תעסוקת אנשים עם מוגבלות – התאמות נגישות לטכנולוגיות מידע, טכנולוגיות מסייעות לנגישות וגמישות תעסוקתית

העסקת אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה הציבורי והפרטי מעוגנת בחקיקה ובאתיקה המוסרית – לפחות כך אמור להיות. בפועל, אנשים רבים עם מוגבלות, במיוחד מוגבלות חמורה, לא מצליחים לשרוד בשוק התעסוקה בכל המגזרים, עקב סיבות רבות. במאמר הזה אביא את הדברים מנקודת המבט שלי המורכבת מהיותי אישה עם מוגבלות חמורה בראייה, כאשת מקצוע בתחום הנגישות הדיגיטלית – עם ניסיון של מעל ל 14 שנים, וכמורשה לנגישות שירות עם וותק של שבע שנים.

להכיר את הצרכים של אנשים עם מוגבלות משמעותית

הסיסמאות ברשתות החברתיות ובתקשורת, על כך שאנשים עם מוגבלות הם גיבורי על, המסוגלים לכל, הן שקריות ומטעות במקרים רבים מאוד. גיבורי על קיימים באגדות בעוד שאנשים עם מוגבלות חמורה מתמודדים עם קשיים רבים כל כך בחייהם האישיים כמו גם בחייהם המקצועיים. אנשים עם מוגבלות מתמודדים עם כל כך הרבה חסמי נגישות, שחלקם הנכבד מעוגנים באותם החוקים, התקנות והתקנים המשלבים לכאורה.

חובת הייצוג ההולם במקומות עבודה

סעיף 9 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע כי גוף המעסיק יותר מ 25 עובדים, חייב לתת ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות. במקום עבודה שיש בו 100 עובדים ומעלה, ייצוג הולם ייחשב אם לפחות 3% מבין העובדים הם אנשים עם מוגבלויות. הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות צריך להתבצע באמצעות התאמות נגישות במקום העבודה – הן בממד הפיזי והן בממד הדיגיטלי ומתבקש שגם  בהיבטי העסקה נוספים. טוב ויפה אם כך, לא? אז זהו שלא. בפועל כאמור לא רק שאין ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות במקומות עבודה רבים, ודווקא במקומות בהם כן יש ייצוג הולם במידה כזו או אחרת, הייצוג ההולם הוא במקרים רבים למראית עין, כשבפועל יש פגיעה חמורה באנשים עם מוגבלות. על כך למרבה הצער לא נותנים את הדעת אותם הארגונים מנסחי הסיסמאות, החוקים, התקנות והתקנים.

הפגיעה המהותית היא דווקא באנשים עם מוגבלות קשה, שאותה אגדיר כאן כמי שמתמודד עם מוגבלות פיזית ו/או חושית, ו/או קוגניטיבית, אשר בגינם נקבעים אחוזי נכות גבוהים, קרוב למאה אחוזי נכות רפואית ו 75 אחוזי אי כושר עבודה. מאה אחוזי נכות רפואית, פירושם בגדול כי במקרים רבים לא ניתן לתקן או לרפא את המוגבלות באמצעים רפואיים, וכי אמצעי העזר משפרים את המוגבלות במידה  מסוימת בלבד. 75 אחוזי אי כושר עבודה פירושם כי אותו אדם עם מוגבלות לא יוכל לעסוק ב 75 אחוז מהמשרות במשק בהם יכולים לעסוק אנשים ללא מוגבלות.

אם ניקח את אותם 25 אחוזי המשרות בהם יכולים לעסוק אנשים עם מוגבלות משמעותית, נמצא כי ברוב המקרים מדובר בעבודות משרדיות, הדורשות עבודה על מחשבים, יישומי מחשב, אינטרנט ושאר מערכות מידע. על פניו, ובמיוחד לאור העובדה כי כיום חלק נכבד מאוד מהעבודה מתבצעת בסביבות ממוחשבות עתירות טכנולוגיה, משתמע שהדרך לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה יהיה פתרון מושלם.

ואכן, שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק תעסוקה דיגיטלי, בו ניתן לעבוד בסביבות ממוחשבות ועתירות טכנולוגיה, אכן יכול לשפר באופן משמעותי את הנגישות לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה.

כאמור, בפועל, במקרים רבים מאוד, כל העסק הזה נכשל ובגדול ולהלן מספר סיבות שמצאתי לשתף כאן מנקודת המבט שלי ובהתייחס לתחום המוגבלות בראייה – ברמת עיוורון על פי אמות מידה משפטיות.

מודעות לצורכי הנגישות

תוספת זמן

אנשים עם לקות ראייה או עיוורון בדרגות חומרה מתקדמות, מתמודדים עם חסמי נגישות קשים במיוחד, אשר בגינם הם זקוקים בראש ובראשונה לזמן נוסף בהיבטים שונים של החיים – במיוחד ובעיקר בממד הפיזי. פעולות רבות כגון התמצאות במרחב, מטלות הקשורות בניהול משק בית, כל אלה דורשים יותר זמן.

אם תניחו על שולחן ממוצע שני פריטים לפחות, ותבצעו השוואה פשוטה בין אדם עם ראייה תקינה לבין אדם עם לקות ראייה חמורה או אדם עם עיוורון מוחלט, ותבקשו מהם לבחור בפריט כלשהו, תגלו מהר מאוד את הפער האדיר בין השניים. זוהי דוגמה פשוטה אחת שיכולה לדעתי לשקף נאמנה הרבה מאוד מטלות ומשימות שיש לבצע בחיי היום יום ואשר בסופו של דבר מסתכמים במשך זמן רב יותר הנדרש לאדם עם לקות ראייה או עיוורון לבצע משימות רבות.

סיוע ותלות בגורם האנושי

יש לא מעט פרסומים על כך שאנשים עם לקות ראייה או עיוורון הגיעו לפסגות הרים, לעננים ולכל מיני מקומות גבוהים. אם תסתכלו מקרוב, תגלו כי אנשים עם לקות ראייה חמורה או עיוורון לא יכולים לרוץ לבד, להתעמל לבד ללא השגחה בחדר כושר, לטפס על הרים לבד ועוד שלל פעילויות שאנשים ללא מוגבלות יכולים לגשת אליהם או לבצעם באופן עצמאי וללא תלות בזולת.

גם הסיסמאות על מכשירי עזר המסייעים לאנשים עם לקות ראיה או עיוורון לבצע קניות באופן עצמאי וללא תלות בזולת, הם סיסמאות, אשר נועדו בראש ובראשונה לכבוש את ליבם וכספם של משקיעים ורוכשים נוספים. נסו לבקש מאדם עם לקות ראייה חמורה או עיוורון לקנות לבד בסופר, מבלי לבקש עזרה, ותגלו עד מהרה שהדבר בלתי אפשרי, או שהוא יהיה אפשרי, אבל האדם יצטרך לבלות שעות רבות בניסיון להשלים את המשימה.

מודעות לקשיים האמיתיים

למרבה הצער נראה כי מעסיקים רבים אינם מודעים לקשיים האמיתיים עימם מתמודדים אנשים עם מוגבלות בכלל ואנשים עם לקות ראייה או עיוורון בפרט. הם לומדים אולי את המשפטים שעוסקים ב"איך לתת שירות נגיש".

לתת שירות נגיש לאדם עם מוגבלות, זה טוב ויפה כשמדובר במתן שירות ציבורי במקומות בהם האדם עם המוגבלות זקוק לשירות מסחר, בנקאות, פנאי, בידור, ספורט וכד'.

כשמדובר בהעסקת אנשים עם מוגבלות, לרבות אנשים עם לקות ראייה חמורה או עיוורון, זה סיפור אחר לחלוטין, הדורש מעבר למתן שירות נגיש, גם היכרות מעמיקה עם צורכי הנגישות, חסמי הנגישות, גמישות תעסוקתית, התחשבות, חמלה והבנה מאוד בסיסית כי קיים חוסר שוויון בסיסי בין עובדים עם מוגבלות לעובדים ללא מוגבלות, בינם לבין הממונים והמעסיקים.

רק הבנת חסמי הנגישות הקשים עימם מתמודדים אנשים עם מוגבלות וצורכי הנגישות הנגזרים מאותם חסמי נגישות ומגבלות אובייקטיביות – רק אלה יכולים להביא להעסקה מוצלחת של אנשים עם מוגבלות.

נגישות לסביבות עתירות טכנולוגיה

בעולם טכנולוגי, דינאמי, משתנה ומתפתח יש הכרח כי סביבות עתירות טכנולוגיה יהיו נגישים לאנשים עם מוגבלות משמעותית. בהקשר זה קיים כשל מערכתי חמור.

• העדר נגישות למערכות מחשוב
• העדר נגישות למערכות הפעלה ויישומי מחשב מבוססי ענן – כגון סיטריקס ובאם
• העדר נגישות לאתרי אינטרנט
• העדר נגישות ליישומי אינטרנט
• העדר נגישות במסמכים דיגיטליים
• העדר נגישות לאפליקציות סלולר
• העדר נגישות לתוכנות מחשב
• העדר נגישות ליכולות חיתום דיגיטליות
• העדר נגישות לאמצעי קצה נוספים בתחום החומרה והתממשקות עם מערכות מידע

ועוד

מי היה רוצה לקום כל יום בבוקר ולהתחיל עוד יום של מאבק בזכות לנגישות למידע? תארו לכם שכל בוקר הייתם צריכים להתמודד עם השאלה הבסיסית, האם אצליח לקרוא את המסמך הזה? האם אצליח לקנות באתר ההוא?, האם אצליח להגיש מועמדות למשרה?, במי אוכל להיעזר היום ובאיזו שעה?

אילו היו משכילים להבין כי מספיק בהחלט להסתפק במינימום הנדרש, אשר ניתן ליישום במקרים רבים בקלות יחסית, תוך זמן סביר, מבלי שהדבר יהיה כרוך בהוצאות גבוהות, מבלי להשתמש בטכנולוגיות ותוספות שאנשים עם לקות ראייה או עיוורון רק מתלוננים לגביהם, ההצלחה בהטמעת נגישות טכנולוגית רק הייתה מגבירה את הסיכויים לשילוב מוצלח יותר ומתמשך יותר של אנשים עם מוגבלות משמעותית בשוק התעסוקה.

המתנה לטכנולוגיות מסייעות לנגישות

עוד טעות איומה בשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה, הזקוקים לטכנולוגיות מסייעות לנגישות, היא שהמעסיק צריך לדאוג להתאמות הנגישות הללו. אני לא מכירה מקרה אחד שבו אדם עם לקות ראייה או עיוורון קיבלו את הציוד הטכנולוגי להם הזדקקו מבלי שאחד או יותר מאלה יקרו:

• המתנה ארוכה של שבועות או חודשים מרגע הכניסה לעבודה
• בקשות חוזרות ונשנות
• משא ומתן והתמקחות עם אגפי מחשוב
• תחושות חוסר אונים, תסכול וצער

ועוד איך שאפשר אחרת !

טכנולוגיות מידע וטכנולוגיות מסייעות לנגישות בהישג יד מידי

את התואר הראשון והשני שלי מימן המוסד לביטוח לאומי. בדרך כלל המוסד לביטוח לאומי מממן את התואר הראשון ובמקרים מסוימים מממן את התואר השני. במסגרת המימון, ניתן גם מימון לרכישת טכנולוגיות מסייעות לנגישות. מניסיוני מלפני יותר מעשור, התהליכים היו די מהירים, ותוך זמן קצר יחסית, היו בידי הטכנולוגיות המסייעות להן הזדקקתי לתפקד כסטודנטית – לפחות מצידן של הטכנולוגיות המסייעות.

טכנולוגיות מידע כגון מערכות הפעלה, יישומי מחשב כגון אלה של מיקרוסופט, אפל, גוגל, כולל סביבות פיתוח נגישות, אתרי אינטרנט, יישומי אינטרנט ותוכנות מחשב, מציעים מגוון רחב מאוד של התאמות נגישות ברמת מערכת ההפעלה, תוכנות היישומים המשרדיים נגישים למדי כבר ברמת ברירת המחדל, ואף משתפרים עוד ועוד עם השנים, גוברים על גרסאות לא מוצלחות, מתקנים באגים, סוגיות באי תאימות , שמקבלים יותר ויותר הכרה ועוד. כך למעשה נוצרת סביבת עבודה דינאמית ומתפתחת אשר מאפשרת נגישות, הולכת ומשתפרת, ברמה גבוהה מאוד למגוון עצום של יכולות בהם עושים שימוש יומיומי בעבודה.

במשימות שגרתיות בהם עוסקים אנשים בלי קשר למוגבלות, הם כבר עובדים כברירת מחדל על מגוון רחב של מערכות ויישומים נגישים ברמה גבוהה כברירת מחדל.

גמישות תעסוקתית כהתאמת נגישות

והינה באה הקורונה ולימדה אותנו לקח חשוב. אפשר לעבוד מהבית, אפשר לעבוד מרחוק, מבלי לפגוע בתפוקות. גם בנציבות שירות המדינה השכילו להבין זאת, ודווקא תוך זמן קצר, ואף השכילו להבין כי לא נדרשת תקופת המתנה בכדי לממש את הגמישות התעסוקתית.

בהנחיית נציב שירות המדינה נקבעו תנאי מינימום של גמישות תעסוקתית בהיקף של יום אחד בשבוע לפחות, ובמקרים מוצדקים בהיקף שעולה על יום אחד בשבוע.  כל משרד ממשלתי רשאי לאמץ לעצמו מדיניות של גמישות תעסוקתית וברוב משרדי הממשלה מתקיים לפחות המינימום שנקבע בהנחיית הנציב. מינימום זה אינו מספק במקרים מסוימים לרבות במקרים של אנשים עם מוגבלות משמעותית.

במקרים רבים, את הדבר הנפלא הזה של גמישות תעסוקתית נדרשת, גוזלים מאנשים רבים עם מוגבלות. גם כשיש להם את כל הסיבות והנסיבות המוצדקות לגמישות תעסוקתית, ממונים ישירים, מסיבות של צרות עין וקנאה יוקדת מסרבים בתוקף לממש את הנחיית נציב שירות המדינה. ואז האדם עם המוגבלות נותר מושפל, ובמקרים רבים כבול למערכת חסרת רחמים. ואני בטוחה שבמקרים רבים, הדבר משליך באופן ישיר על תפוקות העובד.

מכל האנשים עם המוגבלות עמם שוחחתי, ושסירבו להם בעניין זה, עוד לא שמעתי על טיעון מקצועי מוצדק לאי הסכמה על גמישות תעסוקתית.

גמישות תעסוקתית צריכה להינתן בראש ובראשונה לאנשים עם מוגבלות משמעותית, מבלי להתפשר על תפוקות מקצועיות. מובן שגמישות תעסוקתית צריכה להינתן בתנאי שמתקיימים תנאים נוספים והתאמות נגישות מתאימות, אשר יכולים לאפשר את אותה הגמישות התעסוקתית. באותה המידה גמישות תעסוקתית צריכה להילקח או להיבחן מחדש בתנאים אחרים, במקרים בהם העובד אינו מסוגל או שאינו מצליח לעמוד ביעדים, במטרות ובתפוקות המתבקשות מתוקף תפקידו.

בבואו של אדם עם מוגבלות משמעותית לבקש גמישות תעסוקתית, זו צריכה להיבחן, לא על ידי הממונה הישיר בלבד, אלא על ידי וועדה מקצועית מסודרת ומוסדרת, בשיתוף פעולה ושקיפות מלאים עם האדם עם המוגבלות ו/או מייצגו במקרים המתבקשים.

אינטגרציה

לאור כל הנסיבות האובייקטיביות והאישיות, אל מול כל חסמי הנגישות האובייקטיביים, לרבות אלו המעוגנים עדיין בחוקים, בתקנות ובתקנים, ולנוכח המציאות הטכנולוגית אשר לא מותירה ברירה אחרת, אלא לעבוד עם מערכות מידע וטכנולוגיות מידע בסביבות עתירות טכנולוגיה. את כל אלה צריך לקחת בחשבון, להוביל מהלך אשר יאפשר לאנשים עם מוגבלות משמעותית לרבות אנשים עם לקות ראייה או עיוורון, ולרבות אלה שהם בעלי השכלה אקדמית גבוהה, להשתלב באופן משמעותי בשוק התעסוקה אשר הופך יותר ויותר לשוק תעסוקה טכנולוגי ודינאמי.

מקרים מוצלחים, שבהחלט קיימים, של שילוב אנשים עם מוגבלות משמעותית, לרבות אנשים עם לקות ראייה או עיוורון, צריכים להיות מתועדים היטב ולשמש כבסיס לגיבוש נוהלים ואף סטנדרטים בינלאומיים לשילוב מוצלח בשוק התעסוקה., ולהוביל בהתאם לחקיקה מתוקנת לרבות סנקציות חמורות על אלו המפרים אותם.