לקדם הטמעת נגישות דיגיטלית בארגונים גדולים

רבות נאמר ונכתב על הנושא הזה ברחבי הרשת – ויש מודלים שונים שמופעלים בארגונים שונים. אז מדוע עדיין יש לנו כל כך הרבה חסמי נגישות דיגיטליים ואיך אפשר לשפר ולקדם את הטמעת הנגישות הדיגיטלית בארגונים גדולים? הינה כמה מהתובנות שלי בכל אופן. לפני שאתחיל, חשוב וחיוני לקדם הטמעת נגישות גם בארגונים בינוניים וקטנים. כל ארגון המספק תכנים דיגיטליים ובמיוחד אלו החייבים בהתאמות נגישות – צריך ואף מחויב להתארגן בהתאם בכדי להנגיש את תוצריו הדיגיטליים.

ארגון גדול

בהגדרה שלי לארגון גדול נכללים המרכיבים האלה:

  • ארגון בו מועסקים מעל ל 250 עובדים
  • ששני שליש מהם עוסקים בפעילות דיגיטלית
  • שתוצריה של הפעילות הדיגיטלית משרתת את הציבור הרחב – כחלק ממתן שירות ציבורי

על ההגדרה הזו חשבתי עם עלות השחר, אתם מוזמנים להציע בתגובות הצעות נוספות לייעול ההגדרה.

בעלי תפקידים דיגיטליים כוללים בין היתר

  • ארכיטקטים
  • מנתחי מערכות
  • מנהלי פרויקטים ומנהלי יחידות / חטיבות
  • מפתחים
  • מיישמים
  • בודקי QA
  • בודקי נגישות
  • מעצבים
  • אנשי חוויית משתמש
  • אנשי שיווק
  • עורכי תוכן
  • פקידים ועובדים נוספים

כל אחד מבעלי התפקידים צריך לדעת לבצע פעולות שונות ולהחזיק בידע מסוים – בכדי לקדם את התחום  מתוקף תפקידו. ברמה הארגונית הגלובאלית, לג'נגל בין כולם זו משימה מאתגרת בלשון ההמעטה.

רכז נגישות אחד

כיום בארגונים גדולים רבים, יש רכז נגישות אחד ממנו מצופה לפעול בכלל תחומי הנגישות. במקרים רבים, רכזי הנגישות פועלים בנוסף לתפקידים שונים בארגון שלא קשורים באופן ישיר לתחום הנגישות. לדעתי, מכאן, מתחילות כל הבעיות והכשלים המערכתיים בהטמעת נגישות בכלל ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בהטמעת נגישות בנכסים הדיגיטליים בארגון גדול הכולל לפחות מאות עובדים. נוסיף על כך את העובדה שלרכזי נגישות רבים יש מידע דל ביותר בתחום הנגישות בכלל ובפרט בתחום הנגישות הדיגיטלית – והינה הוספנו שכבת סוכר נכבדת ומסוכנת בהחלט.

מתאמי נגישות דיגיטליים

אני כותבת בכוונה מתאמי נגישות ולא בלשון יחיד. הסיבה לכך היא לדעתי שבארגונים גדולים יש לעיתים צורך ביותר ממתאם נגישות אחד. הדבר תלוי בהיקף ובכמות הנכסים הדיגיטליים שיש בארגון. בנוסף לכך צריך לקחת בחשבון גם את מבנה הצוותים הטכנולוגיים האמונים על יצירה ו/או עריכת תכנים דיגיטליים.

בארגונים בהם הצוותים העוסקים ביצירה ועריכת תכנים דיגיטליים פועלים בחלקם בתוך הארגון וחלקם מחוץ לארגון – בהתקשרויות שונות, יהיה צורך במתאם נגישות דיגיטלי ייעודי לפעילות פנים ארגונית ופעילות חוץ ארגונית.

בנוסף לכך, ככל שהארגון גדול יותר, כך יש להקצות תפקידים ממוקדים למתאמי נגישות דיגיטליים. גם אם לא יהיה מדובר בהיקף משרה מלאה, צריך למקד את המשרה לפעילות בתחום הנגישות הדיגיטלית.

אפשר להקים חטיבת נגישות  דיגיטלית בארגון, שבה יפעלו מתאמי נגישות דיגיטליים בתחומים שונים, בהם ישולבו אנשים עם מוגבלות – כחלק ממובילי הטמעת הנגישות הדיגיטלית, קידום ושימור מודעות, בקרת איכות, משוב ושקיפות ארגונית.

בחרתי במושג מתאם נגישות (Accessibility Coordinator) ולא במונח רכז נגישות. לדעתי בכדי להצליח במשימות הנגישות הדיגיטליות, צריך להיות יותר מרכז נגישות. בכדי להצליח יותר בהטמעת נגישות, יהיה צורך באינטראקציה שוטפת בין הגורמים השונים בארגון, בפעילויות התנעה, גיבוש אסטרטגיה, הגברת מודעות, תיאום, בקרה, משוב הדדי ועוד ועוד.

מרכז מידע דיגיטלי ארגוני

כולנו מכירים את המשפט – ידע זה כוח. ואכן, ידע זה המשאב החשוב ביותר לארגון. את הידע הנצבר בארגון צריך לארגן בתבונה ובקפידה, בין היתר בהתאם לצורכי הארגון, באתר אינטרנט ייעודי שיוקצה לכך על ידי הארגון.

ועם זאת, מרכז מידע דיגיטלי, מאורגן, נגיש וזמין, לא מספיק. על המעסיקים לאמץ אסטרטגיה של עידוד למידה. אפשר להקצות בכל יום עד חצי שעה, אפשר לארגן יום אחד בשבוע, או בשבועיים – הכול בהתאם לצורכי הארגון ובלבד שלעובדים בארגון תהייה גישה לרכישת ידע וכישורים נדרשים כחלק מהעבודה השוטפת בארגון.

על כל מתאמי הנגישות לתרום באופן פעיל לבניית הידע של מרכז המידע הדיגיטלי הנגיש. כל מתאם נגישות דיגיטלי יוכל לתרום באיסוף מידע, בהערכתו, בקטלוגו ועוד. בנוסף לכך, מרכז מידע דיגיטלי יכול לכלול גם קבוצות דיון, סרטונים, תמונות, פודקאסטים, ספרים דיגיטליים שנרכשו ועוד ועוד.

הדרכות והשתלמויות

ארגונים המעסיקים צוותי דיגיטל שונים, צריכים  לעבור הדרכות נגישות דיגיטליות בתחומים שונים. חשוב שהדרכות הנגישות יתחילו ברמה הרעיונית, התיאורטית, בלמידת עקרונות משותפים לממשקי נגישות, היכרות עם חסמי נגישות דיגיטליים של אנשים עם מוגבלות  ונושאים נוספים. לצד זה, יש לבנות מערכי הדרכה ממוקדים יותר, ברמת הקוד – בכדי להביא את בעלי התפקידים הרלוונטיים למימוש מתיאוריה למעשה.

הדרכות והשתלמויות צריכות להתקיים באופן תקופתי בהתאם לצורכי הארגון. הדרכת נגישות אחת לחמש שנים או אחת לשלוש שנים, לא תסייע בתהליך מתמשך של הנגשת תכנים דיגיטליים הנוצרים ומתעדכנים מידי יום ולנוכח טכנולוגיות ומערכות מידע חדשות ו/או מתעדכנות.

כאשר קולטים עובדים חדשים, בתחומי הדיגיטל השונים, חובה שהם יעברו הדרכות או השתלמויות בתחומי הנגישות השונים. גם אם מדובר בעובד אחד שצריך ליצור תכנים דיגיטליים, עליו ליישם את התאמות הנגישות עם תחילת עבודתו.

תכניות עבודה מסודרות

תכניות עבודה צריכות להיות מוגדרות הן ברמה הגלובאלית – למשל, השנה ננגיש שלוש מתוך 8 האפליקציות שלנו. בנוסף לכך, חשוב להגדיר תכניות עבודה ממוקדות לכל פרויקט ופרויקט בפני עצמו – כן, לכל אפליקציה שהחלטתם להנגיש השנה.

מתאמי הנגישות צריכים לארגן את חלוקת התפקידים כך שתכלול את כל ההיבטים הקשורים ברמה הגלובאלית וברמת כל פרויקט, לעקוב, לסמן ציוני דרך, לעודד התמודדות עם אתגרים, לציין לשבח התקדמות והכי חשוב, להגדיר התחלה, אמצע וסוף.

שימוש בכלים טכנולוגיים פנים ארגוניים נגישים ככל האפשר

כל הכלים הטכנולוגיים חייבים להיות נגישים עד כמה שהדבר מאפשר – כולל כלי הפיתוח, העיצוב, יצירת התוכן, כלי המעקב והבקרה על הפרויקטים השונים, כלים המשמשים לתזכורות  והתראות על משימות, כלים  המשמשים בתקשורת הבין אישית בצוותים השונים בארגון וכד'. שימוש בכלים טכנולוגיים נגישים, יסייעו מאוד בהטמעת הנגישות הדיגיטלית מעצם ההבנה, ההפנמה, והשימוש בכלים טכנולוגיים נגישים כחלק מתהליך העבודה היומיומי והשוטף.

אני שומעת במקרים רבים את האמירה, התוכנה משמשת אותנו פנים ארגוני אז לא חובה שהיא תהייה נגישה. אמנם כך הדבר מבחינת החוק, ועם זאת, יש באמירות כאלה סוג של, בואו נעשה את מה שהחוק אומר ולא יותר מזה. אמירות כאלה יוצרות תחושות של אילוץ והן אלה שגורמות במקרים רבים להתרחקות ואי עמידה ביעדי הנגישות.

עידוד רכישה ושימוש בכלים טכנולוגיים פנים ארגוניים נגישים, יסייע לכל מתאמי הידע, לממש את הידע והכישורים שנצברים בתחומי הנגישות הדיגיטליים, בכך שמתאמי הנגישות יתרגלו שימוש בכלים טכנולוגיים נגישים בעצמם ומעצם ההכרה שנעשה שימוש בכלים טכנולוגיים נגישים.

בנוסף, השימוש בכלים טכנולוגיים נגישים יסייע מאוד גם בקליטת עובדים עם מוגבלות הזקוקים במקרים רבים לטכנולוגיות מסייעות לנגישות שצריכות לפגוש ולהתממשק עם טכנולוגיות נגישות – כי אחרת זה לא יעבוד באמת. כך לדוגמה, אדם עם לקות ראייה או עיוורון שנקלט בארגון, מקבל מימון לתוכנה קוראת מסך וצג ברייל, לא יוכל לעשות בהם הרבה אם בארגון לא יעשה שימוש בכלים טכנולוגיים נגישים. דוגמה נוספת, אדם עם לקות למידה, הזקוק להתאמת ממשק המשתמש בקריאה בתוכנת מעד התמלילים, יזדקק לתוכנה התומכת באפשרויות הנגישות המסייעות במיקוד הטקסט (כמו למשל בכלי הסיוע ב Microsoft Office 365)

אם לא נמצא כלי טכנולוגי נגיש המסוגל לבצע את המשימות הנדרשות, אין פירוש הדבר שלא יעשה בו שימוש לצרכים פנים ארגוניים לצורך יצירת תוכן דיגיטלי נגיש – אלא שזה יהיה שלב ביניים עד שימצא כלי כזה. אחת הדרכים לעודד שימוש בכלים טכנולוגיים נגישים, היא לדרוש מספקים טכנולוגיים לייצר כלים טכנולוגיים נגישים או להנגיש את הכלים הטכנולוגיים הקיימים. גם אם מדובר בתהליך שייקח זמן, הרי שמוטב להתחיל אותו מאשר לפסול אותו על הסף.

ובכל מקרה, כל התוצרים  והתכנים הדיגיטליים המחויבים בנגישות כחלק מהשירות הציבורי, צריכים להיות נגישים לקהל הרחב – כחלק מהמחויבות הארגונית לעמוד בחוקים, בתקנות ובסטנדרטים המקובלים לנגישות ושמישות.

תשתיות נגישות

בכדי לקדם באופן משמעותי התאמות נגישות לשירותי האינטרנט – לפחות אלה המחוייבים בנגישות  בהתאם לחוקים ולתקנות בארץ, יש הכרח  לבחור בתשתיות נגישות – כאלה שיאפשרו להטמיע בסופו של דבר את תכונות הנגישות הנדרשות הן ברמת התשתית  והן ברמת עורך התוכן.

בקרת איכות והתקדמות

בכדי להצליח בתהליך הזה של הטמעת נגישות דיגיטלית, יש צורך מטבע הדברים לעקוב אחר ההתקדמות, לבדוק, לספק משוב ולסייע בליווי התהליך.

ישיבות סטטוס נגישות

אחת לשבוע לקיים ישיבת סטטוס נגישות בה מדווחים על אתגרים, קשיים והתקדמות. על מנהלים לעודד את הצוותים להתמודד עם אתגרים וקשיים ולברך על התקדמות – גם אם מדובר בעוד צעד קטן, בעוד תוצר דיגיטלי קטן שהונגש.

ואם אין על מה לדווח?

אז עשו משהו למען נגישות – בפעילות אתגרית או מעשירה בתחום הנגישות. נסו למצוא את הפעילויות שיסייעו לכם בתוך הארגון מצד אחד. מצד שני חשוב גם להכיר את התחום במובן הרחב יותר – למשל, בקרו בארגונים הפועלים לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות במגזר השלישי, , סייעו בהכנה או קידום קמפיין, צאו לסרט מונגש עם תיאור קולי ובעיניים עצומות, הכירו ונסו להשתמש בעזרים שונים טכנולוגיים ולא טכנולוגיים המסייעים לאנשים עם מוגבלות וכד'.

 

 

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: