התשובות שמספקים סייעני AI בהיבטי הנגשת שירותי אינטרנט בכפוף לחוק השוויון ותקנות נגישות

לאחרונה החלטתי לבדוק את Copilot ו Gemini בשאילתות בנושאים הקשורים בתקנה 35 שירותי האינטרנט בתקנות נגישות השירות. מערך החוקים והתקנות בכלל ובישראל בפרט מורכבים מאוד, ובאמת שצריך מיומנות חיפוש, חשיבה ואינטגרציה בכדי למצוא את התשובות הנכונות והמדויקות ביותר – ובמיוחד כשמדובר בסוגיות מורכבות, שבהם צריך לחקור יותר לעומק. Copilot ו Gemini עדיין צריכים להתאמן על זה. גילוי נאות, אני נוטה יותר להשתמש בימים אלו ב Gemini.

איתור מידע באתר ספר החוקים הפתוח – בתקנות נגישות השירות

ספר החוקים הפתוח, הוא מיזם המציג חלק נכבד מן החוקים והתקנות במדינת ישראל, במבנה פשוט ונגיש ברמה גבוהה מאוד. בכל הזדמנות שיש לי, אני ממליצה עליו לאנשי מקצוע ובמיוחד למורשי נגישות.

שאלה בנושא  הנגשת אתר אינטרנט של עסק קטן

יש לי עסק עם מחזור כספי מתחת ל 80,000 ₪ בשנה. האם אתר האינטרנט שלי צריך להיות נגיש לפי תקנה 35?

אודה לחיפוש מענה באתר ספר החוקים הפתוח בקישורhttps://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%AA_(%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA)#%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A3_35%D7%95

היררכית הסימוכין הנכונה לתשובה

• תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013
• סימן ג שירותי האינטרנט
• תקנה 35
• סעיף קטן ו פטורים ודרישות מופחתות בשירות אינטרנט [תיקון: תשע״ח]
• סעיף קטן (ז) שבו כתוב: חייב שהוא עוסק פטור כהגדרתו בסעיף 1 לחוק המע״מ או שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים, יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה.

לאחר מכן מגיע סעיף קטן (ח) שעוסק בנושא אחר הקשור אף הוא לפטורים ודרישות מופחתות בשירותי אינטרנט. כלומר, אין סעיפים מרחיבים או מסייגים את סעיף (ז). כלומר אין למשל סעיף 35(ו)(ז)(א) או (1) שמציב תנאים או סייגים.

התשובות

אכתוב שוב את השאילתא שלי: יש לי עסק עם מחזור כספי מתחת ל 80,000 ₪ בשנה. האם אתר האינטרנט שלי צריך להיות נגיש לפי תקנה 35?

חשוב לשים לב שלא ביקשתי דעות או פרשנות – מקצועית או ערכית.

על אף שסיפקתי קישור לתקנות נגישות השירות, וספציפית לאזור תקנה 35, Copilot ו Gemini הציגו תשובות ממקורות אחרים ברשת, בהם כתוב מידע חלקי ו/או שגוי. המידע הטועה הציג תשובות בנוסח כן אבל, בעוד שבפועל, התשובה לשאלה אם עסק שיש לו מחזור כספי הנמוך מ 80,0000 ₪ בשנה, חייב בהנגשת אתר האינטרנט שברשותו, מאוד פשוטה וחד משמעית – והתשובה היא פשוט לא.

בתשובות של Copilot ו Gemini

• תשובות שהועתקו מאתרי אינטרנט ברשת
• באחד מהם, יש אפילו נוסח שגוי של שמות התקנות. כך למשל כתבו "חוק הנגישות (התשע"ג-2013) בישראל מחייב את כל האתרים", במקום לכתוב תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013.
• שככל הנראה יש להם טראפיק חזק ו/או מינוף חזק במנועי החיפוש
• נכתבו דברים אחרים כגון, שגם אם המחזור הכספי נמוך מ 80,000 ₪ בשנה, עדיין אתר אינטרנט עשוי להיות חייב בהתאמות נגישות ובפרסום דרכי התקשרות, אם האתר מספק שירות ציבורי. האמירה הזו אינה מעוגנת בתקנה 35(ו)(ז).
• שוב, בתקנה 35(ו)(ז) כתוב: חייב שהוא עוסק פטור כהגדרתו בסעיף 1 לחוק המע״מ או שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים, יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה.

איתור מידע באתר ממשלתי

הפעם ביקשתי מ Copilot ו Gemini לחפש את התשובה לסוגיה באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, במאמר הפרשנות וההסבר של נציבות השוויון לתחום הנגשת שירותי אינטרנט.

אותה השאילתא, רק עם קישור אחר

יש לי עסק עם מחזור כספי מתחת ל 80,000 ₪ בשנה. האם אתר האינטרנט שלי צריך להיות נגיש לפי תקנה 35?

אודה לתשובה מאתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים בקישור https://www.gov.il/he/departments/guides/website_accessibility

התשובות

הפעם התשובות היו נכונות יותר, עם שורה תחתונה ברורה.

וכך כתוב בשורה התחתונה

• מחזור העסק שלך נמוך מ-80,000 ש"ח בשנה.
• לכן, אתה זכאי לפטור מביצוע התאמות נגישות לאתר האינטרנט שלך.

גם בתשובה הזו היו הסברים ונימוקים, אבל התשובה הייתה כזו שעשתה בחינה של הנושא והגיעה למסקנה הסופית. כמובן שבנוסף, יש הצעות והמלצות ברמה הערכית וגם זו דרך אולי לקדם נגישות.

שאלה  בנושא הנגשת אפליקציות סלולר

יש לי אפליקציית סלולר שאפשר לקנות בה בגדים. האפליקציה גם לגוגל וגם לאפל – האם היא צריכה להיות נגישה.

אודה לתשובה מאתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים בקישור https://www.gov.il/he/departments/guides/website_accessibility

אוי, כמה תשובות שגויות

הפעם הניתוח שנעשה היה שגוי ברובו. נראה ש AI הסיק מסקנות משל עצמו ולא קרא או לא הצליח להבין את התשובה לשאלה – האם אפליקציה המאפשרת רכישת בגדים חייבת להיות נגישה. כך למשל, התשובה כללה הבחנה בין אפליקציה חיונית ללא חיונית – ואין לכך סימוכין בתקנה 35. בנוסף לכך הניתוח התייחס לאפליקציות כגון קביעת תור לרופא, וניתוח ה AI קבע שהיא חייבת להיות נגישה בגלל שהיא חיונית. ואמנם, אפליקציית לקביעת תור לרופא חיונית ביותר, ובמיוחד לאנשים עם מוגבלות, אבל, ויש אבל גדול – שירותי האינטרנט של מערכת הבריאות מוחרגים בשלב זה מהנגשת שירותי אינטרנט כולל אפליקציות סלולר – שכן עדיין לא הותקנו תקנות נגישות שירות לשירותי בריאות.

שאלה על הנגשת ספרים דיגיטליים

השאילתא: האם ספר דיגיטלי שבית ספר רכש מהוצאה לאור או מספק טכנולוגי חייב להיות נגיש?

ביצעתי חיפוש בלי  הפניה לקישור וביצעתי גם חיפוש עם הפניה למקורות מידע של תקנות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה באתר ספר החוקים הפתוח, ובפעם נוספת עם הפניה לאתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – במאמר על התאמות פרטניות בחינוך לתלמיד ולהורה.

תשובות  שגויות  עם או בלי הפניות

באחת התשובות נכתב כך: "…
כן, ספר דיגיטלי שבית ספר רכש מהוצאה לאור או מספק טכנולוגי חייב להיות נגיש. חובת הנגישות חלה על כל גוף ציבורי, כולל בתי ספר, לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התשס"ח-2008. חוק זה קובע כי גופים ציבוריים חייבים להנגיש את כל שירותיהם, לרבות ספרים דיגיטליים, לאנשים עם מוגבלויות…".

התשובה הזו שגויה החל משם החוק שאוזכר בתשובה של AI  – לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התשס"ח-2008, ובכך שאין כלל התייחסות לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע״ח–2018.

התשובה לשאלה האם  ספר דיגיטלי שבית ספר רכש מהוצאה לאור או מספק טכנולוגי חייב להיות נגיש, היא שתלמידים עם מוגבלות והורים  עם מוגבלות (לתלמידים שיכולים להיות עם וללא מוגבלות), זכאים להנגשה פרטנית של חומרי הלימוד שבית הספר מספק. זוהי תשובה קצרה לסיפור אחר. ובכל אופן ניתן למצוא את התשובה בתקנות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה כבר בשני  הסעיפים הראשונים 2(א) ו(ב), תחת הכותרת חובת נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה.

ואולם, תשובה כזו מסייענית AI  יכולה לכל הפחות להטעות  בכלל לרבות  תלמידים והורים, ואף מעבר לכך, לעורר מהומה בנושא.

לסיכום: להמשיך להתאמן על זה ועד אז לא לסמוך על זה

• מיקוד החיפוש: ברשת האינטרנט ישנם מקורות רבים, חלקם נכונים מדויקים ומעודכנים וחלקם פחות. לכן, על סייעני ה AI כגון Copilot ו Gemini לאפשר חיפוש ממוקד בקישור מסוים או במספר קישורים – לרבות באתרים בהם מתפרסמים חוקים ותקנות. לדעתי, הם ינצחו באמת כשהם יוכלו לקרוא קובצי חוקים ותקנות ולהכין מהם תקצירים ומענה לשאלות. אני כמובן מחזיקה אצבעות.
• השורה התחתונה: בנוסף לכך, חשוב להבין שלאנשים רבים כיום אין סבלנות לקרוא הרבה. זה מצער מאוד, אבל זה המצב. לכן תשובות שכוללות ניסוח שיכול להשתמע לשני פנים, או ניסוח שכולל משפטים ופסקאות שהם מה שנקרא "פוליטיקלי-קורקט", עשויים להטעות את הקוראים, שמחפשים את השורה התחתונה. לכן אני חושבת שכדאי שסייעני ה AI יהיו מאוד ממוקדים בשורה התחתונה, כך שלא יהיה צורך להגיע אליה אחרי כמה וכמה פסקאות ורשימות. רק לאחר מכן אם הקורא ירצה להרחיב בנושא, אפשר להציג לו את המידע המורחב, זה שנלקח מהאתרים השונים, וזה שסייעני ה AI השכילו להוסיף בעצמם.
• מומחים ומומחיות: ולסיום, בכל מה שנוגע לייעוץ נגישות ובמיוחד כשמדובר בגופים החייבים בנגישות, או גופים שלא ברור להם אם הם חייבים בנגישות או באיזו מידה, מומלץ מאוד להיוועץ באנשי מקצוע מומחים ומוכרים בתחום. חשוב להתייעץ גם עם עורכי דין מומחים בתחום. והכי חשוב לדעתי, זה להצליב מידע ממקורות מוסמכים ורשמיים.
• לזכותם של סייעני ה AI יאמר שהם מסייגים את דבריהם בכך שהם מנחים את המשתמשים להיוועץ באנשי מקצוע לרבות בעורכי דין – אבל הדברים כתובים די בסוף ואחרי שהמסר הועבר ונקלט – גם אם הוא שגוי.
• בחרתי שלא לשתף את הקישורים לתשובות מיישומי סייעני ה AI. אני מקווה שהקוראים יבינו מדוע.
• אני גם מקווה שאנשי מקצוע לא יעשו שימוש בסייעני AI לצורך ניתוח הקשור בחוקים, בתקנות ובתקני הנגישות, שכן ההשלכות לכך עשויות להיות שליליות בשלב זה ונכון לעת כתיבת פוסט זה.

אם מצאתם תשובות מדויקות יותר, כנראה שהנוסח שנעשה בו שימוש לשאילתא היה שונה. במקרה זה, מוזמנים ומוזמנות לשתף בתגובות.