לאחרונה אני עדה לתופעה מאוד מטרידה בעיני בתחום התובענות הייצוגיות. עורכי דין שמגישים בשמם של אנשים עם מוגבלות תביעות ייצוגיות, גם כשלאדם עם המוגבלות אין קשר למקום או לאירוע המדובר. אבל חוק תובענות ייצוגיות הוא כזה שמאפשר זאת ועל כן, מדובר בהתנהלות תקינה במסגרת חוק זה.
חלק מעורכי הדין מסתייעים במומחי נגישות מטעמם בכדי להגיש חוות דעת לבית המשפט. כאשר איש מקצוע מומחה בתחומו, ועוסק בתחום מומחיותו מגיש חוות דעת מקצועית, זה לגיטימי בהחלט. בתי משפט נוהגים בהחלט לבקש חוות דעת של אנשי מקצוע בתחומם לרבות אנשי מקצוע עם ניסיון עשיר וותיק בתחום.
חוות דעת מומחים
ניגוד עניינים ופגם בחוות דעת
אבל כאשר אנשים מציגים עצמם כמומחים כשהם מקדמים מוצר מסוים או חברה מסוימת, כאן יש לדעתי האישית ניגוד עניינים שיוצר פגם בחוות הדעת. כך לדוגמה, אם באתר אינטרנט אחד מותקן תוסף נגישות X ולבית משפט מוגשת חוות דעת מטעם מומחה לכאורה שפיתח תוסף נגישות Y – הרי שמדובר בחוות דעת שנגועה באינטרסים ו/או שאינה מהימנה.
מהי אם כך חוות דעת מומחה מהימנה ומקצועית
לדעתי, באופן רשמי, מומחה אמור להיות אדם אשר
- הוכשר לעסוק בתחום בו ניתנת חוות הדעת
- ב"הוכשר" הכוונה למוסד מוכר על ידי המדינה לעניין זה
- עליו להיות עם ניסיון מוכח של לפחות 5 שנים בתחום
- עליו לגלות בקיאות בחוקים, בתקנות ובתקנים ולהביאם כהפניות במסגרת חוות הדעת
- עליו להיות בקיא ורגיש לצורכי האנשים עם המוגבלות, ועם זאת, להבחין בין הצרכים האמיתיים למגבלות החוק, התקנות והתקנים והמשאבים העומדים ו/או הזמינים לצורך השגת היעדים
- יכולת לבצע אינטגרציה נכונה של כל הפרמטרים האלו
אסור שחוות דעת יוגשו על ידי מומחים לכאורה
- בעלי חברות מסחריות ו/או המשקיעים בהם
- שיש להם קשר לתחום הנגשת אתרי אינטרנט.
- כוונתי במפורש ובמיוחד לאנשים שמציגים עצמם כמומחים בפני בית משפט כשהם בעלי חברות מסחריות אשר פיתחו תוספי נגישות לאתרי אינטרנט
- ושבאמצעות תובענות ייצוגיות מתחרות בחברות אחרות אשר פיתחו תוספי נגישות
חוות דעת מהימנה צריכה לכלול לפחות את אלה
- סקירה תיאורטית וסימוכין
- ביסוס הטענות בחוות הדעת בסעיפים קשורים בתקנות ובתקנים
- צילומי מסך, סרטוני וידאו ודוגמאות קוד – שני האחרונים חשובים במיוחד לאור השתנותם התדירה של תכנים באתרי אינטרנט. או בשל החשד כי בעקבות הגשת התובענה הייצוגית, ינסו המשיבים לשנות את האתר בניסיון לתקן ליקויים או בניסיון לשבש או להתנגד לחוות הדעת.
הנגשה עודפת
- בתובענות ייצוגיות נהוג להגיע להסדרי פשרה
- שבמסגרתם מגיעים הצדדים להסכמה על הנגשה עודפת –
- הנגשה עודפת היא הנגשה מעבר למה שהחוק, התקנות והתקנים מחייבים. כלומר, בנוסף לחובה של המשיבים לקיים את החוקים, התקנות והתקנים, הם יבצעו פעולות נוספות בדמות הנגשה שאינה כלולה, לפחות לא באופן ישיר, במסגרת החוק.
הנגשה עודפת יכולה לסייע בהתאמות נגישות אשר אינן מעוגנות בחוקים, בתקנות ובתקנים העוסקים בנגישות, והיא יכולה בהחלט לסייע במגוון מצבים בהם קיימים פערי נגישות שנוצרו מתוקף החוקים, התקנות והתקנים.
עם זאת, גם במקרים אלו שבהם יש דרישה או הסכמה להנגשה עודפת, על בית המשפט לבחון את טיב ההנגשה העודפת ועד כמה היא תסייע לאוכלוסיית היעד.
כך לדוגמה, בכמה תובענות ייצוגיות, ההנגשה העודפת שהושגה לדעתי, לא תסייע באמת לקהל היעד – והיא תשרת רק את האינטרסים הכלכליים של אלה שיספקו את ההנגשה העודפת.
וועדה מייעצת לבחינת הנגשה עודפת במסגרת תובענה ייצוגית
על הוועדה להיות מורכבת לפחות בייצוג הולם של כל אלה:
- נציגים ממשרדי ממשלה העוסקים ו/או הבקיאים בתחום
- מומחים שהם אנשי מקצוע וותיקים לרבות ובמיוחד אנשים עם מוגבלות, מנוסים ובעלי ניסיון רב בנושא ההנגשה העודפת והשפעותיה על הקבוצה המיוצגת בתובענות הייצוגיות
- ארגונים במגזר השלישי אשר להם ניסיון וידע בתחום האמור
בכל מקרה, יש לוודא כי אותם המומחים אינם נמצאים בניגוד עניינים בסוגיה הנידונה.
דוגמה להנגשה עודפת מתבקשת וראויה
באחת מהתובענות הייצוגיות, נשאלתי על ידי אחד הצדדים – מהי לדעתך הנגשה עודפת?
תשובתי הייתה כי הנגשה עודפת במקרה זה תהייה להנגיש את חוברות ההסבר וההפעלה של מוצרים טכנולוגיים שאינם מחויבים בהנגשה.
מדוע הם אינם מחויבים בהנגשה לדעתך? תשובתי הייתה כי למרבה הצער, מוצרים טכנולוגיים מוחרגים מביצוע התאמות נגישות שכן אין להם אזכור בסימן ג שירותי האינטרנט שבתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013.
הסברתי את הצורך האמיתי של אנשים עם לקות ראייה ועיוורון בהנגשת מסמכים דיגיטליים שהם חלק ממוצר טכנולוגי או מכשיר חשמלי ובכדי שאנשים עם לקות ראייה או עיוורון יוכלו ללמוד על אודות השימוש במוצר הטכנולוגי בדומה לאנשים ללא מוגבלות.
תשלום אגרה על תובענה ייצוגית
קיימת טענה כי בשל הפטור הניתן מתשלום אגרה בתובענות ייצוגיות העוסקות בזכויות אנשים עם מוגבלות, הפטור הזה הוביל למאסה אדירה של תובענות ייצוגיות בתחום, גם כאלה שנתפסות התובענות קנטרניות. לדעתי,
כל אזרח שווה זכויות וחובות צריך לשלם סכום סמלי עבור הגשת התובענה הייצוגית. עם זאת, על גורמי הרגולציה השונים, לקבוע את המנגנונים לפיהם אנשים שגם הסכום הסמלי הזה מהווה עבורם נטל כלכלי, כגון במקרים בהם אנשים עם מוגבלות מתקיימים אך ורק מקצבת נכות, צריך לאפשר להם להגיש את התובענה הייצוגית בהפחתה משמעותית מסכום האגרה הרשמי.
בנוסף לכך, ככל שמדובר בתובענות ייצוגיות בתחומי הנגישות לאנשים עם מוגבלות, צריך לקבוע סכום מינימלי ככל הניתן של אגרה, כך שיעמוד על כמה מאות שקלים לכל היותר כסכום רשמי – שממנו ניתן יהיה להפחית משמעותית בנסיבות ראויות.
תביעות סדרתיות
תחום התובענות הייצוגיות בישראל משגשג ועימו גם תחום התובענות הייצוגיות בתחומי הנגישות. תובענות ייצוגיות מוגשות באופן סדרתי כנגד העדר פרסום הסדרי נגישות ובמקרים רבים גם בתחום העדר התאמות נגישות באתרי אינטרנט.
על השאלה הפילוסופית אם תובענות אלו מוצדקות, ניסיתי לדון בשני פרסומים שלי
- מחשבות על עתירות ותובענות ייצוגיות – המיתוסים, הדילמות, מלכודת שישים הימים, הפשרות והשאיפה לעשיית צדק
- מדוע בתי משפט בארה"ב פוסקים נגד תביעות נגישות או פוסלים אותן?
תביעות קנטרניות וסדרתיות
יש לדעתי בהחלט תובענות ייצוגיות בתחום הנגישות לאינטרנט, שעל אף שהן עומדות בתנאי חוק תובענות ייצוגיות, הן בעיני תובענות ייצוגיות קנטרניות בהחלט.
- אתרים קטנים המשמשים בעיקר כאתרי תדמית
- אתרים רספונסיביים המותאמים לתצוגת מובייל
- שכן ניתן לקרוא בהם באמצעות תוכנות קוראות מסך או תוכנות לסיוע בהקראה, ושניתן להחיל עליהם הגדרות נגישות ברמת מערכת ההפעלה ו/או הדפדפן
- אתרים שגם אם אין בהם פרסום הסדרי נגישות ופרסום פרטי רכז נגישות, אך יש בהם דרכים ליצירת קשר, שבאמצעותם ניתן לבקש לעדכן את המידע
סיכום
התאמות נגישות למבנים פיזיים, לשירות הניתן במקום ציבורי ולשירותי אינטרנט יש חשיבות רבה. גם לתובענות ייצוגיות יש חשיבות רבה בהגנה על זכויות האזרח לרבות במקרים של פגיעה באנשים עם מוגבלות. בכלים החשובים הללו צריך לעשות שימוש מושכל, אשר ייקדם הנגשה ראויה ומשמעותית הן למבקש והן לקבוצה אותה הוא מייצג. על בתי המשפט והשופטים הנכבדים לאפשר חוות דעת מומחים מלומדים, מנוסים ושאינם בעלי אינטרסים אשר יכולים ליצור ניגוד עניינים ופגיעה במהות התובענה הייצוגית.