שפה מגדרית בלתי שוויונית

השפה המגדרית החדשה פוגעת בזכותם החוקית של אנשים עם מוגבלות לנגישות בטענה לשוויון מגדרי פותחה לאחרונה כתיבה בגופן חדש. המטרה היא לכלול במילה אחת  סימנים שמטרתם להציג מילה אחת לשני המגדרים. שתפנה הן לנשים והן לגברים.ובכל הכבוד לשוויון מגדרי אותו אני מעריכה מאוד, הכתיבה הזו פוגעת קשות במגוון רחב של אנשים לרבות אנשים ונשים עם […]

קרא עוד…

אומרים לי באופן בולט – לא רוצים הצהרת נגישות במקום בולט

תקנה 35 בסימן ג שירותי האינטרנט בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אומרת במפורש בתקנה 35ה כי חובה שהצהרת הנגישות תהייה ממוקמת במקום בולט. הדרישה הזו מסתבר גורמת ללא מעט  אנטגוניזם בקרב חייבים בהנגשת שירותי האינטרנט שלהם. המושג בולט בולט פירושו שהוא ניכר לעין, בולט על פני עצמים אחרים, ממוקם גבוהה בהיררכיה  ומונחים דומים אחרים. […]

קרא עוד…

מחשבות על עתירות ותובענות ייצוגיות – המיתוסים, הדילמות, מלכודת שישים הימים, הפשרות והשאיפה לעשיית צדק

בשנים שלאחר כניסתם של תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התאמות נגישות לשירות תשע"ג 2013  חלה עלייה משמעותית במספר התובענות הייצוגיות שהוגשו בישראל נגד חייבים בביצוע התאמות נגישות שמסיבות שונות לא מקיימים את חובתם החוקית. לאורך השנים התלבטתי מאוד אם  להיכנס לתחום זה. בתחילת הדרך התנגדתי נחרצות, לאחר מכן שקלתי את הדברים בכובד ראש ולבסוף […]

קרא עוד…

מענה ללקוח לשאלה – האם ניתן להגדיר תוסף להגברת ניגוד מינימום כשחלק מהטקסט נמוך מתחת למינימום הנדרש?

הי, בהמשך לפגישתנו ובהמשך לבדיקתי, להלן מסקנותיי לגבי ניגוד מינימום בהתאם לקריטריון 1.4.3 ב WCAG 2 1.4.3 Contrast (Minimum] AA נוסח קריטריון 1.4.3 – ניגוד (מינימום) (AA) ניגוד (מינימום): הצגה חזותית של טקסט ושל תמונות טקסט תקיים יחס־ניגוד של 4.5:1 לפחות, למעט במקרים הבאים. טקסט גדול: 14 נקודות מודגש ומעלה או 18 נקודות ומעלה ותמונות […]

קרא עוד…

הכול מתחיל בטקסט פשוט

פרסומים רבים באמצעים דיגיטליים מתחילים את דרכם כטקסט  חי שנכתב במגוון רחב של תוכנות יישומים משרדיים או תוכנות לעיצוב גראפי. הטקסט הפשוט הופך למסמך מעוצב – עדיין בטקסט חי ולבסוף מיוצא כתמונת טקסט לפרסום. בתהליך הזה הופך הפרסום ללא שמיש ולא נגיש ולהרבה יותר יקר. במקרים רבים, הטקסט המקורי – זה שכתבו בו את הפרסום […]

קרא עוד…