הפוסט הזה יכול להיות גם המשך לפוסט אילו הייתי סטודנטית עם לקות ראייה היום
מפגשים מקוונים רבים מסוג וובינרים, ישיבות, הרצאות ותצורות נוספות, יוצרים חסמי נגישות לאנשים עם לקות ראייה ועיוורון. מצד אחד קיים קושי אובייקטיבי לקרוא את השקפים ומצד שני החוק והתקנות אינם דנים באופן ישיר ומשתמע (נכון לעת כתיבת מילים אלו) בהנגשת מפגשים ווירטואליים. יתר על כן, בתקנה 35 לתקנות נגישות השירות, יש התייחסות להנגשת תכני ווידאו עם סייג ברור אשר מחריג סרטוני וידאו מסוג הרצאה, כנס או דיון באופן שמחייב רק תמלול או פרוטוקול של הקלטת הרצאה כנס או דיון כאמור.
תקנות הנגישות השונות מבהירות זאת גם בהתייחס להתאמות נגישות במוסדות להשכלה גבוהה ובמערכת החינוך – רק שבמקרים אלו הנוגעים להשכלה ולחינוך, התלמיד או ההורה צריכים לבקש את התאמות הנגישות מראש – ולמרבה הצער ידועים לא מעט מקרים שבהם התאמות הנגישות לא מסופקות באופן מיטבי ו/או מלא תוך גרימת עוגמת נפש וסחבת מיותרת.
🥲 אני נזכרת בתואר ראשון, אני נזכרת בתואר שני, אני נזכרת בלימודי קורס הכשרת מורשים לנגישות שירות – ופקעת הדמעות מתגבשת שוב בין עיני…
לצלם את המסך ולהדביק את התמונה בכלי AI
ואז הגיעו כלי ה AI ששינו את תמונת המצב מקצה לקצה
- מודלי שפה ומודלי ראייה ממוחשבת, מסוגלים כיום לנתח טקסט ממסמכים דיגיטליים וצילומי מסך. במקרים רבים, הניתוח מסייע בהחלט להבין טוב יותר את המתרחש על גבי השקף.
- כל מה שצריך לעשות זה לצלם את המסך, לטעון את התמונה לכלי AI כמו Chat GPT
- לכתוב את הפרומפטים הנכונים
- ולקבל תיאור, סיכום או חילוץ הטקסט – בהתאם לפרומפט שהוזן.
חשוב לציין שבדקתי את הנושא על מצגות שיצרתי בעצמי כך שאני מכירה היטב את התכנים המוצגים והכתובים בהם.
למידה אקטיבית
- היבט נוסף בתהליך הזה מסתכם במילה אחת – כיף !
- באופן זה ניתן להפוך את הלמידה ללמידה חווייתית ואקטיבית – במקום לבקש, להתלונן ולהתאכזב בדרך להנגשת המידע.
- אפשר להמשיך ולהעצים את הלמידה על ידי שיתוף תובנות מהסיכומים שמספקים כלי AI עם עמיתים ובכך להעצים יותר את תהליך הלמידה האיזונים והתיקונים הנדרשים.
תכונת מצלמה בזמן אמת בכלי AI
לפני מספר ימים ניסיתי גם את תכונת המצלמה בזמן אמת על שקפים שהועברו במפגש מקוון. ניסיתי גם את המודל המתקדם ביותר של Chat GPT – O3 במקרה זה. למרבה הצער כאן התגלו שגיאות רבות בפענוח ו/או בסיכום הטקסט. יתר על כן, כאשר ביקשתי מהסייען הקולי לתאר לי את השקף, הוא פשוט המציא שקף משלו על בסיס הידע המקצועי ששיתפתי איתו – כאשר בפועל בשקף המוצג על גבי המסך היו כתובים דברים אחרים לגמרי. הניסוי הזה היה חשוב ביותר בכדי להבין ולדייק את הדרך הנכונה, נכון להיום, בהסתייעות בכלי AI בנושא זה של הנגשת מידע משקפים במצגות.
אני מקווה וגם מאמינה שהמצב ישתפר בעתיד הקרוב. לדעתי הדבר תלוי גם ביכולות של מצלמות שונות, במיקוד עדשת המצלמה ומאפיינים טכנולוגיים נוספים מצד אחד, ומצד שני גם בשיפור מודלי השפה ומודלי ראייה ממוחשבת ויכולות הסקת המסקנות שלהם בהקשר זה.
רגע, מה עם זכויות יוצרים?
אז זהו, תודה לאל שבישראל התקבל תיקון לחוק זכות יוצרים בשנת 2014 אשר מאפשר להנגיש יצירה מבלי שהדבר ייחשב להפרה של זכות יוצרים והכול בכפוף לתקנה 28 התאמת יצירה לאדם עם מוגבלות בחוק זכות יוצרים.
סעיף ב מסביר מי רשאי לבצע התאמת נגישות ביצירה:
- ארגון, ובלבד שהפעולה נעשית שלא למטרת רווח, ובכל אחד מהעותקים של היצירה המותאמת (בסעיף זה – עותק מותאם) מצוין כי העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק זה מהווה הפרה של זכות היוצרים
- (ב) אדם עם מוגבלות או מי מטעמו, ובלבד שהפעולה נעשית לשימושו הפרטי של אדם עם וגבלות
- (ג) מי שמוטלת עליו חובה לפי חיקוק לבצע התאמות נגישות ביצירה, ובלבד שהפעולה ביצירה נעשית בהיקף במידה המתחייבים מהוראות החיקוק ומתקיימים התנאים שבפסקת משנה (א)
קישור לתקנה 28 התאמת יצירה לאדם עם מוגבלות בחוק זכות יוצרים בישראל
אבל לפעמים הם טועים
גם הטענה הזו נשמעת לעיתים קרובות ואף במילים חמורות יותר. זה נכון, כולם, כולנו טועים, אף אחד לא זוכר בדיוק מה נאמר בהרצאה באופן מדוקדק – לכן יש סיכומים ותקצירים. גם תמלולים שמתבצעים על ידי אנשים לא תמיד מתמללים הכול במדויק.
וי
גיבוש כללים לשירות נגיש למציגי מצגות בהרצאות פרונטליות ומקוונות
יתר על כן, לדעתי קל יהיה לגבש הנחיות פשוטות למרצים ודוברים במצגות בכדי שניתן יהיה לכוון אנשים עם מוגבלות להסתייע בכלי AI לצורכי התאמות נגישות.
ראשית, יש להכיר בכלי AI מסוימים כטכנולוגיות מסייעות
מכאן ניתן לגבש סט של מספר הנחיות למציגי מצגות בהרצאות – והינה כמה דוגמאות שחשבתי עליהם עבור פוסט זה
- במעבר בין שקפים, לומר מילים מייצגות כמו בשקף זה, או בשקף הבא. כך אדם עם לקות ראייה או עיוורון יידע מתי לצלם
- שימוש בגופנים קריאים בעיקר ממשפחת ה Sans-Serif, בגודל מינימלי המותאם להרצאה פרונטלית באולם הרצאות או במצגת המיועדת להצגה במפגש מקוון.
- יצירת שקפים מינימליסטיים וממוקדים במסר העיקרי.
- ניגוד בין צבע טקסט לצבע רקע: חשוב מאוד לשמור על יחס ניגוד ברור בין צבע טקסט לצבע רקע – גם בכדי להקל על אנשים עם לקות ראייה קלה וגם בכדי לאפשר לכלי AI לפענח את הטקסט באופן מיטבי.