מעמדו של התקן בעיני רבים
- במשך שנתיים שאני מהלכת עם תחושה שמשהו לא מתנהל כשורה בכל הנוגע לתקן הנגישות לאתרי אינטרנט (ת"י 5568).
- במשך שנתיים שאני מנסה להסביר ולהבהיר לא רק במפגשים הרשמיים של הוועדה.
- במשך שנים שאני צופה איך אתרים גדולים וחשובים הופכים להיות בלתי נגישים לאור התחום האפור שיוצר בין היתר התקן.
- במשך שנים שאני עונה (בתשלום או בהתנדבות – זה לא משנה) לשאלות של, מפתחים, מעצבים ועורכי תוכן החייבים או מעוניינים בביצוע התאמות נגישות לאתרי אינטרנט, אפליקציות ומסמכים דיגיטליים שמעידים על כך שהתקן הישראלי לא ברור דיו.
- לצד המעמד החיובי של היות חבר בוועדה ציבורית, לא אחת הטיחו בפני – מה אתם עושים שם בוועדת המומחים?, התקן לא ברור, אני לא יודע מה לעשות ועוד אמירות. ככל שיכולתי הבהרתי את ההבדל בין תחום פעילותה של וועדת מומחים הכותבת תקן לבין תפקידם של גורמים אחרים. ובכל זאת, אני לא יכולה להתעלם מחלק מהביקורות שלפחות בעיני מי שלא חבר בוועדת מומחים – נראות מוצדקות ובטח ובטח לא מביקורות שמגיעות מכיוון הרשתות החברתיות או אנשים שהגיעו אלי מהרשתות החברתיות. העיסוק המקצועי שלי מתבטא גם בפעילות ענפה ברשת החברתית פייסבוק ודעותיי המקצועיות בתחום הנגישות לאינטרנט לא מוסתרות כי כך בחרתי לעשות.
תזכורת לעיקרי טענותיי
- לא נראה לי ראוי שיו"ר בעל ידע מקצועי רב כל כך ינסה יותר מפעם אחת להשפיע על וועדת המומחים להחריג את תחום הנגישות מהודעות דוא"ל ומסמכים דיגיטליים המצורפים אליהם – על אף התנגדות מרבית חברי הוועדה.
מי שיקרא את שני הפוסטים הקודמים היטב, יבין אני מקווה – לאן מופנית האצבע המאשימה שלי באמת.
- הבהרתי את עמדתי האישית והמקצועית: ברמה האישית טענתי כי החרגת התחום תהייה בגדר פגיעה מהותית באנשים עם מוגבלויות הזקוקים לסיוע בהקראה של מסמכים דיגיטליים. ברמה המקצועית – אין שום עילה להחרגת הנגשת דואר אלקטרוני ומסמכים דיגיטליים. אם בפרויקט מורכב במיוחד הצלחנו להנגיש מסמכים דיגיטליים מבוססי SAP אין שום הצדקה להחרגה או לפטור. הכול פתיר היום טכנולוגית. וברמה הכלכלית – גופים מסחריים גדולים שמגלגלים מיליונים מידי שנה, יכולים בהחלט להרשות לעצמם גם כלכלית וגם מוסרית לבצע התאמות נגישות בהודעות דואר אלקטרוני ובמסמכים הדיגיטליים המועברים בהם, במיוחד כשהם כוללים לעיתים קרובות מידע אישי או מידע אישי ורגיש.
יתר על כן, הנגשת מערכות המידע האוטומטיות להפקת מסמכים דיגיטליים משתלמת הרבה יותר מהבחינה הכלכלית ולטווח הארוך. כמו שאומרים, עושים את זה פעם אחת ולתמיד. בצד המשתמש זה אומר לפתוח את הודעת הדוא"ל, לשמור את קובץ ה PDF במחשב, לפתוח אותו, ללחוץ על צירוף המקשים המיועדים להקראה ולטפל בענייני המסמך באופן עצמאי
- בכדי להקל בכל זאת על התהליך, הוחלט על כתיבת תקן נגישות למסמכים דיגיטליים שיכלול את דרישות המינימום שיאפשרו גם לחייבים לבצע את התאמות הנגישות וגם לאנשים עם מוגבלויות לזכות בנגישות באופן מכבד ושוויוני . ואני לא מבינה איך תוך כדי כתיבת התקן הובא הנושא לדיון במסגרת וועדת המומחים.
מאחר ומצאתי שקיים איום ממשי על אנשים עם מוגבלויות בהקשר הנדון, החלטתי לכתוב מכתב למנהלת אגף תקינה במכון התקנים ולממלא מקום מנכ"ל מכון התקנים הישראלי.
מאז פרסמתי את שני הפוסטים שלי העוסקים במה שלדעתי נראה התנהלות בלתי תקינה של יו"ר וועדת המומחים 210107 במכון התקנים, החלו מהלכים מאחורי הקלעים.
יובהר, כי התגובות הבאות לא באו בשום אופן מאף אחד מעובדי מכון התקנים הישראלי.
שרפת את המועדון, תתפטרי מהוועדה
בשיחה קשה מאוד עם אחת מחברות הוועדה, הטיחה בי, שרפת את המועדון, תתפטרי, מקומך לא כאן, התקבלו החלטות ועוד אמירות קשות.. אין טעם לתאר את השיחה האומללה הזו שבה נשכחו כל הטוב שהיה במהלך שנותיי לקידום הנגישות לאינטרנט ולטכנולוגיות מידע.
לחברה משקיפה נאמר – אם לא תכתבי מכתב התנצלות, אפעל כך שיוציאו אותך מכל הוועדות שאת חברה בהן במכון התקנים
טוב, אני חברה בוועדת מומחים 210107 משנת 2012 ומסוף ספטמבר 2017 בוועדה הטכנית. הוועדה הטכנית שדנה בנושא הנגשת אתרי אינטרנט שלא התכנסה שנים ושהתכוונתי לכנס במטרה לסייע בקידום הנושא.
העניין הוא שיו"ר וועדת המומחים היא גם יו"ר הוועדה הטכנית וגם סגן יו"ר הוועדה המרכזית – זו שממנה את הוועדה הטכנית – בהחלט מקור כוח והשפעה. ובכל זאת, אני מקווה שהצדק ייעשה. לא ביקשתי להוציא אף אחד מאף וועדה – אלא רק לפעול להסדרת הנושא תוך קריאה לשילוב יותר אנשים עם מוגבלויות בוועדת המומחים ולהפסיק את ההתערבות בנושאים בהם צריך להחליט המחוקק ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים – ובמקרה הנדון בתחום החרגת נגישות בהודעות דוא"ל אלקטרוני ומסמכים דיגיטליים המועברים בהם – הנושא שבגינו החלטתי לכתוב.
אני משערת שהדברים שכתבתי יגרמו לחלק מהאנשים למתוח עלי ביקורת בחזרה וזה לגיטימי. אני גם מבינה שכעת ינסו אולי להקטין את גודל תרומתי או מעמדי בישיבות סגורות ומאחורי הקלעים. לצערי, אין לי דרך למנוע זאת ואין לי עניין בכך. מי שעובד איתי בפרויקטים יודע מה אני שווה.
עמדתי באשר ליחסים המורכבים בין חופש הביטוי ושיימינג
כתגובה למכתבי למכון התקנים, הואשמתי גם בשיימינג. גם בזה האשימו אותי שתי חברות הוועדה עם שמץ קל כך נדמה לי לאיומים על נקיטת הליכים משפטיים.
יש הבדל אדיר בין חופש הביטוי במדינה דמוקרטית לבין ביוש אדם בציבור. שיימינג הוא כלי של צרכנים, לקוחות, תושבים, אזרחים, פעילים חברתיים ועוד לאזן את הכוח של עסקים, חברות, תאגידים, רשויות וממשלה. שיימינג הוא כלי של האזרח או התושב החלש מול ארגונים וגופים גדולים ממנו שנוהגים לדעתו באופן לא תקין. – במיוחד כשלדבר יש השפעה על חייהם של אנשים בכלל ובמקרה זה על אנשים עם מוגבלויות ועל חייבים בביצוע התאמות נגישות אני מאמינה בכוחה של רשת האינטרנט לאזן בין הכוחות הללו.
לי בהחלט אין שום כוונה לפגוע בשמו הטוב של אדם. מטרתי האחת והיחידה היא לדאוג להסדרה ורגולציה נאותה בתחום הנגישות לאינטרנט והנגשת מידע וביקורת על התנהלות שנראית בעיני לא סדירה לגיטימית בהחלט גם אם היא פוגעת ברגשותיהם של אנשים – שכן כל ביקורת פוגעת איפשהו ברגשותיהם של אנשים. אנשים שנמצאים במוקדי כוח והשפעה רבים כל כך צריכים להיות ערוכים להתמודד עם ביקורת אישית ובטח עם ביקורת מקצועית.
שרפת את המועדון, תתנצלי, תתפטרי
כל עוד הדבר תלוי בי, אף אחד משני האחרונים לא יקרה.
באשר "למועדון" – הוא זה "ששרף" אותי מזמן ועל אש קטנה ומפוקחת ורק לא סיפר לאף אחד ובסופו של דבר אפשר לי לצאת לחופש אמיתי.