הכול מתחיל בטקסט פשוט

פרסומים רבים באמצעים דיגיטליים מתחילים את דרכם כטקסט  חי שנכתב במגוון רחב של תוכנות יישומים משרדיים או תוכנות לעיצוב גראפי. הטקסט הפשוט הופך למסמך מעוצב – עדיין בטקסט חי ולבסוף מיוצא כתמונת טקסט לפרסום. בתהליך הזה הופך הפרסום ללא שמיש ולא נגיש ולהרבה יותר יקר. במקרים רבים, הטקסט המקורי – זה שכתבו בו את הפרסום מלכתחילה הולך לאיבוד או שקשה לאתרו. ואז כשמגיעה דרישה להנגשת  הפרסום – הו אז מתחיל הבלגן.

המעצבים שרואים את התמונה בלבד

הבעיה הראשונה היא שמעצבים המתבקשים לעצב פרסום, רואים את התמונה בלבד. הם לא חושבים על מאות אלפי אנשים עם מוגבלות בארץ שקריאת טקסט מתוך תמונה מהווה קושי מהותי. וכך יוצא שהם  פוגעים פעמיים – פעם אחת בחייב בביצוע התאמות נגישות ופעם אחת באנשים עם מוגבלות.

ריחוק פסיכולוגי וחוסר אמון

כאשר משתמש מנסה לקרוא טקסט מתוך תמונה הוא או היא:

  • צריכים להתאמץ
  • להגדיל את התמונה
  • לגלול את המסך עם עכבר או מחוות מגע
  • לנסות לקרוא את הטקסט תוך כדי גלילה או הזזת האצבעות על גבי המסך – פעולה המצריכה מוטוריקה מאוד עדינה שלפעמים קשה גם לאנשים ללא מוגבלות
  • אם בתמונת הטקסט יש קישורים או מספרי טלפון, הקושי גדול עוד יותר שכן לא ניתן ללחוץ על הקישור או על מספר הטלפון בכדי לפתוח  אותם ביישומים המתאימים.  בנוסף לכך, אם הפעולה איננה קריטית, רוב המשתמשים לא יטרחו להעתיק כתובת  קישור או מספר טלפון – כי זו באמת טרחה גדולה עבור מרבית האנשים.

כל אלה ועוד יוצרים ריחוק פסיכולוגי וחוסר אמון בפרסום – במודע ושלא במודע.

חזרה לאחור

ואז כשצריך להכשיר את הפרסום לצורכי נגישות ושמישות, הו אז מתחיל הבלגן

  • איפה הטקסט המקורי?
  • אם הוא לא קיים, צריך או לשכתב או להמיר ב OCR
  • המרה ב OCR או שכתוב ולפעמים שניהם יחד יוצרים לא מעט קשיים בתהליך

התוצאה של תהליך לא תקין שכזה, עולה ביוקר בסופו של דבר. גם שולם על פרסום לא נגיש וגם בסוף צריך להנגיש אותו ולפעמים לקבל ייעוץ. הדרך הנכונה והפשוטה ביותר חייבת להיות אחרת – פרסום נגיש ישר ולעניין ובאופן שיהיה מתאים למגוון רחב של מכשירי קצה – למשל כמו שעושים באפל, גוגל ומיקרוסופט.

מיתוס העיצוב שנפגע

  • מספיק להתבונן במספר ממשקי משתמש מצוינים בכדי להפריך מיתוס זה.
  • דווקא אלה שמבלים זמן רב בחדרים סגורים מול מסכי מחשב ענקיים ובתנאי מעבדה בוחרים בשילובי צבעים מאוד בעייתיים במציאות היומיומית, הם אלה שיוצרים את חסמי הנגישות  והשמישות הראשוניים.

חשיפה לכמויות מידע

המדיה הדיגיטלית המסורתית, הרשתות החברתיות, קבוצות אינסופיות בהווצאפ, בטלגרם ודומיהם,  עשרות רבות של הודעות  דואר אלקטרוני ביום – כל אלה ועוד יוצרים עומס קוגניטיבי על כולם. לא פלא שיש כל כך הרבה אנשים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז.

לכן יצירת ממשקי משתמש פשוטים שהמידע והתהליכים בהם  פשוטים וסדורים, כל אלה  תורמים ליצירת ממשקי משתמש  שמישים ונגישים ועם אחוזי אינטראקציה והמרה  גבוהים בסופו של דבר. זה הוכיח  ומוכיח את עצמו לאורך שנים וחברות טכנולוגיה גדולות שהפנימו את זה, הגיעו רחוק וכבשו את ליבם וכיסם של מיליוני משתמשים ברחבי העולם.

המאבק שלי

לא לנו בלעדינו – המאבק בתוספי הנגישות לאתרי אינטרנט ממשיך עם מחאה בינלאומית הולכת וגוברת וחוסם תוספי נגישות לאתרי אינטרנט

 

 

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: