מאז ש NotebookLM של גוגל יצא עם תמיכה בעברית ליצירת סקירות קוליות = פודקאסטים, לקחתי אותו לנסיעות מבחן במרחבי המומחיות שלי – נגישות אינטרנט וטכנולוגיות מידע – מרמת המאקרו עד לרמת המיקרו.
רמת המאקרו היא רמת החוקים והתקנות ובמיוחד תקנה 35 שירותי האינטרנט ונהלים מסוימים.
בשני אירועים הסקירה הקולית שנוצרה טעתה בשתי נקודות מפתח קריטיות.
דוגמה: תקנה 35 תחת פטורים ודרישות מופחתות בשירות אינטרנט
כתוב:
"…(ה) חייב יהיה פטור מביצוע התאמות נגישות בתכני אינטרנט של שירות אינטרנט שמתקיימים בו תנאים אלה, אלא אם כן אדם עם מוגבלות ביקש ביצוע התאמות נגישות בתכנים האמורים, ולעניין זה לא יחול פרק הזמן הקבוע בתקנה 35א(ד)(1):
- הכניסה לשירות האינטרנט מוגבלת לנרשמים לשירות מראש;
- רשומים לשירות האינטרנט 500 משתתפים בו-זמנית, לכל היותר…".
כאשר נוצרה סקירה קולית ב NotebookLM הדוברים ציינו באופן חד משמעי שרק אם מעל ל 500 משתמשים מחוברים בו-זמנית, אז חובה להנגיש את שירות האינטרנט. אבל אם בזמן נתון מחוברים פחות מ 500 משתמשים, אז אין חובה להנגיש את שירות האינטרנט.
באמירה הזו יש לא רק טעות בהבנה ובתיווך המידע המסוכם למאזינים, אלא גם כשל לוגי: אי אפשר להנגיש או לא להנגיש ממשק משתמש בשירות אינטרנט בהתאם לכמות המשתנה של ה"מחוברים בו-זמנית" שעשויה להשתנות לאורך יום, שבוע, חודש, שנה, מס' שנים ועוד.
אשליית ה"כמה דקות" ו"כמה שניות"
והינה כעת, יצירת סקירה קולית מבוססת AI לא אורכת עוד כמה דקות, אלא שיש צורך להשקיע בדיוק כלי ה AI. זה אומר בפועל למחוק את
- להאזין לסקירה הקולית מספר פעמים רוב קשב.
- לרשום נקודות בהם הסקירה הקולית לא מדייקת.
- בסיום ההאזנה לסקירה הקולית – למחוק
- לתכנן מחדש את הסקירה הקולית הבא – תוך כדי כתיבת דגשים והבהרות בתיבת הטקסט של "התאמה אישית"
וכך, לחזור על התהליך עד שהסקירה הקולית תהייה מהימנה ללא רבב.
מומחיות בעידן ה AI
בשנה החולפת ביצעתי לא מעט מבדקים עם כלי AI שונים בתחום מומחיותי. אין ספק שככל שנדרש להפיק ידע מפריטי מידע באמצעות כלי AI, וככל שלתוצרים יש השלכות מקצועיות, מינהליות, משפטיות והשפעות מרחיקות לכת נוספות, חובה שמומחי דעת יבצעו בקרת איכות לתוצרים שמופקים בכלי AI השונים.
ודווקא עכשיו יותר מתמיד אולי חובה, אבל חובה לפתח מיומנויות למידה ובקרה.
במקצועות בהם נדרש דיוק, כלי ה AI יכולים ללא ספק לקצר ולייעל תהליכים ולייצר תוצרים איכותיים ומהימנים שאפשר לסמוך עליהם. אחרת אנחנו מסתכנים ביצירת עולם מבולבל ומופגז בידע שיקרי ולא מהימן שהשלכותיו יכולות להיות הרסניות לרבות בתחום הנגישות בכלל ונגישות דיגיטלית בפרט.