המסע שלי כסטודנטית לתואר ראשון, שני (באוניברסיטה הפתוחה) וכסטודנטית בקורס נגישות השירות (באוניברסיטת תל אביב), החל בשנת 2003 בתואר הראשון. אני חושבת על הימים ההם כסטודנטית שנאבקה על הזכות לקרוא, ללמוד, להצליח, תוך כדי עשייה חברתית ומקצועית בתחום הנגישות הדיגיטלית.
היסטוריה קצרה של התאמות נגישות
תואר ראשון
אפשר לסכם את זה במשפט קצר. חומרי הלימוד הוקלטו, תחילה על גבי קלטות סליל (כן, בדיוק), לאחר מכן על גבי תקליטורים; בשלבים המתקדמים של התואר הראשון – ניסיונות ראשוניים (ולא תמיד מוצלחים) להשיג חומרי לימוד דיגיטליים – עוד לא אמרתי נגישים…).
תואר שני
את התואר השני שלי התחלתי ללמוד בשנת 2007. זה היה מסלול חדש. אם אני זוכרת נכון, הייתי במחזור הראשון של המסלול הזה של טכנולוגיות בלמידה באוניברסיטה הפתוחה.
כל! חומרי הלימוד היו בדפוס קשיח או בקבצים דיגיטליים בפורמט PDF לא נגיש.
כשביררתי כמה זמן ייקח להקליט קורס אחד, בהיקף של 1,000 עמודים בממוצע, אמרו לי שמינימום שמונה חודשים ואף יותר בממוצע.
סירבתי בתוקף לקבל את זה – כי תכננתי לסיים את התואר לפני גיל פרישה.
חונכים ומקריאים הם זמניים ומוגבלים בהיקף מצומצם מאוד של 4 שעות שבועיות. סטודנט שרוצה ללמוד צריך לקרוא כל יום כמה שעות לפחות. אז וויתרתי גם על זה.
מה עשיתי בכדי להנגיש את חומרי הלימוד?
- קיבלתי את הספרים כחודש לפני תחילת כל סמסטר.
- נסעתי לחנות שבה באמצעות מכשיר חיתוך (שנקרא גם הגיליוטינה) הדפים בספרים הופרדו מהכריכה, וכל ספר נארז בשקית נפרדת.
- בבית, עם סורק / מזין דפים, ישבתי וסרקתי עמוד עמוד, כריכה כריכה, ובמחשב יצרתי תיקיות עם תמונות הסריקה במבנה של כל ספר לימוד, מדריך למידה, מקראת מאמרים ועוד.
- עם תוכנת ABBYY Fine Reader המרתי כל תמונה לקובץ Word. התוכנה המצוינת הזו לא תמכה אז בשפה העברית באופן שמאפשר להשאיר את תוצר ההמרה כמו שהוא.
- וכך יצרתי את מבנה חומרי הלימוד בקורסים השונים גם כקובצי WORD.
- מכאן שהייתי גם צריכה לתקן שגיאות, לבצע עימוד, ובשלבים מאוחרים יותר גם לבצע הנגשות פשוטות כמו הגדרת כותרות היררכיות, הנגשת טבלאות, הגדרת רשימות תבליטים ומספור ועוד. תודה לאל או יותר נכון למיקרוסופט שהתכונות האלה היו זמינות כבר אז ב Word.
- ולבסוף, עשיתי כמיטב יכולתי למזג את קובצי ה WORD של העמודים השונים של ספר לימוד ומקרואת מאמרים, לקובץ WORD אחד – זה לא תמיד עבד והיו מלא בעיות בעימוד ושיבוש המסמך.
עבודת תזה בנושא הנגשת חומרי לימוד וקריאה לתלמידים עם לקויות ראייה ועיוורון
- את המסע לעבודת התזה שלי התחלתי בשנת 2010. מאחר והתחום היה תחום חדש, במיוחד בישראל, הייתי צריכה לעבור דרך ארוכה עד למציאת מנחה שיסכים לקחת את התזה שלי ולהנחות אותה. במקביל, הייתי צריכה לקרוא אינספור מאמרים אקדמיים, שנאספו בקפידה ממאגרי מידע אקדמיים שלסטודנטים (או למשלמים) יש גישה אליהם.
- בתהליך הזה בלבד, בסך הכול קראתי 1,460 קבצים, שסידרתי ב 104 תיקיות
- הנגישות לאתרי מאגרי המידע הייתה בלשון ההמעטה לא פשוטה. במשך חודשים ארוכים, ימים כלילות ועם עזרה אדיבה של אישה נפלאה מספריית האוניברסיטה הפתוחה.
קורס הכשרת מורשים לנגישות שירות
- רוב רובו של חומר הלימוד הגיע בקבצים דיגיטליים.
- קבצי PDF בטקסט חי, קבצי PDF סרוקים ומסמכי WORD.
- קובצי ה PDF היו כצפוי בלתי נגישים בעליל.
המאבק על הנגשת ספר – נו אז מה אם יש תיקון לחוק זכות יוצרים?
- חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007, אשר תוקן גם בשנת 2014 בסעיף 28 התאמת יצירה לאדם עם מוגבלות [תיקון: תשע״ד], קובעת כי הנגשת חומרי קריאה או יצירה לאדם עם מוגבלות על ידי ארגון מוכר או אדם עם מוגבלות, לא ייחשבו כהפרה של זכות יוצרים.
- אחד הספרים המרכזיים בקורס נגישות השירות, היה ספר שהוגש לסטודנטים כקובץ PDF סרוק ומקומט גם בפורמט הדיגיטלי שלו – שהקשה על כולם לקרוא אותו.
- גם ABBYY המצוינת באמת, לא הצליחה להמיר את הספר באופן שיאפשר קריאה נורמאלית.
- כשביקשתי את הפורמט הדיגיטלי של הספר בכדי שאוכל לקרוא אותו בצורה נגישה יותר, קיבלתי רק סירובים לבקשותיי והתנגדויות מכל כיוון. חוק זה חוק?. חח. עד שאיימתי על סקנדל תקשורתי, תביעות ושאר ירקות.
- רק אז ספר הלימוד הועבר אלי בקובצי המקור שנוצרו בחברה שיצרה את הספר בפורמט הדיגיטלי.
פרצתי בבכי נוראי כשגיליתי שהקבצים בפורמט PDF היו מונגשים ברמה גבוהה מאוד – כבר מהאופן שבו נכתבו במקור. למה הייתי צריכה לעבור את כל זה? טוב, לפחות הסטודנטים עם לקות ראייה ועיוורון הבאים אחרי לא היו צריכים לעבור את כל זה…
ניצני AI
- בערך בשלהי שנת 2014 התחילו עם הדבר הזה שנקרא "תיאור אוטומטי לתמונות".
- אמרו לי אז, וואו, את יכולה לבקש מ AI שיתאר לך תמונות וטקסט.
- כששאלתי וקיבלתי תשובות כמו "התמונה יכולה לכלול טקסט" או "התמונה יכולה לכלול שמיים, אנשים ודשא" או תיאורים לקוניים נוספים – ויתרתי על השימוש בזה.
המשכתי ללמוד, לעבוד, לחקור כלים, טכנולוגיות וטכנולוגיות מסייעות. אני חושבת שניסיתי כמעט את כל האפשרויות שהיו זמינות אז והיום.
סטטוס הנגישות החוקי לסטודנטים עם מוגבלות במוסדות להשכלה גבוהה
בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות להשכלה גבוהה ולשירותי השכלה גבוהה שהם נותנים), התשע״ז–2016;
התאמות נגישות לחומרי קריאה ולימוד הם במסגרת הנגשה פרטנית. כלומר, עדיין צריך לבקש את ההנגשה לחומרי לימוד וקריאה, ובמקרים רבים גם להילחם במנגנונים ברירוקרטיים מסורבלים וכושלים שלא בהכרח מבינים את צורכי הסטודנטים עם המוגבלות, או שמבינים אבל פועלים משיקולים אחרים.
עד כאן להפעם
הפוסט הזה מתאריך, אז בפעם הבאה על כלי ה AI שכן יכולים לסייע ולשפר באופן משמעותי את חוויית הלמידה של סטודנטים עם לקויות ראייה ועיוורון.