אישורים פטורים נהלים ואחריות משותפת בנגישות דיגיטלית בשירותי אינטרנט

בעוד היא מכינה את קובץ אישור הנגישות לחתימה ושליחה, מתכננים מפתחי האתר להכניס רכיבים מסוימים לאתר אינטרנט שספק אם הם עומדים בדרישות הנגישות של WCAG 2.0 או גרסאות מתקדמות יותר. אישור הנגישות נשלח כשבמקביל עולים רכיבים חדשים לאתר שכאמור אינם נגישים. זוהי תופעה שכיחה למדי שמעלה ספק רב באשר לאמינותם של אישורי נגישות, לא בהכרח בשל התנהלות כושלת של מורשה נגישות שירות, אלא בשל האג'יליות שבפיתוח תכנים לאתרי אינטרנט.

תקנה 28 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013, העוסקת בבדיקה תקופתית, מחייבת את החייב בביצוע התאמות נגישות לבצע בדיקה תקופתית אחת לחמש שנים, ומורשה נגישות שירות צריך לאשר שבוצעו התאמות נגישות לפי הוראות תקנות הנגישות כשמדובר במרחב פיזי למתן שירות ציבורי לרבות בשירותי אינטרנט.

במרחב הדיגיטלי, לבצע בדיקה תקופתית אחת ל 5 שנים לעניין עמידה בדרישות הנגישות  זהו תהליך לא אפקטיבי בלשון ההמעטה. השינויים התכופים בשירותי אינטרנט מצריכים מעקב, בקרה, בדיקה ותיקון באופן שוטף.

• ככלל כל מסמך דיגיטלי שנוצר או נערך חייב לעבור בדיקת נגישות של יוצר המסמך
• כל פיתוח של רכיב באתר או יישום אינטרנט חייב להיבדק לפני עלייתו לאוויר

הרעיון חייב להיות ברור – אחריות משותפת לנגישות לאנשים עם מוגבלות.

בעוד שהמרחב הפיזי יכול להיות יציב וקבוע מבחינת האובייקטים במרחב שנשארים קבועים למדי, רכיבים בשירותי אינטרנט כגון באתרי אינטרנט ויישומי אינטרנט דינאמיים מאוד ועשויים להשתנות או להתווסף לעיתים תכופות מאוד. עובדה זו מציבה בספק רב את נכונותו ותקפותו של אישור נגישות לשירות אינטרנט.

אם נוסיף על כך את מגוון שירותי האינטרנט הרבים המפותחים לעיתים תכופות לרבות שירותי אינטרנט מבוססי AI הרי שתוקף אישור הנגישות מוטל עוד יותר בספק – גם אם מורשים לנגישות שירות פועלים בתום לב מוחלט ובנאמנות למקצועם בתחום (או ההפך המוחלט…).

תפקידו של מורשה נגישות שירות צריך להתבטא במומחיות ובקיאות בתחום הנגישות הדיגיטלית על כל המשתמע מכך, יכולת  הדרכה, בקרה ומעקב אחר תוצרים ותהליכים וככל הניתן שילוב אנשים עם מוגבלות  בתהליכים אלו. גם ארגונים חייבים להיות  מגויסים לתיעדוף נגישות לפחות בפרקי זמן קבועים – כך שלא יערמו למשל מאות או אלפי מסמכים דיגיטליים לא נגישים.

ולעניין AI ונגישות לשירותי אינטרנט

אין ספק שכלי AI רבים מספקים לאנשים עם מוגבלות חוויות חדשות ומעצימות בכלל ומשפרות את אייכות החיים בכך שמסייעים  בהנגשת מידע ותהליכים. על כך כתבתי בכמה מאמרים באתר בקטגוריה נגישות בעידן ה AI

אין מנוס מכך שיותר ויותר שירותי אינטרנט לרבות במסמכים דיגיטליים, מבוססים כיום על כלי בינה מלאכותית יוצרת. יותר ויותר כלי AI מציעים אפשרות ליצירת תכנים באתרי אינטרנט ואף אתרי אינטרנט ואפליקציות מבוססות AI המצריכים מינימום התערבות בכתיבת קוד, ואשר מספקים תוצרים מרשימים. עם זאת ולמרבה הצער חלק מאותם כלים מבוססי AI אינם עומדים בדרישות מינימום להתאמות נגישות בהתאם לגרסת הבסיס של WCAG 2.0 לרמה A ו AA.

המורכבות מתבטאת במיוחד בתחום יצירת מסמכים דיגיטליים בפלטפורמות מבוססי AI כגון קנבה וג'יניאלי – שמבדיקתם עולה כי הם אינם עומדים בדרישות המינימום לנגישות – כאמור בהתאם לקריטריונים להצלחה במסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה A ו AA.

יתר על כן, ליוצרי ועורכי תוכן בכלים אלו, אין דרך להסדיר את התאמות הנגישות באופן מלא, שכן מנגנונים הדורשים התאמות נגישות אינם קיימים בתשתית הכלי הטכנולוגי מבוסס ה AI האמור. על כך יש להוסיף את סוגיות בהעדר התאימות לנגישות במסמכים דיגיטליים של פלטפורמות מסורתיות וותיקות כגון Microsoft Word ו Adobe אשר מאפשרים אמנם להטמיע תכונות נגישות בהתאם לתקן המקובל, רק שאלה אינם יתבטאו במערכות הפעלה שונות ובמיוחד ב iOS ו Android.

השינוי הנדרש בהקשר זה הוא לחדד בתקנה 35 כי ככל שמדובר בשימוש בכלי AI ליצירת מסמכים דיגיטליים, יש לדאוג גם לחלופה מונגשת, אשר תספק את התוכן באופן מלא, באותה רמת פונקציונליות כפי שניתנת בגרסה שאינה מאפשרת הטמעת מלוא דרישות הנגישות הנדרשות בקריטריונים להצלחה הרלוונטיים במסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה A ו AA.

שינוי זה מתבקש שכן אי אפשר לאסור שימוש בכלים טכנולוגיים חדשניים, אשר יכולים לעודד חדשנות טכנולוגית בכלל וחדשנות טכנולוגית בהוראה ולמידה.

אחריות משותפת של הבעלים, המחזיק והמפעיל

בפרק ב הוראות כלליות, לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013, סעיף 2 כתוב: "… החייב בביצוע התאמות נגישות לשירות ציבורי הוא האחראי להספקת שירות כאמור בסעיף 19יא(ב) לחוק, לרבות בעלי השירות, מחזיק או מפעיל שלו…".

הערה: ההפניה לסעיף 19יא(ב) לחוק – כוונתו של המחוקק היא הפניה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998.

יש לשים לב כי המחוקק לא מכליל בסעיף זה את מורשה נגישות שירות כהגדרתו בחוק השוויון – כחלק מהאחראים לכאורה לבעלות, אחזקה או תפעול של שירות אינטרנט. ישנם מקרים בהם מורשי נגישות שירות עובדים בארגון שיכול להיות הבעלים, המחזיקים או המפעילים של שירות אינטרנט ויכול להיות שמורשי הנגישות עובדים כעצמאיים.

מתבקשת השאלה – על מה צריך לחתום באישור נגישות לשירות אינטרנט?

זוהי שאלה מאתגרת ומורכבת מאוד. יש לי כמה מחשבות בנושא וצריך לאפשר את הדיון בנושא זה, בכדי להיחשף לכמה שיותר נקודות מבט ובכדי להיערך לשינויים מתבקשים בתקנה 35 לעניין נגישות שירותי אינטרנט.

מנגנוני מבנה וניווט קבועים

כיום כל שירות אינטרנט מסוג אתר אינטרנט, יישום אינטרנט ואפליקציית סלולר, כוללים מנגנונים קבועים שבדרך כלל לא משתנים לאורך השנים, גם אם תכנים באזורי תוכן שונים משתנים, מתעדכנים, נוספים או נמחקים. בדרך כלל מנגנוני ניווט ומבנה האתר מוחלפים אחת לכמה שנים, וכאן נכון לבצע בדיקה אחת לחמש שנים או ביוזמת החייב אם ביצע שינויים מבניים בשירות אינטרנט.

תהליכים אינטראקטיביים מחייבים

ברוב המקרים, בעת פיתוח שירותי אינטרנט, מערך פקדי הטפסים המשמשים במגוון תהליכים כגון בעת הרשמה לשירות אינטרנט, יצירת קשר, רכישה והשלמת תהליכים אינטראקטיביים רבים, הם לב ליבם של השירות הציבורי. פיתוח פקדים בטפסים מקוונים נשאר קבוע ברוב המקרים. לכן, יש לדעתי לוודא שכל מערך הטפסים המקוונים יהיה נגיש עם עליית שירות האינטרנט לייצור. כך יוכל אדם עם מוגבלות להתחיל ולהשלים תהליכים אינטראקטיביים משמעותיים.

נוהל מענה תוך זמן סביר

כיום תקנה 35(א)(ד)(1) ו(2) לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013, מחייבת טיפול בפנייה תוך 60 יום מרגע שהתקבלה הודעה על כך שחלק מסוים בשירות האינטרנט אינו נגיש לטענת המתלונן.

"… 35(א)(ד)(1לא יראו סטייה מעמידה בהוראות סימן זה כהפרה של הוראות הנגישות, אלא אם כן נשלחה לחייב הודעה הדורשת ממנו לתקנה והחייב לא תיקנה בתוך זמן סביר אך לא יאוחר מ־60 ימים מיום קבלת ההודעה.

(2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), חייב כאמור בפסקה האמורה יבצע התאמות חלופיות בהקדם האפשרי ממועד קבלת ההודעה כדי להבטיח נגישות לשירות לאדם עם מוגבלות…".

סעיף 1 אומר שחייב יכול לתקן את הליקוי לכאורה תוך 60 ימים מרגע קבלת ההודעה. על פניו, החייב יכול לטעון שקיבל את הפנייה ביום השישים, ואז יש לו עוד 60 ימים לטפל בפנייה.

סעיף 2 לא מגדיר זמן מוגדר והחייב יכול לענות לפנייה מוקדם ככל הניתן – מה זה אומר?

המלכודת לאנשים עם מוגבלות

נניח שאדם עם מוגבלות מעוניין

• לרכוש מוצר בהטבה מסוימת
• לגשת למשרה מסוימת
• לשלם קנס
• להירשם לחוג

ועוד מגוון תרחישים יומיומיים שגרתיים, שעיכובם יכול לגרור השלכות שליליות מסוג עיכובים, מניעת שירות ציבורי בזמן ואף השלכות משפטיות שליליות במקרים של אי תשלום קנסות בזמן למשל או חסם בפני הגשת מועמדות למשרה.

שירות נגיש אחראי ומכבד

• חובת שינוי בתקנות: המחוקק חייב לשנות את ההגדרה של 60 הימים למענה תוך ימים ספורים או להגדיר מקרים שבהם יינתן מענה תוך ימים ספורים בלבד לעומת מקרים שבהם יינתן מענה בטווח זמן רחב יותר.
• אימוץ הוראות התקשי"ר (תקנון עובדי שירות המדינה:) כי מענה ראשוני לפנייה יינתן תוך 14 ימים, ואם נדרש המשך טיפול, יש ליידע את הפונה על המשך טיפול ומענה תוך 45 יום.
• אחריות ציבורית: על כך יש להוסיף גם כי ככל הניתן, נותן השירות יפנה אדם עם מוגבלות לגורם רלוונטי, ככל שהפנייה שמגיעה לנותן השירות אינה בגדר תחום אחריותו ו/או טיפולו. הסיבה לכך היא שכאשר אדם מבין כי הוא הגיע לגורם הלא מתאים לטיפול בפנייתו, הוא מתייאש ונוטה במקרים רבים לנטוש את התהליך כולו.

כלומר בכל עמוד של הצהרת נגישות יש לוודא שמצויים פרטי קשר של ממונה נגישות מטעם החייב, פרטי קשר כגון דוא"ל, ווצאפ, טופס מקוון, ובלבד שתהייה יותר מדרך אחת שתספק מענה למגוון אנשים עם מוגבלות.

הנגשה חלופית פרטנית

ישנם מקרים מורכבים טכנולוגית ו/או לוגיסטית, אשר מקשים על אנשים עם מוגבלות ואף יוצרים חסמי נגישות שהם בגדר אפליה מצד אחד, ומצד שני מצריכים בחינה והיערכות לביצוע התאמות נגישות. בזמן זה עד שיושלמו התאמות הנגישות, בזמן סביר, ולא לתקופה של נצח, חובה לדעתי לקבוע כי לאדם עם מוגבלות יסופקו התאמות נגישות פרטניות, בכדי שלא יופלה לרעה בשל מוגבלות, מקבלת שירות ציבורי לרבות שירות ציבורי הכרחי או חיוני.

הדוגמה של קנבה

אני נתקלת  בתקופה האחרונה בלא מעט שימושים שעושים בקנבה ליצירת מסמכים דיגיטליים גם בקרב משרדי ממשלה החייבים בהתאמות נגישות. כאמור, תוצרים של קנבה אינם  מאפשרים ליצור מסמכים דיגיטליים נגישים לפי ת"י 5568 חלק 2 נגישות מסמכים דיגיטליים, שמרכז את הקריטריונים הרלוונטיים ביותר להנגשת מסמכים דיגיטליים בהתבסס על הקריטריונים להצלחה במסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה A ו AA.

כך לדוגמה, מסמכים רבים בקנבה הכתובים בעברית, אינם מאפשרים לתוכנות קוראות מסך לקרוא את הטקסט באופן תקין. הטקסט מוקרא הפוך. במקרים מסוימים בכל המסמך ובמקרים אחרים בחלקים ממנו. דוגמה נוספת היא בשיבוש סדר הקריאה – טקסט שמופיע  בהמשך המסמך מוקרא לפני טקסט שמופיע בתחילת המסמך.

חלופה מונגשת למסמך לא נגיש שנוצר בקנבה יכול להיות מופק בתהליך הבא:

• יצוא מקנבה ל PowerPoint
• הנגשה ב PowerPoint
• ושמירה כמסמך PDF נגיש

כלים אוטומטיים נוספים להנגשת מסמכים דיגיטליים

קיימים כאלה בשוק כלים המתיימרים להנגיש מסמכים דיגיטליים באופן אוטומטי. יש לנהוג בשימוש בהם בזהירות רבה שכן רבים מהם לא מספקים נגישות במסמכי ה PDF.

מניסיוני  בתחום, הנגשת  מסמכים דיגיטליים בכלים אוטומטיים, תהייה מיטבית כאשר מדובר בהגדרת תבניות ברורות וקבועות למסמכים דיגיטליים רשמיים מסוגים שונים כגון חשבוניות ודוחות. במקרים אלו, מבנה המסמכים נשמר לרוב והתוכן הוא זה שמשתנה בהתאם לנתונים השונים של כל משתמש. באופן זה ניתן ליצור תבניות קבועות למסמכים רשמיים.

סייגים ופטורים

סייגים

ישנם מקרים שבהם שירות אינטרנט כולל הפניות לדפי אינטרנט ומסמכים דיגיטליים חיצוניים שאינם בבעלותו של החייב. גם במקרה זה יש לציין זאת בעמוד הצהרת הנגישות.

פטור טכנולוגי

תקנה 35(ו) קובעת כי:

"… 35ו. פטורים ודרישות מופחתות בשירות אינטרנט

• מורשה לנגישות השירות שנוכח, על סמך חוות דעת של איש מקצוע, כי חייב משתמש בשירותי האינטרנט שלו בתשתית (פלטפורמה) או בממשק טכנולוגי שאינם מאפשרים, מסיבות טכנולוגיות, ביצוע התאמה מסוימת הנדרשת לפי סימן זה, רשאי לפטור את החייב מביצועה.
• על פטור כאמור בתקנת משנה (א) יחולו גם הוראות אלה:
• הוא יהיה תקף לתקופה של עד שלוש שנים ויהיה ניתן לחדשו לתקופה נוספת של עד שלוש שנים; פטור נוסף מעבר לשתי תקופות אלה יינתן, מטעמים מיוחדים שיירשמו, בידי הנציב או מי מטעמו;
• הפטור וחוות הדעת כאמור ייערכו בהתאם לטופס שיפרסם הנציב באתר האינטרנט של הנציבות.
• חייב שקיבל פטור יספק נגישות חלופית ויפרסם בהצהרת הנגישות לפי תקנה 35ה את דבר הפטור ואת ההתאמות החלופיות, ולבקשת אדם עם מוגבלות ימסור לו את הטופס האמור בתקנת משנה (ב)….".

ישנם מקרים בהם אתרי אינטרנט קיבלו פטור טכנולוגי חתום על ידי מורשה נגישות שירות, החייב ואיש מקצוע מתחום האינטרנט, אשר מציינים כי לא ניתן לבצע התאמות נגישות בשירות האינטרנט, ולפיכך נקבעו התאמות נגישות חלופיות ודרכי קבלתן – את כל אלה חובה לציין בהצהרת הנגישות של החייב.

אשליית הפטור הטכנולוגי

אם לומר את האמת, כיום אין שום הצדקה למתן פטור טכנולוגי לאתרי אינטרנט, יישומי אינטרנט ואפליקציות סלולר שנבנו בתשתיות מבוססות טכניקות תכנות מהשנים האחרונות.

אני נפעמת כל פעם מחדש כשאני רואה איך מבצעים תיקוני נגישות בזמן ישיבה עם מפתחים, תוך מספר דקות או כמה שעות ספורות.

כמו כן פטור טכנולוגי עשוי במקרים רבים לייצר דווקא עיכובים בביצוע התאמות נגישות. המילה פטור טכנולוגי אומרת הכול למי שהוגה את צמד המילים הזה או משפט כגון "יש לנו פטור טכנולוגי ממורשה נגישות".

בתקנות המשנה העוסקות בפטור טכנולוגי אין למשל התייחסות לחובת החייב להכין תכנית עבודה לביצוע התאמות נגישות מכל המשתמע ממהותו ותוכנו של הפטור הטכנולוגי. אמנם ברור מלשון החוק כי תקופת הפטור הטכנולוגי מוגבלת ותחומה בזמן – אך כאמור, אם הין הכוונה לחייב להכין תכנית עבודה להתאמות נגישות הנובעות מהפטור הטכנולוגי, הרי שבמקרים רבים מגיעים לתום תקופת הפטור הטכנולוגי ללא ביצוע התאמות נגישות בפועל.

מיקום קבוע להצהרת נגישות

תקנה 35(ה) לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013, קובעות במפורש כי על הצהרת הנגישות להיות ממוקמת במקום בולט בשירות אינטרנט.

הרציונל הוא שהצהרת הנגישות תהייה זמינה ונגישה לאיתור מבלי שאדם עם מוגבלות יתקשה למצוא אותו. היתרון במונח "בולט" הוא בכך שיקל מאוד על אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית בעיקר.

ואולם, ההתנגדויות למיקום הצהרת נגישות במקום בולט באתר חיה ובועטת גם במורשי נגישות שמתעקשים על כך.

לעיתים, ההתנגדויות ברורות ומתקבלות על הדעת. קישור להצהרת נגישות בדמות קישור טקסט רגיל או אייקון של סמל הנגישות הבינלאומי או סמל כיסא גלגלים, עשויים לדעתי לפגוע בנראות ומיתוג האתר. באמת שאין צורך להציג סמל נגישות בדומה לרעיון של מזוזה בכל אתר ואתר.

גם כאן חשוב לתקן ולקבוע כי הצהרת נגישות תהייה ממוקמת במקום קבוע ועיכבי בשירות האינטרנט. כך שאם באתר אינטרנט יש קישורים באזור פוטר, והקישור להצהרת נגישות יהיה ממוקם באזור זה, וכך לאורך כל דפי האתר, הרי שמתקיים העיקרון של אחידות המיקום – וזהו עיקרון חשוב ביותר בנגישות ושמישות.

ושאר קלישאות

שאר ההיבטים הקשורים לתיאור אופן הנגשת האתר, הם בגדר מה שנקרא nice to have ולא באמת תורמים לאנשים עם מוגבלות הלכה למעשה. כל הסיסמאות והקלישאות יכולים להישאר בגדר קישוט.

ומה עשיתי עם Chat GPT במאמר הזה?

• הצגתי ל Chat GPT את המאמר
• ביקשתי חוות דעת
• ובעודי ממתינה משועשעת משהו למענה, הופתעתי לטובה
• Chat GPT 4.5סיפק לי שקיפות על המאמר ועל נקודות החוזקה בו
• ויותר חשוב, ידע להציע היכן להוסיף דוגמאות והבהרות
• חלק מההערות קיבלתי – הוספתי דוגמאות והבהרתי סוגיות \
• והיו גם הערות שלא קיבלתי והסברתי מדוע בחרתי להמשיך בנוסח כזה או אחר
• ולבסוף ביקשתי ליצור תמונות המחשה שמשולבות במאמר הזה.

זהו לדעתי השילוב המוצלח ביותר בין שימוש בבינה מלאכותית לבין תבונה אנושית…