעוץ וליווי שוטף, הרצאות והדרכות נגישות, כתיבת אפיוני נגישות לממשקים טכנולוגיים, ביצוע בדיקות נגישות עם כלים אוטומטיים, טכנולוגיות מסייעות לנגישות, בדיקות ברמת קוד המקור ובשיתוף עם אנשים עם מוגבלות, מתן הנחיות מקצועיות למתכנתים, מעצבים ועורכי תוכן, מתן ייעוץ ללשכות משפטיות, מנהלי פרויקטים ועוד.
- הליך ייעוץ וליווי בהתאמות נגישות לשירותי אינטרנט בהתאם לחוקים, לתקנות ולתקני הנגישות הרלוונטיים (וללא תוספי נגישות!)
- מוזמנים לפנות אלי באמצעות טופס צור קשר באתר