השאלה האם חובה להנגיש מערכות פנים ארגוניות המשמשות עובדים, מגיעה אלי מכיוונים שונים וחוזרת על עצמה. בפוסט הזה אנסה להסביר את הנושא מנקודת מבטו של המחוקק ולהשלכות על אנשים עם מוגבלות – והכול מניסיוני המקצועי בתחום התאמות נגישות לשירותי אינטרנט.
התשובה הקצרה והמקוממת היא לא. מערכות דיגיטליות פנים ארגוניות אינם מחויבים בהתאמות נגישות גורפות – אלא לבקשת עובדים עם מוגבלות ובהתאם להחלטת המעסיק.
אין ספק שהעדר נגישות של מערכות דיגיטליות פנים ארגוניות המשמשות עובדים, גורמים במקרים רבים לפגיעה משמעותית בעובדים עם מוגבלות, ולהלן מספר דוגמאות:
- העדר יכולת לבצע את העבודה באופן מלא ועצמאי
- קושי מהותי לגשת ו/או להתקדם לתפקידים נוספים המחייבים שימוש במערכות מידע דיגיטליות
- העדר יכולת לקרוא את תלוש השכר
- העדר יכולת לקרוא מכתבים המגיעים לעובדים דרך מערכות דיגיטליות
- העדר יכולת למלא טפסים מקוונים כגון טופס 106, דיווח נוכחות,
- העדר יכולת להירשם לפעילויות, לממש תווי מתנות והטבות נוספות
כל אלה ועוד ללא ספק גורמים גם לתחושות של תסכול עוגמת נפש, תחושות של בלתי מסוגלות, דיכאון, חרדה ועוד.
דוגמאות למערכות פנים ארגוניות המשמשות עובדים: מערכות דיווח נוכחות, מערכות נתוני עובד לרבות תלושי שכר, טפסים מקוונים כגון טופס 106, מערכות להזנת נתונים, מערכות ליצירה ועריכה של תכנים דיגיטליים ועוד.
כלל מפתח – האם מדובר בשירות ציבורי לקהל בלתי מסוים.
כאשר מדברים על חוקים, תקנות ותקנים בנושאי נגישות, חשוב להבין כלל ברזל. התבחין לפיו בוחנים אם חובה לבצע התאמות נגישות או לא, נוגעת לשאלה האם מדובר בשירות ציבורי כהגדרתו בתוספת השנייה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998
הגדרת שירות ציבורי בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בתוספת השנייה
- שירות בריאות
- שירות בידור
- שירות חינוך, השכלה או פנאי, ולענין נגישות השירות הציבורי – למעט שירות חינוך כמשמעותו בחלק ב׳ לסימן ז׳ לפרק ה׳1
- שירות רווחה
- שירות ספורט
- שירות תיירות
- שירות אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית, אניות, מוניות והשכרת רכב או כל שירות תחבורה, ואולם לענין נגישות שירות מהשירותים המפורטים בפסקה זו יחולו הוראות פרקה׳, למעט לענין השכרת כלי רכב כאמור בסעיף 19יב
- שירות תרבות
- שירות הארחה;
- שירות מסחר;
- שירות דת;
- שירות אנרגיה;
- שירות בזק;
- שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי.
חשוב לציין שמשרדי ממשלה המספקים שירות ציבורי מחויבים בהתאמות נגישות – גם אם לא מצוין מפורשות ברשימה זו שמות של משרדי ממשלה.
איסוף חוקים, תקנות ותקנים
- בשאלות הנוגעות להתאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות, צריך לאסוף את קובצי החוקים, התקנות והתקנים הרלוונטיים לסוגיה הנידונה.
- חשוב להבין כי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 קובע שהתאמות הנגישות יתבצעו אמנם ברוח חוק השוויון ובכפוף לו. עם זאת הנחיות הביצוע בפועל נקבעות בקובצי התקנות.
- חשוב להבין כי קובץ התקנות הראשי שעוסק בסוגיה הנדונה, הוא זה שינחה את המתווה לביצוע התאמות נגישות.
וכך, בשאלה האם חובה להנגיש מערכות דיגיטליות פנים ארגוניות המשמשות עובדים לרבות עובדים עם מוגבלות, יש לגשת לקובץ התקנות המתאים ובמקרה זה, תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (השתתפות המדינה במימון התאמות), תשס"ו-2006
כשקובץ תקנות אחד לא מפנה לקובץ תקנות אחר שלא היה קיים בזמנו או עודכן עם השנים
- תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (השתתפות המדינה במימון התאמות), תשס"ו פורסמו בשנת -2006 ולמרבה הצער לא עודכנו עם השנים ובטח לא בכל הנוגע להנגשת מערכות דיגיטליות לעובדים.
- תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג פורסמו בשנת –2013 ועודכנו עם השנים לרבות עדכון תקנה 35 העוסקת בהנגשת שירותי אינטרנט.
כלומר: תקנות השתתפות המדינה בהתאמות נגישות לעובדים פורסמו בשנת 2006
- הם לא כוללים התייחסות לחובת הנגשת מערכות דיגיטליות
- והם לא מפנים לתקנות נגישות השירות – גם כי הם פורסמו בשנת 2006 ותקנות נגישות השירות פורסמו בשנת 2013 וגם כי לא התבצע עדכון ו/או סנכרון בין השניים מאז פרסום תקנות נגישות השירות בשנת 2013.
לבקשת עובד עם מוגבלות
להעדר חובת התאמות נגישות למערכות דיגיטליות פנים ארגוניות, יש פתרון מוצע – העובד יבקש, המעסיק ומי מטעמו יקבעו האם להיענות לבקשת עובד עם מוגבלות להנגשת מערכות דיגיטליות פנים ארגוניות המשמשות עובדים.
גם אם למעסיק יש רצון טוב, והוא ניחן בתפיסה הוליסטית ונאורה לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ונניח שהוא מחליט שמערכת פנים ארגונית לדיווח נוכחות או מערכת צפיה בתלושי שכר ונתוני עובד ועוד, צריכים להיות מונגשים על מנת לקיים את זכות השוויון, שמירה על הכבוד, והפרטיות, הרי שזהו צעד ראשון חשוב, ומכאן הדרך עשויה להיות ארוכה ומורכבת.
במה כרוכה מלאכת הנגשת מערכות דיגיטליות פנים ארגוניות?
- מערכות אלו יכולות להיות מסוג תוכנה או שיפעלו באמצעות כניסה לאתר אינטרנט עם שם משתמש וסיסמה.
- המעסיק צריך להחליט כי התאמת הנגישות הטובה ביותר לעובד תהייה על ידי הנגשת המערכת המשמשת את כלל העובדים או חלק מהם ובתוך כך את העובד עם המוגבלות.
- יש לפנות ליצרני המערכות בכדי לבקש מהם הנגשת המערכת
- יצרני המערכות צריכים להיערך בצד שלהם, מהיבטים טכנולוגיים ולוגיסטיים רבים.
- ומכאן שהדרך יכולה להיות קצרה או ארוכה – תלוי בסוג המערכת וביכולות הטכנולוגיות להנגשתה ובתקציב הנדרש לכך.
הנגשה חלופית פרטנית
במקרים בהם מעסיק מחליט שהנגשה חלופית היא המתאימה ביותר מסיבות שונות, על המעסיק בכל מקרה לדאוג להתאמות נגישות חלופיות.
היבטים נוספים של הסדרה עצמית יכולים לכלול סיוע פרטני אשר יתבטא גם בהקראת נתוני עובד. כאן יש חשש מחדירה לפרטיות ולכן צריך לנקוט באמצעים הנכונים ביותר.
לדוגמה, אם מערכת הפקת תלושי שכר אינה מונגשת, הגורם שיבצע את ההנגשה הפרטנית חייב להיות ממחלקת השכר אשר ממילא מכירה את פרטי השכר של העובד. כל גורם אחר, עשוי להביא להשלכות בלתי רצויות של פגיעה בפרטיות. לכן אני מתנגדת בתוקף לכל ניסיון לבצע הנגשה פרטנית של קובצי תלושי השכר דרך ארגונים במגזר השלישי או הפרטי.
השאיפה לתיקון חקיקה ועידוד הנגשת מערכות פנימיות
בעולם בו מרבית התהליכים הנוגעים לעובדים ובמיוחד בכל הנוגע לנתונים אישיים, מתבצעים ומתקיימים באמצעות מערכות ממוחשבות, הדבר הנכון לעשות הוא להיערך להנגשת המערכות, כך שלעובדים עם מוגבלות תהייה היכולת להשתמש בהם באופן עצמאי ומכבד ותוך שמירה על כבוד האדם ופרטיותו.
זה נכון שחלק מהמערכות הללו הם מערכות מיושנות ושהנגשתם היא תהליך מורכב הכרוך בין היתר בתקציב ובכל זאת, אנשים עם מוגבלות, מולדת, נרכשת כתוצאה ממחלה במהלך החיים, מוגבלות שנובעת כתוצאה מפעולות איבה ומלחמות, כל אלה מגדילים את מספר האנשים עם המוגבלות.
חברה נאורה ומתוקנת צריכה לדאוג גם להיבטים אלו של הנגשת מערכות דיגיטליות המשמשות עובדים במקומות עבודה. ברגע שבו מקבלי החלטות מבינים שכל אחד ואחת כולל הם יכולים להפוך בין-לילה לאנשים עם מוגבלות, מכל סיבה שהיא, ושהזכות לשוויון זכויות מלא הוא מחויב המציאות – אז נוכל להתכנס ולדבר על היבטי ההנגשה השונים.